עסקת הטיעון עליה נאלצה עהד תמימי לחתום ממחישה את תפקידו של בית המשפט הצבאי לנוער: הגנה על הכיבוש, לא על קטינים פלסטינים

שיעור ההרשעה בבתי המשפט הצבאיים נושק למאה – לא בשל יעילותה של התביעה הצבאית אלא בשל העובדה שנאשמים פלסטינים חותמים, בלית ברירה, על עסקאות טיעון במסגרתן הם מודים באשמה. דו"ח חדש שפרסם אתמול ארגון בצלם מראה כיצד המהלכים שישראל שיווקה במהלך העשור האחרון בנוגע ליחסה לקטינים פלסטינים בבתי המשפט הצבאיים נועדו לשיפור יחסי הציבור שלה ולא לשיפור ההגנה על זכויות הקטינים: תפקידו של בית המשפט הצבאי לנוער מתמצה בדיוק באישרור עסקאות טיעון כמו זו שנחתמה היום.

בית המשפט הצבאי בעופר אישר היום אחר הצהריים עסקאות טיעון עבור עהד, ונרימאן תמימי, הכוללות שמונה חודשי מאסר וקנס כספי לשתיהן. דו"ח חדש שפרסם אתמול ארגון בצלם, נוער בסיכון – כיצד מכשירים בתי המשפט הצבאיים את הפגיעה בזכויות הקטינים, מנתח את השינויים עליהם הכריזה ישראל בעשור האחרון בנוגע לטיפול בקטינים פלסטינים בבתי המשפט הצבאיים. הדו"ח חושף כיצד השינויים הללו, המשמשים את ישראל כאמצעי תעמולה אפקטיבי, לא שיפרו במאום את ההגנה על זכויות האדם של הקטינים.

בפרט, עולה מהדו"ח כי תפקידו של בית המשפט הצבאי לנוער, שאל הקמתו ב-2009 מתייחסת ישראל כאל ציון הדרך המשמעותי ביותר בשמירה על זכויות קטינים במערכת המשפט הצבאית, מתמצה באישור של עסקאות טיעון שסוכמו כבר בין הצדדים מחוץ לכתלי בית המשפט. הסיבה שכמעט כל הקטינים מסכימים, בהיעדר ברירה אחרת, לחתום על עסקה כזו נעוצה, בין השאר, במדיניות המעצרים של בתי המשפט הצבאיים: רובם המכריע של הקטינים נכלאים מרגע המעצר, דרך מעצרם עד תום ההליכים, ועד לשחרורם לאחר ריצוי העונש שנגזר עליהם, דבר שהיה מחייב אותם לנהל את המשפט מתוך הכלא, תהליך הכרוך בקשיים רבים. בנוסף, הנאשמים יודעים כי, בהיעדר חלופות, אם יורשעו ייגזר עליהם ממילא עונש מאסר. בנוסף, הם יודעים כי גם אם יזוכו בסופו של ההליך – והסיכוי לכך אפסי – משך הכליאה שלהם במעצר עלול להיות זהה לעונש המאסר שייגזר עליהם במסגרת עסקת טיעון, או אף ארוך ממנו.

המקרה של עהד תמימי יוצא דופן בזכות ההד התקשורתי שעורר, אבל מרכיביו שגרתיים לחלוטין וחוזרים על עצמם מאות פעמים בשנה. לפי נתונים שמסר שירות בתי הסוהר לבצלם, ב-28.2.18 היו 356 קטינים פלסטינים כלואים במשמורת שב"ס, 95 מהם מרצים עונש מאסר שנגזר עליהם, 257 עצורים לפני הגשת כתב אישום או לאחריו וארבעה מוחזקים במעצר מנהלי. ישראל טוענת שהיא מייחסת חשיבות רבה לשמירה על זכויותיהם של קטינים שהיא עוצרת, אך העובדות מלמדות ההיפך: זכויותיהם מופרות מרגע מעצרם באופן שיגרתי ומערכתי.