דרום הר חברון

חיילים גירשו רוחצים פלסטינים מבריכה בשטח A כדי לאפשר למתנחלים לרחוץ בה באין מפריע

בתאריך 7.4.15, במהלך חג הפסח, הגיעה קבוצה של מאות מתנחלים, בליווי של כוחות הביטחון, אל בירכת אל-כרמל הנמצאת בסמוך לכפר אל-כרמל שבדרום הר חברון. הבריכה נמצאת בשטח A, בתוך אתר שעיריית יטא שיפצה בשנת 2011, הקימה בו פארק והכשירה את הבריכה העתיקה שבמרכזו.

חיילים ומתנחלים על גדות הבריכה. צילום: סוכנות מען, 7.4.15
חיילים ומתנחלים על גדות הבריכה. צילום: סוכנות מען, 7.4.15

על פי תחקיר שערך בצלם, בסביבות בשעה 14:00 הגיעו לאתר מאות מתנחלים כשהם מלווים על ידי עשרות חיילים, שוטרי משמר הגבול ונציגים של המנהל האזרחי. אנשי כוחות הביטחון הורו לרוחצים הפלסטינים לצאת מהבריכה ולהתרכז בשולי הפארק. למתנחלים, לעומת זאת, הם התירו להשתמש באופן חופשי – ובלעדי – בשאר שטחו של הפארק. בסביבות השעה 17:30 עזבו המתנחלים, ואיתם כוחות הביטחון, את המקום.

מפרסומים בתקשורת עולה כי המתנחלים הגיעו למקום ביוזמת "מרכז סיור ולימוד סוסיא". המרכז הציג בפרסומיו את אתר הבריכה כמקומו ההיסטורי של הישוב המקראי כרמל, והודגש בהם כי הביקור מתקיים באישור ובליווי של הצבא. בידיעות שפורסמו לאחר הסיור נכתב כי השתתפו בו כאלף איש, בהם גם הרב הצבאי הראשי רפי פרץ. כן עלה מהפרסומים כי אירוע דומה מתקיים במקום כבר מספר שנים, בעיקר בחגים סוכות ופסח.

עבודות השיפוץ בפארק. התמונה באדיבות עיריית יטא
עבודות השיפוץ בפארק. התמונה באדיבות עיריית יטא

על פי העדויות שגבה בצלם, בשעת הגעתם של המתנחלים לאתר נכחו בו קרוב ל-200 פלסטינים. חלקם רחצו בבריכה ואחרים נפשו בפארק. תושב יטא מוחמד מהאניה, בן 20, סיפר בעדותו לתחקירן בצלם מוסא אבו השהש כי כאשר הגיעו המתנחלים בליווי כוחות הביטחון לבריכה, הוא רחץ במים ביחד עם חבריו:

שוטר משמר גבול הורה לי לצאת מהר מהמים. בתחילה סירבתי ואמרתי לו שאני רוצה לשחות וזו זכותי, ואין לי בעיה שהמתנחלים ישחו במים לצידי. השוטר איים להשתמש בכוח אם לא אצא מהר מהמים, ואני והחברים שלי נאלצנו לצאת. החיילים הורו לפלסטינים שהיו בסביבות הבריכה להתרחק לקצה הפארק, להישאר שם ולא להתקרב למתנחלים.

איבראהים אבו טביח', בן 15, תושב הכפר אל-כרמל, סיפר בעדות שמסר לתחקירן בצלם מוסא אבו השהש:

בסביבות השעה 14:00 הלכתי לשחות בבריכה, שנמצאת במרחק 500 מטרים בערך מהבית שלנו. כשהגעתי לשם ראיתי קבוצות של מתנחלים שהתקדמו לכיוון הבריכה. היו איתם עשרות חיילים ואנשי משמר גבול. המתנחלים התחילו להוריד את הבגדים ולקפוץ למים. גם אני ואחי מוחמד, בן 16, קפצנו למים והתחלנו לשחות. המתנחלים התלוננו שנכנסנו ושלושה מתנחלים צעירים התחילו לשחות לכיוון שלנו. כמה חיילים התערבו וביקשו משלושת המתנחלים להתרחק מאתנו. אחרי שהם התרחקו הורה לנו אחד החיילים לצאת מהמים. לא הסכמתי לצאת ונעמדתי ליד קצה הבריכה. חייל אחר התקרב אליי, כיוון עליי את הנשק שלו וצעק עלי לצאת מהמים מהר. מוחמד ואני יצאנו מהמים, כי פחדתי מהחיילים. כשיצאתי היו עשרות צעירים ותושבים בסביבת הבריכה שקראו קריאות נגד הנוכחות של המתנחלים במקום. החיילים הרחיקו את התושבים מהבריכה לחלק הצפוני של הפארק ומנעו מהם להסתובב באתר. בינתיים המתנחלים המשיכו לשחות תחת השמירה של החיילים. נשארתי בפארק עד שהמתנחלים עזבו בסביבות השעה 17:30.

מתנחלים בברכת אל-כרמל. צילום: נאסר נוואג'עה, בצלם, 7.4.15
מתנחלים בברכת אל-כרמל. צילום: נאסר נוואג'עה, בצלם, 7.4.15

במהלך האירוע, הגיע למקום ראש עיריית יטא ומחה על המתרחש בפני נציגי המנהל האזרחי שהתלוו למתנחלים. נציג של המנהל שנכח במקום הודיע לראש העירייה כי האירוע מתקיים בתיאום עם גורמי התיאום הביטחוני הפלסטיניים. נציגי הקישור הפלסטיני הכחישו בפני נציגי בצלם כי נערך תיאום כזה ואף טענו כי הם הגישו מחאה רשמית למנהלת התיאום הישראלית. מכל מקום, גם אם נכונה הטענה כי נעשה תיאום כזה, הדבר אינו מעלה ואינו מוריד שכן הצד הפלסטיני אינו חופשי לסרב לבקשה כזו מצד כוחות הביטחון הישראליים.

אירוע זה הוא המחשה נוספת לאופן שבו הרשויות הישראליות מתנהלות בגדה המערבית, כאשר רצון המתנחלים, גחמני ככל שיהיה, מקודם כמעט תמיד על חשבון האוכלוסייה הפלסטינית. במקרה זה, ניצל הצבא את כוחו ואת סמכותו רק כדי לאפשר למתנחלים לנפוש דווקא במקום זה – מטרה שכשלעצמה אינה מוצדקת ובוודאי שאינה יכולה להצדיק כניסה של חיילים לשטח A או פגיעה כלשהי בשגרת חייהם של הפלסטינים.

במענה לפניית בצלם בנושא, שכללה שאלות מפורטות, מסר דובר צה"ל תגובה לקונית שאינה מספקת שום הסבר להתנהלות הרשויות באירוע זה.

פריטים מומלצים

בית ששרפו מתנחלים בקהילת חי'רבת א-ספאיי א-תחתא בדרום הר חברון

אלימות מתנחלים = אלימות מדינה

בדרום הר חברון מנצלת ישראל את המלחמה בעזה כדי לגרש את התושבים הפלסטינים

מאז החלה המלחמה בעזה הגבירה ישראל משמעותית את מאמציה לגרש מבתיהם ומאדמותיהם את תושבי קהילות הרועים הפלסטיניות שבדרום הר חברון, ובכלל זה את אלה גרים ב"שטח אש 918". כחלק ממאמצים אלה, התושבים נתונים לאלימות יומיומית, חריגה בקיצוניותה, של מתנחלים – הפועלים בגיבוי המדינה ובחסות הצבא והמשטרה. פעולות אלה נעשות באופן כמעט רציף, ביום ובלילה, כשמתנחלים חמושים נכנסים לבתי התושבים ותוקפים אותם, הופכים את חפציהם ולוקחים מהם טלפונים סלולריים כדי למנוע תיעוד של פעולותיהם. מתנחלים גם משחיתים מערכות חשמל סולאריות ומכלי מים, מציתים מבנים וגונבים צאן. בכמה מקרים, כמו בח'ירבת סוסיא, איימו מתנחלים על התושבים שיהרגו אותם אם לא יתפנו משם בתוך זמן קצר. מזה שנים ארוכות שישראל שואפת להשתלט על אזור זה ולגרש ממנו את תושביו הפלסטינים, באמצעות הפיכת חייהם לבלתי נסבלים במידה כזו עד שיעזבו את בתיהם ואת אדמותיהם, לכאורה מרצונם. אסטרטגיה זו מיושמת בשני מישורים: האחד רשמי – הכולל הטלת הגבלות קיצוניות על כל בנייה ופיתוח, כולל חיבור לתשתיות; השני בלתי רשמי – הכולל מעשי אלימות שיטתיים של מתנחלים כלפי הפלסטינים, בהם גירוש רועים פלסטינים, מניעת גישה למקורות המים וצמצום שטחי המרעה שלהם. במאי 2022 פסק בית המשפט העליון כי יש לישראל סמכות להכריז על חלק ניכר מאזור דרום הר חברון כעל "שטח אש" ולגרש מתוכו כאלף תושבים פלסטינים הגרים שם מזה דורות, הרבה לפני כיבוש הגדה המערבית בידי ישראל ב-1967. פסק הדין ניתן 22 שנים לאחר שהוגשה העתירה הראשונה בנושא, שנים שבמהלכן הקפיאה ישראל את חייהם של התושבים ומנעה מהם כל אפשרות לבנות בתים, מבני ציבור, או תשתיות מים, חשמל ודרכים. מאז ניתן פסק הדין, וביתר שאת מאז הוקמה הממשלה החדשה בראשות בנימין נתניהו בראשית 2023, החריפה ישראל את מאמצי הגירוש, הן במישור הרשמי והן במישור הבלתי רשמי. הצבא הטיל הגבלות דרקוניות על חופש התנועה של התושבים, נוסף על אלה הקיימות כבר באזור, הציב מחסומים חדשים, חסם דרכים בקוביות בטון ובערימות עפר והחרים כלי רכב של תושבי האזור או של אנשים העובדים בו. במקביל, החל הצבא לקיים באזור אימונים צבאיים כולל באש חיה, סמוך מאוד לבתי התושבים והוחמרו מאוד מעשי האלימות של מתנחלים כלפי תושבי דרום הר חברון, שנועדו לערער את הבסיס הכלכלי לקיומן של קהילות אלו. מעשים אלה נעשים בגלוי וברשות. הצבא לא רק מודע להם ובוחר שלא להתערב ולעיתים קרובות חיילים מלווים את המתנחלים ומאבטחים אותם. לא פעם הם אף משתתפים במעשי האלימות בעצמם. חלק מהמתנחלים המשתתפים באירועים אלה גויסו למילואים במהלך המלחמה והם מבצעים אותם כחלק משירותם הצבאי. המשטרה, כדרכה מאז ומתמיד, לא טורחת אפילו לחקור את האירועים ואת הפגיעה בפלסטינים ואפילו לא גובה עדויות ולא מתעדת את הנזק. במקום זאת, שוטרים מאיימים על המתלוננים הפלסטינים. עד היום המשטרה לא עצרה איש מהאחראים, למרות שלפחות חלקם מוכרים היטב לתושבי האזור ולמרות שחלק מהמעשים תועד. מציאות זו אינה חדשה אלא היא המשך ישיר של המדיניות הישראלית ארוכת השנים, הפועלת לגירוש התושבים הפלסטינים כדי שתוכל להשתלט על השטח ולהשתמש בו לצורכיה שלה. כעת, בחסות המלחמה בעזה ותוך ניצול ציני של העובדה שהעניין הציבורי נמצא ברובו כרגע שם, החליטה ישראל להגביר את מאמציה ולעת עתה נראה שהיא מצליחה: מאז ה-7.10.23 גורשו כך כבר חמש קהילות באזור דרום הר חברון: ח'ירבת א-רדים, ח'ירבת זנותה, עניזאן, עתירייה ומקתל מסלם. בחלקן נמלטו התושבים לפני שהצליחו לחלץ את כל רכושם, שנבזז ונהרס על ידי המתנחלים. קהילות אלו איבדו את מקור פרנסתן – שדות המרעה והשדות בהם היו מגדלים מזון לעדרי הצאן כמו גם בארות ובורות מים ששימשו את הקהילות, ציוד חקלאי, אוהלים, פאנלים סולריים וטלפונים סלולריים. קהילה ששית, אל-וידאדי, גורשה עוד לפני ה-7.10.23. שאר הקהילות הפלסטיניות באזור – ח'ירבת סוסיא, מראייר אל-עביד, אל-מופקרה, א-רכיז, אום אל-ח'יר, סדת א-ת'עלה, ח'ירבת א-טובא, ח'ירבת א-ספאיי א-תחתא, ח'ירבת ח'לת א-דבע, ח'ירבת ג'ינבה, ח'ירבת לסיפר, קוואוויס, וח'ירבת סארורה – נמצאות בסכנת גירוש דומה. לפלסטינים לא נותר מי שיגן עליהם. ניסיונות שלהם להתגונן רק נענים בעוד אלימות, במעצרים ואף בירי. בנסיבות אלה, נראה שזהו רק עניין של זמן עד שישראל תצליח להשתלט על השטח כולו. אפילו את הפעילים הישראלים והבינלאומיים, השוהים באזור כדי לסייע לפלסטינים ושבידיהם תיעוד נרחב של מעשי המתנחלים, מנסים הצבא והמשטרה לסלק מהאזור. נראה כי בשלב זה נטשה ישראל לחלוטין אפילו את העמדת הפנים כאילו היא מתיימרת להגן על התושבים הפלסטינים בדרום הר חברון וגמרה בדעתה לבצע את פשע המלחמה של העברתם בכפייה.

13 נובמבר 2023

משמאל: בילאל מוחמד סאלח מהכפר א-סאוויה שמדרום לשכם, זמן קצר לפני שנורה למוות בידי מתנחלים במטע הזיתים שלו

דרום הר חברון

קריאה בהולה לקהילה הבינלאומית - עצרו את הטרנספר בגדה המערבית

אנו, ארגוני זכויות אדם וחברה אזרחית בישראל, החתומים מטה, קוראים לקהילה הבינלאומית לפעול בדחיפות להפסקת גל האלימות של מתנחלים, שנעשה בתמיכת המדינה, ואשר מוביל ויוביל לגירוש של קהילות פלסטיניות בגדה המערבית. בשלושת השבועות האחרונים, מאז מתקפת האימה של חמאס ב-7 באוקטובר, מתנחלים מנצלים את חוסר תשומת הלב הציבורית לגדה המערבית, כמו גם את אווירת הזעם הכללית נגד הפלסטינים, כדי להסלים את המתקפות האלימות שלהם שמטרתן ביצוע טרנספר לקהילות פלסטיניות בשטחי סי. מאז פרוץ הלחימה לפחות 13 קהילות רועים נעקרו מאדמתן. אם לא יינקטו צעדים מיידיים קהילות נוספות הנמצאות בסכנת גירוש יאלצו להימלט על נפשן. החקלאים הפלסטינים פגיעים במיוחד כעת, בעונת מסיק הזיתים. הם יודעים היטב, וגם המתנחלים יודעים זאת, שאם לא יצליחו למסוק את הזיתים יפסידו פרנסה של שנה שלמה. אתמול נרצח בלאל מוחמד סאלח מהכפר אס-סאוויה שמדרום לשכם בעת שטיפל בעצי הזית שלו. הוא היה הפלסטיני השביעי שנרצח על ידי מתנחלים מאז פרוץ המלחמה הנוכחית. למרבה הצער, ממשלת ישראל מעודדת את האלימות הזו ואינה פועלת לעצור אותה. למעשה שרים בממשלה וגורמים נוספים תומכים בתוקפנות. במקרים רבים הצבא נוכח בעת האירועים ואף משתתף בהם, כולל בתקריות שבהן מתנחלים הרגו פלסטינים. יתרה מכך, מאז תחילת המלחמה התרחש מספר גדל והולך של תקריות שבהן תועדו מתנחלים אלימים תוקפים יישובים פלסטיניים כשהם לבושים במדי צבא ומשתמשים בנשק שקיבלו ממקורות ממשלתיים. מתוך דאגה עמוקה ועם הבנה של המצב הפוליטי, אנו סבורים שהדרך היחידה לעצור את הגירוש בגדה המערבית היא על ידי התערבות ישירה, חזקה וחד משמעית של הקהילה הבינלאומית. עכשיו הזמן לפעול. על החתום: איתך معك (מעכי) - משפטניות למען צדק חברתי | אמהות נגד אלימות | אמנסטי אינטרנשיונל ישראל | ארץ לכולם - שתי מדינות מולדת אחת | בית הספר לשלום בנווה שלום | במקום - מתכננים למען זכויות תכנון | בצלם | האגודה לזכויות האזרח בישראל | הורים נגד מעצרי ילדים | המוקד להגנת הפרט | זוכרות | זזים – קהילה פועלת | חקל: ברית להגנה על זכויות אדם | יש דין | כרם נבות | לוחמים לשלום | מחסום Watch | מכון עקבות | עו"סים שלום | עיר עמים | עמק שווה | פסיכואקטיב | פעילי.ות בקעת הירדן | קבוצת עבודה מדינית (קע״מ) | קול אחר | קול רבני לזכויות אדם | קומט-מי | רופאים לזכויות אדם ישראל | רעך כמוך | שוברים שתיקה | תורת צדק

29 אוקטובר 2023

נסר נוואג'עה

דרום הר חברון

הקרן החדשה לישראל העניקה לתחקירן בצלם, נסר נוואג׳עה, את פרס ״אמת לכח״ לשנת 2023 על פעילותו למען זכויות אדם בשטחים

אתמול (שני) בערב, הקרן החדשה לישראל העניקה לראשונה את פרס ״אמת לכח״, לתחקירן בצלם בדרום הר חברון, נסר נוואג׳עה. הפרס ניתן על שם ביל גולדמן ז״ל שהיה פרופסור להיסטוריה, אקטיביסט שפעל לקידום צדק ושוויון וחבר הנהלה בקרן החדשה לישראל, והוא מוענק למי שפועל פומבית כנגד מערכות חזקות ללא מורא, ונאבק באפליה אי שוויון או חוסר צדק, ושילם על כך מחיר חברתי, ציבורי או אישי. נסר נוואג'עה (41) נשוי ואב ל-4 ילדים, נולד בכפר חי'רבת סוסיא. בשנת 1983 הוקמה בצמוד אליו ההתנחלות סוסיא ובשנת 1986 גירשה ישראל את תושבי הכפר והכריזה עליו אתר ארכיאולוגי. מאז גירש הצבא את תושבי ח'ירבת סוסיא פעם נוספת עד שהתיישבו באדמותיהם החקלאיות, מקומו הנוכחי של הכפר. מאז סובלים תושבי הכפר מהתנכלויות בלתי פוסקות של זרועותיה הרשמיות של המדינה ושל זרועותיה הבלתי רשמיות, קרי המתנחלים, וניסיונות לגרשם גם ממקום מושבם הנוכחי. נוואג'עה עובד בבצלם כבר למעלה מ-15 שנה, והוא אחד מפעילי זכויות האדם הבולטים בדרום הגדה. כבר שנים שהוא נמצא על הכוונת של המדינה, המנסה לחבל בפעילותו ולמנוע ממנו לדווח על פגיעות בזכויות האדם ועל מדיניותו של משטר האפרטהייד באזור. בין השאר, נוואג'עה נחקר בשב"כ כמה פעמים ומעוכב באופן תכוף במחסומים. במציאות של סכנת הריסה יומיומית של ביתו וכפרו, פלישות מתנחלים ואלימות מצד חיילים ושוטרים, הוא מצליח לצלם, לתחקר, להיאבק, לדבר עם קהלים ישראלים ובינלאומיים ולהעניק השראה לכל מי שמאמין בזכויות אדם, מהירדן לים. בהודעה מטעם הקרן החדשה לישראל נכתב כי ועדת הפרס בחרה בנוואג'עה בזכות "אומץ לב, נחישות יוצאת דופן ואקטיביזם ארוך שנים במציאות של כיבוש. נגד עוולות קשות אלה נסר עומד יציב ופועל בדרכים לא-אלימות למען זכויות אדם בסיסיות עבור כלל הפלסטינים החיים בגדה המערבית ובפרט בשטחי C. נסר הפך למוקד עלייה לרגל ופוגש אקטיביסטים ישראלים, אנשי ציבור בכירים ישראליים ובינלאומיים, ומספר על המציאות הקשה של חייו והחיים של מיליוני פלסטינים תחת כיבוש ואלימות מתנחלים. בגבורה רבה, הוא קם בכל יום כדי לתעד, לדווח על המציאות ולספר לנו עוולות שנעשים בשמנו תוך שהוא מסכן את עצמו למען האמת, מתוך אמונה במוסר האדם הנלחם על צדק ושוויון. בלעדיו ובלי אנשים כמותו, לא היינו יודעים מהי המציאות המתרחשות בחצר האחורית של ישראל ולא היינו מסוגלים לדרוש תיקון. דווקא בתקופה שבה מיליוני ישראלים וישראליות דורשים דמוקרטיה, יש לזכור שאין דמוקרטיה עם כיבוש".

5 ספטמבר 2023