הג'נוסייד שלנו
מאז אוקטובר 2023, שינתה ישראל באופן מהותי את מדיניותה ביחס לפלסטינים. כבר יותר מ-21 חודשים מנהלת ישראל מערכה צבאית אינטנסיבית ברצועת עזה הכוללת הרג המוני ויצירת תנאי חיים קטסטרופליים; גרימת נזק גופני או נפשי חמור; הרס תשתיות ותנאי מחייה בקנה מידה אדיר; הרס של המרקם החברתי ושל מוסדות ואתרי תרבות וחינוך פלסטינים; מעצרים המוניים והתעללות באסירים פלסטינים בבתי כלא, שהפכו בפועל למחנות עינויים; עקירה כפויה המונית, והפיכת הטיהור האתני של תושבי הרצועה לאחת ממטרות המלחמה הרשמיות; והתקפה על הזהות הפלסטינית, בדמות הרס מכוון של מחנות הפליטים וניסיון להביא לפגיעה קשה בסוכנות האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א).
בחינה של המדיניות הישראלית ברצועת עזה ושל תוצאותיה המחרידות – כאשר אלו מתרחשות על רקע הצהרות של גורמים מדיניים וצבאיים ישראלים בכירים באשר לתכלית המתקפה – מביאה אותנו למסקנה החד משמעית לפיה ישראל פועלת באופן מתואם ומתוך כוונה ברורה להביא להרס של החברה הפלסטינית ברצועת עזה. כלומר – שישראל מבצעת ג׳נוסייד בפלסטינים תושבי רצועת עזה.
המונח ג׳נוסייד מתאר תופעה חברתית-היסטורית-פוליטית, ומתייחס למעשים שמבוצעים מתוך כוונה להשמיד קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית, במלואה או בחלקה. הן מבחינה מוסרית והן מבחינה משפטית, ג׳נוסייד אינו יכול להיות מוצדק בשום נסיבות, גם לא כפעולה של הגנה עצמית.
ג׳נוסייד מתרחש תמיד בתוך הקשר: ישנם תנאים המאפשרים אותו, אירועים המניעים אותו ואידיאולוגיה המנחה אותו. את ההתקפה הנוכחית על הפלסטינים, ברצועת עזה ובכלל, יש להבין על רקע יותר משבעים שנים של משטר דיכוי אלים ומפלה שישראל כופה על הפלסטינים – ובאופן הקיצוני ביותר, על הפלסטינים ברצועת עזה. מאז הקמתה של מדינת ישראל, מיסד והפעיל משטר האפרטהייד והכיבוש באופן שיטתי מנגנונים לשליטה אלימה, להנדסה דמוגרפית, לאפליה ולפירוק העם הפלסטיני כקולקטיב. יסודות משטריים אלה הם שאפשרו לממשלת הימין הקיצוני לנצל את הזעזוע שחווה הציבור הישראלי ממתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, ולפתוח בהתקפה ג'נוסיידלית נגד הפלסטינים.
לא ניתן לבודד את המתקפה על הפלסטינים ברצועת עזה מהאלימות הגוברת, המופעלת בדרגות שונות ובצורות שונות כנגד פלסטינים החיים תחת שליטתו של המשטר הישראלי בגדה המערבית ובתוך ישראל. האלימות וההרס באזורים אלה הולכים ומחריפים עם הזמן, ובהיעדר מנגנון פנימי או בינלאומי הפועל באופן אפקטיבי כדי לעצור אותם, אנו מתריעים מפני הסכנה הברורה והמיידית שהג׳נוסייד לא יישאר מוגבל לרצועת עזה, ושהפעולות והלכי הרוח העומדים בבסיסו יוחלו גם על אזורים אחרים.
ההבנה שהמשטר הישראלי מבצע ג׳נוסייד ברצועת עזה, והחשש הכבד מפני התרחבותו גם לאזורים אחרים שבהם חיים פלסטינים תחת המשטר הישראלי, מחייבים פעולה דחופה וברורה מצד הציבור הישראלי והקהילה הבינלאומית, ושימוש בכל האמצעים האפשריים לפי המשפט הבינלאומי לעצירת הג׳נוסייד הישראלי בפלסטינים.
הדו"ח
שאלות ותשובות
ש: מהו ג׳נוסייד?
ת: ג׳נוסייד הוא הרס אלים מכוון של קבוצה, או ניסיון להרס כזה, המביא לפגיעה חמורה ובלתי ניתנת לתיקון בקבוצה ככזו. בניסוחו של רפאל למקין, המשפטן היהודי-פולני שטבע את המושג: ג'נוסייד הוא "התקפה מתואמת" על היבטי החיים השונים של קבוצה לאומית, אתנית, דתית או גזעית מובחנת, על ידי פעולות שונות שמטרתן הרס היסודות החיוניים של חיי הקבוצה, כשתכליתה של התקפה זו הינה הרס הקבוצה. הן מבחינה מוסרית והן מבחינה משפטית, ג׳נוסייד אינו יכול להיות מוצדק בשום נסיבות, גם לא כפעולה של הגנה עצמית.
ש: איך הגעתם למסקנה שישראל מבצעת ג'נוסייד בעזה?
ת: ההצהרות של בכירים ישראלים והפעולות בשטח מוכיחות מעל לכל ספק שמבחינת ישראל כל האוכלוסייה ברצועת עזה היא המטרה. ישראל פועלת בצורה שיטתית כבר כמעט שנתיים כאשר ההשלכות של מדיניותה ברורות וגלויות. מחיקת ערים שלמות, הרס שיטתי של תשתיות הבריאות והחינוך, הרס מוסדות דת ותרבות, עקירה כפויה של למעלה משני מיליון בני אדם, וכמובן ההרעבה וההרג ההמוניים. כל אלו ועוד מהווים התקפה מתואמת על כלל היבטי החיים של הפלסטינים. מדובר בניסיון גלוי ומוצהר להרוס את החברה הפלסטינית בעזה ולייצר תנאי חיים קטסטרופליים שלא יאפשרו לה להמשיך להתקיים בעזה. זוהי בדיוק ההגדרה של ג'נוסייד.
אמנת האו״ם בנושא רצח עם מדגישה את חשיבות הכוונה להשמיד או להרוס את הקבוצה כקבוצה. בתי הדין הבינלאומיים שדנו בנושא קבעו שניתן להסיק ״כוונה״ דרך מסמכים והצהרות של קובעי המדיניות כמו גם מתוך דפוס הפעולות של הכוחות המבצעים את הפשע. במקרה של הג'נוסייד שלנו – המעשים וההצהרות של פוליטיקאים ואנשי צבא ישראלים, בדגש על קובעי מדיניות, כמו גם דפוס הפעולות של ישראל בעזה, מוכיחים היטב את הכוונה.
ש: איך הגענו למצב הזה שבו המשטר הישראלי מבצע ג'נוסייד בפלסטינים?
ת: ג׳נוסייד הוא לרוב תוצאה של תהליך הדרגתי וארוך שנים, שבמהלכו נוצרים התנאים להפיכתו של משטר דכאני ומפלה למשטר ג׳נוסיידלי. עשרות שנים של משטר כיבוש, דיכוי ואפרטהייד יצרו דה-הומניזציה עמוקה של הפלסטינים אשר נתפסו בקרב הישראלים כאיום וכבעיה שצריך "לפתור". תנאים מסוג זה יכולים להתקיים לאורך זמן גם בלי שיובילו לג'נוסייד, אך פעמים רבות אירוע אלים המעורר תודעה של איום קיומי מהווה את הטריגר שמוביל לביצוע ג'נוסייד בפועל.
במקרה של הג'נוסייד שלנו, אירועי הזוועות של 7 באוקטובר 2023 והטראומה שעברה החברה הישראלית היוו למעשה את הטריגר להתקפה כוללת על רצועת עזה, אשר הוצגה כפעולה של הגנה עצמית. הטראומה העצומה נוצלה על ידי הממשלה הקיצונית הנוכחית כדי לקדם מדיניות שגורמים מרכזיים בה ניסו לקדם גם לפני כן.
ש: מדוע אתם טוענים בדו"ח שישנו חשש לזליגה של הג'נוסייד גם ליתר האזורים שתחת שליטתו של המשטר הישראלי?
ת: ג'נוסייד הוא הרס שיטתי ומכוון של קבוצה, ובעזה אנו עדים לכך באופן הקיצוני ביותר. במקביל, אותה ממשלה ואותם כוחות מסלימים את האלימות גם בגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים, ובתוך ישראל. בכל אחד מהמקומות האלו, פלסטינים מופקרים לאלימות הולכת וגוברת, עקירה כפויה, ענישה קולקטיבית ושלילת זכויות האדם שלהם רק בגלל ההשתייכות שלהם לעם הפלסטיני. פוליטיקאים ואנשי ציבור חוזרים שוב ושוב על הטענה שיש להרחיב גם לגדה את החורבן שמבצעת ישראל בעזה, ואנחנו מאמינים שחייבים להתייחס ברצינות להסתה ולפעול מיד כדי למנוע את מימושה.
הג׳נוסייד קורה עכשיו ברצועת עזה, אך כל טריגר עלול להוביל להתפשטותו במהירות גם לשאר האזורים שבשליטת ישראל, ואין כיום שום מנגנון, פנימי או בינלאומי, שיעצור את זה.
ש: איך הדו״ח מתייחס ל-7 באוקטובר?
ת: התקפת חמאס ב-7 באוקטובר כללה פשעים נוראיים והיוותה נקודת ציון איומה בתוך שרשרת היסטורית ארוכה של אלימות והרג. הדו"ח מתייחס לטראומה העמוקה שעברה החברה הישראלית באותו יום ולחטופים הישראלים, שחלקם עדיין מוחזקים בשבי. הניתוח שלנו מראה כיצד ממשלת ישראל מנצלת בציניות את הטראומה שחוו ישראלים רבים ומשתמשת בה לשם ביצוע ג'נוסייד וטיהור אתני של רצועת עזה.
פשע אחד אינו מצדיק פשע אחר – ובוודאי לא הרג המוני של אזרחים וניסיון למחוק ולהרוס קבוצה שלמה. אין שום דבר שמצדיק ג'נוסייד, ולהרעבה ולהשמדה אין שום קשר להגנה עצמית. הדרך היחידה לדאוג שזוועות 7 באוקטובר לא יחזרו היא להפסיק מיד את ההשמדה, ולדרוש שוויון, צדק, חירות וביטחון לכלל בני האדם שחיים בין הירדן לים.
ש: אז מה צריך לעשות עכשיו?
ת: בטווח המיידי, ההבנה שהמשטר הישראלי מבצע ג'נוסייד ברצועת עזה והחשש הכבד מפני התרחבותו גם לאזורים אחרים שבהם חיים פלסטינים תחת המשטר הישראלי, מחייבת פעולה דחופה וברורה הן מצד הציבור הישראלי והן מצד הקהילה הבינלאומית: זה הזמן להרים את הקול ולהתנגד, זה הזמן להשתמש בכל האמצעים שמאפשר המשפט הבינלאומי כדי להציל את מי ואת מה שעוד אפשר ולשים קץ לסבל של מיליוני בני אדם.