מתנחלים שנכנסו בחסות הצבא להתפלל בעיירה כיפל חארס תקפו את בתי התושבים בסיועו

22 יוני 2023

נזקים שהותירו מתנחלים בביתם של שירין ברכאת ותייסיר סאלח בכיפל חארס. צילום: סלמא א-דיבעי, בצלם, 18.4.23

אחת לכמה חודשים חוסם הצבא את הכניסות לעיירה כיפל חארס, מציב חסימות ברחבי העיירה ואף אוסר על תושביו לנוע בו ברכב וברגל כדי לאפשר למתפללים יהודים להגיע לקברים שהם מזהים כקברי יהושע בן נון וכלב בן יפונה, הממוקמים בתחומי העיירה. המתפללים שוהים בקרבת הקברים לילות שלמים.

בשעות אחר הצהריים של יום ראשון, 16.4.23, נכנסו חיילים לעיירה וכפו על בעלי העסקים לסגור את דלתותיהם. בסביבות 21:00, שוב הגיעו כמה חיילים, עמדו כחצי שעה בכניסה לעיירה ואז עזבו.

בסביבות 23:30 נכנסו לעיירה מאות מתנחלים מלווים בחיילים וחלקם תקפו בתים באבנים. המתנחלים ניפצו זגוגיות של תשעה חלונות בשלושה בתים ומעקות של מרפסת בבית נוסף, חבטו בדלתות בתים נוספים ועסקים. כשתושבים ניסו לדרוש מהחיילים להגן עליהם תקפו אותם אלה ברימוני הלם וגז מדמיע. החיילים תקפו באמצעים אלה גם צעירים מהעיירה שניסו להדוף את המתנחלים התוקפים באמצעות יידוי אבנים, ורק בסביבות 3:30 הרחיקו את המתנחלים מהמקום.

חקירנית בצלם סלמא א-דיבעי גבתה ב-18.4.23 עדויות מארבעה מתושבי העיירה שבתיהם הותקפו על-ידי מתנחלים:

איימן אבו יעקוב, בן 45 ואב לארבעה, סיפר בעדותו על מה שאירע באותה לילה:

אני ואשתי סווסן (40) גרים בקומת הראשונה עם ארבעת הילדים שלנו, אחמד (17), פאתן (15), מוחמד (13), ועמיד (8). בדירה שמעלינו גרה אמא שלי, פאתן, בת 65, ובדירה שלידה גר אחי אמג'ד, בן 46 עם המשפחה שלו.

ביום ראשון, 16.4.23, בסביבות השעה 21:00, היינו בבית וגם אמא שלי הייתה אצלנו כששמענו רעשים בחוץ. הסתכלתי דרך חלון לרחוב וראיתי שם כמה חיילים שמוקדם יותר באותו יום הכריחו אותי לסגור את החנות שיש לנו מתחת לבית. הם הכריחו את כל בעלי העסקים בעיירה לסגור אותם, לקראת פלישה של מתנחלים.

בסביבות השעה 23:30 שמענו קול נפץ והבת שלי פאתן יצאה מהחדר שלה צועקת ומפוחדת. המתנחלים ניפצו את חלון החדר שלה. ניסיתי להרגיע אותה וביקשתי מכולם להתכנס בסלון ולהתרחק מהחלונות. ראיתי בחוץ 15-13 מתנחלים שזרקו אבנים על הבית שלנו לעיני בערך 7 חיילים שעמדו שם ולא עשו כלום. צעקתי לחיילים בעברית: אתם לא רואים מה הם עושים? החייל השליך לכיוון הבית רימון הלם שנפל בגינה. המתנחלים המשיכו לתקוף אותנו באבנים במשך בערך חצי שעה. הם דפקו בדלתות של החנות ובדלת הבית וקיללו אותנו. הבן שלי עמיד רעד מפחד. הוא אמר לי שהוא מפחד שהם יהרגו אותי. השפתיים שלו רעדו וזה העציב אותי מאוד. רק אחרי חצי שעה בערך הגיעו חיילים בשלושה ג'יפים והרחיקו אותם ואז החיילים גם עזבו.

אבל בהמשך הלילה המתנחלים חזרו ותקפו שוב את הבית באבנים. הם ניפצו בסך הכל ארבעה חלונות בדירה שלנו ושני חלונות בדירה של אימא שלי. בדירה של אחי אמג'ד, בן 46, הם גרמו נזק למסגרות האלומיניום של החלונות. רק ב-3:30 הגיעו שוב חיילים והרחיקו אותם. כבר התרגלנו לפלישות של המתנחלים לעיירהפר אבל זו הפעם הראשונה שהם תקפו את הבית שלנו והילדים פחדו מאוד.

ה, 22 יונ 2023 - 11:43

seran

נזקים שהותירו מתנחלים בביתם של סווסן ואיימן אבו יעקב בכיפל חארס, 18.4.23. צילום: סלמא א-דיבעי, בצלם, 18.4.23

זוביידה אבו יעקוב בת 50 ואם לארבעה סיפרה בעדותה:

אני ובעלי עקאב (50) גרים עם שלושת הבנים שלנו, מועתסם (20), מוסטפא (18), אחמד (14). הבת הגדולה שלנו היבה (21) כבר נשואה וגרה עם בעלה בבית אחר בעיירה.

ביום ראשון, 16.4.23, קצת לפני חצות, התעוררתי מרעש חזק של זכוכית מתנפצת. ירדתי לקומה הראשונה ומצאתי שם את בעלי והבנים שלי בסלון. המתנחלים זרקו כמויות של אבנים על הבית ושברו את כל החלונות במרפסת הסגורה. שמענו את האבנים נוחתות גם על הגג. פחדתי מאוד על הילדים ולא ידעתי מה לעשות. עליתי לקומה השנייה והסתכלתי דרך החלון. ראיתי בערך 50 מתנחלים עומדים מול הבית יחד עם חיילים ואז אחד המתנחלים טיפס על הגדר וממש ניסה להיכנס לחצר אבל למזלנו לא הצליח. נבהלתי מאוד. פחדתי שהם ישרפו לנו את הבית חששתי שהם עומדים לפרוץ לבית ולהצית אותנו כפי שהם עשו בחווארה. חזרתי לסלון כל-כך לחוצה ודואגת שלא הייתי מסוגלת להוציא מילה מהפה. הבן שלי, מועתסם, שטף לי את הפנים וריסס לי בושם עליהם כדי לעורר אותי. אחרי כמה זמן הבנים שלי אמרו לי שהגיעו עוד חיילים וירו גז מדמיע לעבר המתנחלים כדי להרחיק אותם. לקח הרבה זמן עד שהצבא הצליח להרחיק את המתנחלים ועד שזה נגמר העצבים שלי כבר היו מרוטים לגמרי.

ה, 22 יונ 2023 - 11:54

seran

נזקים שהותירו מתנחלים בביתם של זוביידה ועקאב אבו יעקוב בכיפל חארס, 18.4.23

פאייזה סאלח, בת 58, אם לשישה, סיפרה בעדותה:

אני ובעלי עווד סאלח (60) גרים עם הבן שלנו, יוסף, בן 23. ביום ראשון, 16.4.23, בערב, ביקרו אותנו הבת שלנו זינב (31), בעלה עלאא (36), הבנים הקטנים שלהם מוחמד (8), אליאס (6) וג'וד (שנה וחצי) ועוד כמה קרובי משפחה. אני והבת שלי הכנו עוגיות לחג (עיד אל-פיטר) ואז שמענו צעקות בחוץ. הסתכלתי דרך החלון וראיתי עשרות מתנחלים יחד עם חיילים. המתנחלים קיללו אותנו, והצעירים שהיו בבית יצאו לכניסה לבית והתחילו לקלל אותם בחזרה, ואז המתנחלים זרקו על הבית צלחות חד פעמיות עם אוכל שהם החזיקו. החיילים צעקו על הצעירים והורו להם להיכנס פנימה. אחר-כך החיילים גם זרקו רימוני הלם וירו רימון גז מדמיע על הבית והמתנחלים ריססו לכיוון שלנו תרסיס פלפל וזרקו עליו בקבוקי פלסטיק עם מים. זה היה מפחיד. בסוף בעלי יצא החוצה, הכניס פנימה את כל הצעירים ונעל את הדלת. תודה לאללה שאף אחד לא נפגע ולא היו נזקים.

שירין ברכאת, בת 40, ואם לחמישה סיפרה בעדותה:

אני ובעלי תייסיר סאלח (49) גרים בכיפל חארס עם חמשת הילדים שלנו: נעמה (16), ג'נא (12), מאיא (11), אמיר (8), וזין (4). ביום ראשון, 16.4.23, בסביבות 23:30, כשכבר הייתי במיטה וניסיתי להירדם, שמעתי רעש חזק, כמו פיצוץ. בקושי הספקתי לקום ותכף שמעתי עוד פיצוץ. הלכתי לסלון והילדים שלי, שהתעוררו, כבר היו שם. לקחתי אותם למסדרון, שהוא שמוגן יותר כי אין בו חלונות. בעלי עלה לגג לראות מה קורה. רעדתי מפחד. שמעתי את בעלי צועק לחיילים ומבקש אותם להתערב ולהפסיק המעשים של המתנחלים. בינתיים המתנחלים חבטו על דלת הכניסה ודלת המחסן שמתחת לבית שלנו. המצב היה מפחיד מאוד. הם זרקו אבנים ושברו שלושה חלונות בבית שלנו, אחד בסלון ושניים בחדרי השינה של הילדים. פחדתי שהם יפרצו לבית ויציתו אותו. רק בסביבות 03:30 הגיעו עוד חיילים והרחיקו את המתנחלים. אבל גם אחרי שהם התרחקו הם המשיכו לצעוק ולשיר ולהטריד אותנו. לא יכולנו לישון.

נשארנו מפוחדים. חששנו שהם יחזרו. המיטות והרצפות בחדרי הילדים ובסלון היו מכוסות בשברי זכוכית. למחרת אמיר עדיין היה מפוחד וסירב ללכת לבית הספר. עכשיו, יומיים אחרי ההתקפה הוא עדיין מפחד מאוד וביקש שאחכה איתו להסעה לבית הספר.

ה, 22 יונ 2023 - 11:49

seran

פריטים מומלצים

מדיניות הפתיחה באש

דו״ח חדש של בצלם: ישראל מבצעת פרויקט מחיקה בגדה המערבית

הדו״ח המקיף ביותר שפרסם בצלם עד כה על המדיניות הישראלית בגדה המערבית מראה כיצד ישראל מפעילה חמישה מנגנונים המחזקים זה את זה כדי לפרק את הקיום הפלסטיני הקולקטיבי, ובמקביל לעצב מחדש בכוח את הגדה ולבסס בה נוכחות וריבונות יהודית־ישראלית קבועות ורציפות.מאז סוף 2022, וביתר שאת מאז אוקטובר 2023, נכנסה המדיניות הישראלית בגדה המערבית לשלב חדש. ישראל החריפה באופן דרמטי מדיניות ארוכת שנים של שליטה, אלימות ונישול, והיא מפעילה אותה כיום באופן גלוי ואלים יותר ובקצב מהיר יותר. צעדים אלה הופכים יותר ויותר לחלק ממדיניות הממשלה ומפעולת מוסדות המדינה.על רקע ההחרפה הנמשכת מדי יום, מפרסם בצלם את ״פרויקט המחיקה״, דו״ח בן 200 עמודים המבוסס על ניתוח של כ־2,000 עדויות של פלסטינים מהגדה המערבית, על עבודת שטח ועל עשרות שנים של תיעוד. הדו״ח בוחן כיצד מדיניות ופרקטיקות שישראל מפעילה זה עשרות שנים הואצו והתרחבו בשנים האחרונות.״מה שקורה בגדה מוצג שוב ושוב כאוסף של אירועים נפרדים – אלימות של מתנחלים קיצוניים, פעולה צבאית, מחסומים או הריסות״, אמרה מנכ״לית בצלם, יולי נובק. ״כשמסתכלים על המערכת ומחברים את הדברים רואים שמדובר בפרויקט פוליטי אחד שמכוון להרס של כל תחומי החיים בגדה. קהילות מגורשות, הכלכלה נדחקת לסף קריסה, ומיליוני פלסטינים חיים בפחד מתמיד מפני אלימות של הצבא ושל מתנחלים. כל המנגנונים האלה מפרקים את הקיום הפלסטיני הקולקטיבי בגדה ומבססים בה משטר קבוע של עליונות יהודית״.כך פועל פרויקט המחיקההדו״ח מזהה חמישה מנגנונים הקשורים זה בזה, שבאמצעותם ישראל מקדמת את הפרויקט ברחבי הגדה המערבית:אלימות והטלת אימה: ישראל משתמשת בכוחות הצבא ובמיליציות מתנחלים חמושות כדי להפעיל אלימות וכפייה ולהטיל אימה. מ־7 באוקטובר 2023 ועד 31 באוגוסט 2026 ישראל הרגה 1,107 פלסטינים בגדה המערבית, בהם 245 ילדים.טיהור אתני והשתלטות על המרחב: ישראל משתמשת בפעולות צבאיות, בהריסות בתים ובהקמת מאחזים וחוות של מתנחלים בתמיכת המדינה כדי לגרש פלסטינים מאדמתם ולהרחיב את הנוכחות היהודית בשטחים אלה. נכון להיום ישראל עקרה ממקומן 75 קהילות פלסטיניות; חוות ומאחזי מתנחלים השתלטו על 1.07 מיליון דונם (18% משטח הגדה המערבית); וכ־33,000 פלסטינים נעקרו בכפייה ממחנות הפליטים בצפון הגדה המערבית.הגבלות תנועה: ישראל מפצלת את המרחב הפלסטיני באמצעות מחסומים, שערים וחסימות כבישים. עד סוף 2025 תיעד משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) 925 חסמי תנועה ברחבי הגדה המערבית.חנק כלכלי: ישראל משתמשת בשליטתה בתעסוקה, בהכנסות הפלסטיניות ממסים, במערכת הפיננסית ובתשתיות כדי להעמיק את המשבר הכלכלי ואת תלותה של הכלכלה הפלסטינית בישראל. שיעור האבטלה עלה מ־13.1% בשנת 2022 ליותר מ־31% בשנת 2024, על רקע ביטול המוני של היתרי עבודה בישראל ועיכוב הולך וגובר של כספי המסים הפלסטיניים.הרס חברתי ופוליטי: ישראל מפלילה התארגנות פוליטית, פושטת על משרדי ארגוני חברה אזרחית, מדכאת מחאות ועוצרת פעילים, סטודנטים ועיתונאים. מאז אוקטובר 2023 עצרה ישראל לפחות 60 עיתונאים פלסטינים מהגדה המערבית.תוכנית ההכרעה: הדו״ח מזהה את ״תוכנית ההכרעה״ של בצלאל סמוטריץ׳ משנת 2017 כמסמך מרכזי להבנת ההסלמה הנוכחית. האסטרטגיה של התכנית ״הכרעה התיישבותית״, מכוונת להפוך את הריבונות היהודית לבלתי הפיכה באמצעות הרחבת התנחלויות, השתלטות על קרקעות וגירוש פלסטינים, ולהותיר לפלסטינים שלוש אפשרויות: להיכנע לעליונות יהודית, לעזוב או לעמוד בפני דיכוי צבאי. אף שהתוכנית מעולם לא אומצה רשמית כמדיניות ממשלתית, סמוטריץ׳ מחזיק כיום בסמכויות נרחבות בתחומי התכנון, הקרקעות והאכיפה בגדה המערבית, ועקרונות מרכזיים בהיגיון שבבסיסה באים לידי ביטוי הולך וגובר במדיניות המדינה ובפעולותיה.פרוייקט ארוך שנים, שלב חדש: פרויקט המחיקה אינו יצירה של הממשלה הנוכחית או של תוכנית ההכרעה של סמוטריץ׳. הוא נשען על מדיניות ומנגנונים של שליטה, נישול ופיצול שישראל מפעילה זה עשרות שנים. הממשלה הנוכחית האיצה את הפרויקט, העמיקה את מיסודו והפכה את מנגנוניו ואת יעדיו לגלויים יותר. הדו״ח ממקם את המתקפה הנוכחית על החיים הפלסטיניים בתוך פרויקט קולוניאלי־התיישבותי ארוך שנים, שבמסגרתו ישראל מבססת עליונות וריבונות יהודית במרחב באמצעות משטר האפרטהייד, תוך פירוק הקיום הפלסטיני הקולקטיבי. ברצועת עזה הגיע היגיון המחיקה לצורתו הקיצונית ביותר: ג׳נוסייד; בגדה המערבית הוא מתממש באמצעות חמשת המנגנונים המתוארים בדו״ח.אחריות בינלאומית: בצלם קורא לממשלות ולמוסדות בינלאומיים להפסיק לאפשר לישראל להמשיך בפשעיה, להגן על הפלסטינים ולפעול לסיום משטר האפרטהייד והשלטון הצבאי על הפלסטינים. עתיד צודק מחייב סדר פוליטי המבוסס על חירות, צדק, שוויון ודמוקרטיה לכל בני האדם החיים במרחב שבין נהר הירדן לים התיכון, תוך מימוש מלא של הזכויות האישיות והקולקטיביות והשתתפות פוליטית שווה.לדברי מנכ״לית בצלם, יולי נובק: ״פלסטינים נותרים חשופים לאלימות ההולכת ומסלימה, בזמן שישראל מקדמת את פרויקט המחיקה שלה בגדה המערבית. ממשלות אינן יכולות לגנות את הפשעים האלה ובה בעת להעניק לישראל חסינות המאפשרת לה להמשיך בביצועם. יחד עם מוסדות בינלאומיים, עליהן להשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותן על פי המשפט הבינלאומי כדי לעצור את פשעיה של ישראל״.הדו״ח המלא, תקציר המנהלים, המפות והגרפים זמינים בכתובת:: https://www.btselem.org/elimination/?lang=he

14 ספטמבר 2026

מדיניות הפתיחה באש

פרויקט המחיקה

מאז כניסתה של ממשלת ישראל הנוכחית לתפקידה בסוף שנת 2022, וביתר שאת מאז אוקטובר 2023, החריפה ישראל באופן דרמטי את הפגיעה בכל תחומי החיים של התושבים הפלסטינים בגדה המערבית.בכל רגע יכול פלסטיני למצוא את עצמו חשוף לאלימות מצד חיילים ומיליציות מתנחלים חמושות, להיעצר ולהיכלא, ליפול קורבן להתעללות והשפלה, ולעיתים גם לאבד את חייו.דו"ח "פרויקט המחיקה" מבוסס על למעלה מאלפיים עדויות של תושבים פלסטינים שבצלם גבה מאז אוקטובר 2023, ועל למעלה משלושה עשורים של תיעוד הפרות זכויות האדם שמבצע משטר האפרטהייד הישראלי בגדה המערבית. הדו״ח בוחן את המציאות הנוכחית לא כאוסף של אירועים נקודתיים או פגיעות קונקרטיות, אלא כחלק ממנגנון מחיקה כולל הפועל לפירוק התנאים המאפשרים את המשך הקיום הפלסטיני בגדה המערבית, ובמקביל מעמיקים את השליטה והעליונות היהודית בו באופן בלתי הפיך. בחינת מציאות החיים הנוכחית בגדה מגלה כי פרויקט המחיקה מיושם כיום באופן גלוי, ישיר ואלים יותר מבעבר, ומבוסס על שיתוף פעולה הולך וגובר בין רשויות המדינה הרשמיות למיליציות מתנחלים שפועלות בגדה בגיבוי ובתמיכת הרשויות.

14 ספטמבר 2026

המתנחלים נכנסים לג'אלוד. מתוך התיעוד במצלמות אבטחה באדיבות התושבים

אלימות מתנחלים = אלימות מדינה

קוסרה, תלפית וג׳אלוד, מחוז שכם: תושבי שלושה כפרים סובלים מאלימות מתנחלים קיצונית מאז הוקם מאחז חדש ביניהם

ב-21.1.26, הקימו מתנחלים את המאחז "תל תלפיות" על פסגת הר המכונה ג׳בל עין עינא באדמות הכפר תלפית, בעומק אזור שהוגדר כשטח B בהסכמי אוסלו. באזור זה, הנמצא בלב כפרים פלסטיניים והרחק משטח C, לא נכחו קודם לכן מתנחלים.עם הקמת המאחז, השתלטו המתנחלים על בית בבנייה של אחד מתושבי תלפית ומנעו את המשך בנייתו.מאז הקמת המאחז, סובלים תושבי הכפרים תלפית, קוסרה וג׳אלוד מאלימות קשה של מתנחלים.במהלך החודש שלאחר הקמתו, תיעד בצלם עשר התקפות קשות על תושבי האזור, ובהן התקפה קשה על פעילי זכויות אדם שליוו משפחה לבית שנאלצה לעזוב באזור בעקבות אלימות המתנחלים.ההתקפות כוללות תקיפות באבנים ובאלות, הצתת בתים והשחתה והצתה של כלי-רכב. [block:settlers_blog_map_block nid=217668 updates=217835,217836,217837,217838,217841,217842,217812,217849 arrows hide_nid]הקליקו על האייקונים במפה לתיאור של חלק מההתקפות שאירעו במהלך החודשים ינואר-מרץ 2026. בחלק מההתקפות תועדו המתנחלים כשהם מגיעים רכובים על טרקטורון שעל פניו נראה כמו הטרקטורונים שחולקו על ידי משרד ההתיישבות ומשרד האוצר – יוזמה של השרים בצלאל סמוטריץ׳ ואורית סטרוק.ב-14.3.26, הרגו מתנחלים שתקפו בתים בפאתיו המערביים של הכפר קוסרה, את אמיר עודה, בן 28, שהתקדם לעברם יחד עם אביו, מועתסם, וכמה תושבים נוספים, לאחר שהתרחקו מעט לכיוון המאחז. הייתה זו התקיפה השנייה של מתנחלים על בתים באזור זה באותו יום, והתושבים חששו כי הם יחזרו לתקוף. לאחר יידוי אבנים הדדי קצר ממרחק של 100 מטרים בין המתנחלים לתושבים, פתח אחד המתנחלים באש לעבר התושבים ופצע את עודה בחזהו ושני תושבים נוספים ברגליהם. כשניסה אביו של עודה להיחלץ לעזרתו, תקפו המתנחלים את השניים במכות אלות ודקירות, עד שהאב איבד את הכרתו. רק לאחר שהמתנחלים נסוגו עוד לכיוון המאחז, הצליחו התושבים לפנותם לבית חולים, שם נקבע מותו של עודה.

27 מאי 2026