הצבא תלה ברחובות כפר קדום שלטים עם תמונות קטינים ואיום לתפוס אותם אם ייראו

ביום שבת, 1.6.13, בין חצות הלילה לאחת לפנות בוקר, תלו חיילים בכפר קדום שלטים שעליהם הופיעו תמונותיהם של ארבעה קטינים תושבי הכפר ומעליהן כיתוב עילג בערבית מדוברת "אנחנו הצבא, דיר באלכ, אנחנו נתפוס אותך אם נראה אותך או נבוא לבית". בירור זהותם של האנשים המופיעים בתמונות העלה כי כולם קטינים, בגילאים 17-14, כל אחד בן למשפחה אחרת מתושבי כפר קדום. מעדויות התושבים עולה כי שמעו גם קולות פיצוץ, ככל הנראה של רימוני הלם וגז מדמיע, בטרם עזבו כוחות הצבא את הכפר.

שלט שתלו החיילים בכפר קדום ובו תמונות קטינים מהכפר והכיתוב "אנחנו הצבא, דיר באלכ, אנחנו נתפוס אותך אם נראה אותך או נבוא לבית". צילום: עבד אל-כרים א-סעדי, בצלם, 3.6.13

ביום ראשון, 2.6.13, פנה בצלם לסרן ברק רז, דובר אוגדת איו"ש, על מנת לברר האם הצבא הוא שאחראי להצבת השלטים במקום. בתשובתו מתאריך 4.6.13 מסר סרן רז כי "מדובר בפעילות הרתעתית שנעשתה במסגרת מגוון פעילויות שונות אל מול תופעת הפרות הסדר האלימות ויידויי האבנים. פעולה זו נועדה להרתיע בני נוער מלקחת חלק באירועי טרור עממי, דבר העלול לסכן, בין היתר, את ביטחונם האישי. יש לציין כי מדובר ביוזמה מקומית כחלק מהתמודדות עם הפרות סדר וזריקות אבנים. השימוש בשיטת פעולה זו ייבחן". בכתבה שפורסמה בנושא באתר "הארץ" מסר דובר צה"ל כי "זו פעילות נוספת שמתקיימת במסגרת מגוון פעילויות נגד הפרות האלימות הסדר ויידויי האבנים".

מתשובות אלה משתמע כי שיטת פעולה זו נתפסת על ידי הצבא כאמצעי לגיטימי להתמודדות עם אירועים של יידוי אבנים. אולם, באף אחת מהתשובות לא ניתן הסבר על מה מבוססת תפיסה זו, אולי כי הסבר כזה אינו קיים: מדובר בטקטיקה של הפחדה ואיומים שלא ניתן להצדיקה. המעשה עורר אימה בקרב הנערים המופיעים בשלטים ובקרב בני משפחותיהם. פרסום תמונותיהם של הקטינים מהווה פגיעה בזכותם לפרטיות וכולל בחובו איום מרומז כי ייפגעו אם יגיעו להפגנה השבועית, איום היכול להתפרש כרדיפה אישית.

תחקירן בצלם, עבד אל-כרים סעדי, גבה את עדותו של אחד הנערים, ראאיד שתיווי, בן 14: 

"התקשר אלי חבר שלי ואמר לי שחיילים הגיעו לכפר בלילה והדביקו שלטים עם תמונות של ארבעה נערים, ואני אחד מהם..." בהתחלה לא לקחתי את זה ברצינות... אבל התחלתי לדאוג ולחשוב על זה יותר אחרי שאבא שלי שעובד ביריחו התקשר אליי... הסתבר לי שההורים שלי ידעו על זה כבר מלפנות בוקר, אחרי שהצבא עזב את הכפר, אבל הם התכוונו להסתיר את זה ממני כדי שאצליח ללמוד לבחינות סוף השנה בלי דאגות ולהתרכז... התחלתי לדאוג ולפחד והיה קשה לי להתרכז. שאלתי את עצמי למה בכלל הם תולים את התמונה שלי על קיר? חשבתי שהחיילים יכולים לפשוט על כל בית בכפר ולהיכנס אליו, אז למה הם לא באו אלי הביתה, למרות שאני בבית כל הזמן?... לקריאת העדות המלאה. 

בנוסף לפגיעה בזכויות הקטינים שהופיעו בתמונות, נראה כי כוונת הצבא הייתה להרתיע את כל תושבי הכפר מהשתתפות בהפגנות המחאה השבועיות שהם מקיימים נגד הכיבוש. איום מרומז כזה על תושבי הכפר, שחלקם מסרו לבצלם כי לדעתם הצבא מנסה להטיל עליהם אימה ולהניא אותם מלהשתתף בהפגנות השבועיות המתקיימות בכפר, פוגע ביכולתם לממש את זכותם הבסיסית לחופש מחאה. זאת הן בניגוד לכללי המשפט הבינלאומי ולחובות שהוא מטיל על המפקד הצבאי, והן בניגוד להצהרות המפורשות של המפקד הצבאי בדבר השמירה על הזכות לחופש הביטוי והמחאה בשטחים הכבושים. סעיף 33 לאמנת ג'נבה הרביעית קובע כי "עונשים קיבוציים וכן כל אמצעי הפחדה או השלטת טרור אסורים". אם בידי הצבא מידע כלשהו שלפיו מי מהנערים המופיעים בשלטים עבר על החוק, הרי שעומדים לרשותו אמצעים שונים שבהם הוא יכול לנקוט, מבלי להשתמש בשיטות של איום והפחדה.

ב-13.6.13 פנו בצלם והאגודה לזכויות האזרח ליועץ המשפטי של אוגדת איו"ש בדרישה כי יפעל לאלתר נגד שיטת הפעולה המתוארת לעיל וכי במידת הצורך יינקטו צעדים נגד החיילים האחראים לה. כן ביקשו הארגונים כי יובהר לכל כוחות הצבא הפועלים בגדה המערבית כי "יוזמות" מסוג זה הינן פסולות וכי על הצבא לפעול אך ורק במסגרת האמצעים החוקיים העומדים לרשותו, תוך כיבוד של זכויותיהם של הקטינים במסגרת ההליך הפלילי ושמירה על חופש הביטוי והמחאה.