חברון: שנה להתנחלות הישראלית בשכונת א-ראס

הלילה מלאה שנה להקמת התנחלות הישראלית במבנה המגורים בשכונת א-ראס שבחברון. ב-19.3.2007 פלשו המתנחלים למבנה שנמצא בלב השכונה הפלסטינית, ובשנה שחלפה מאז, על אף החלטה של שר הביטחון דאז לפנותה, רק התבססה ההתנחלות והלכה. המבנה אף חובר לרשת החשמל, ובמקום בוצעו עבודות שיפוץ ובנייה.

מאז הקמת ההתנחלות התגברו באופן ניכר הפגיעות בפלסטינים תושבי אזור זה ובזכויות האדם שלהם. הפלסטינים סובלים הן מנחת זרועם של מתנחלים והן מזו של אנשי כוחות הביטחון הישראליים שנערכו מחדש להגנה על ההתנחלות. ממעקב שערכו בצלם והאגודה לזכויות האזרח עולה כי הפגיעות הנגרמות לתושבי האזור הפלסטינים כתוצאה מהקמת ההתנחלות ומההימנעות מפינוייה מתבצעות על בסיס יומיומי וכי הן כוללות בין היתר:

• התנכלות ואלימות מצד מתנחלים השוהים בהתנחלות החדשה, אלימות המתבצעת בהיקף נרחב ולנגד עיניהם של אנשי כוחות הביטחון הנמצאים במקום;
   
• התנכלויות ואלימות מצד כוחות הביטחון שהוצבו בהתנחלות החדשה או בסמוך לה;
   
• איסורים מוגברים על התנועה הנאכפים על-ידי כוחות הביטחון הישראליים;
   
• הימנעות מאכיפת חוק על מתנחלים אלימים;
   
• ניסיונות של מתנחלים לפרוץ דרכי גישה להתנחלות על אדמות חקלאיות פלסטיניות או ברחובות פלסטיניים, אשר הובילו לעימותים אלימים.

חיילים ומתנחלים על מרפסת ההתנחלות החדשה, 25.3.07.

עם הקמת ההתנחלות החדשה בשכונת א-ראס הפכו אפוא החיים בה, שהיו עוד קודם לכן קשים ביותר, לנטל קשה מנשוא. משפחות פלסטיניות שההתנחלות הוקמה בסמוך לבתיהן נאלצו להציב גדרות תיל וחומות במטרה למנוע ממתנחלים לפלוש וכדי להגן על בני הבית מפני יידוי אבנים ובקבוקים. כמו כן, תושבים רבים הפסיקו להחנות את כלי הרכב שלהם בסביבות ההתנחלות מחשש לחבלה על-ידי מתנחלים או על-ידי כוחות צבא ומשטרה.

בשכונות אחרות של מרכז חברון שהתנחלויות הוקמו בהן, הביא מכלול הפגיעות בזכויות האדם של התושבים הפלסטינים לגירושם של רבים. ישנו חשש כי עם התמשכות רצף הפגיעות הקשות, לרבים לא תיוותר אפשרות זולת נטישתה של השכונה. ככל שתוחמרנה הגבלות התנועה באזור זה, כן תתרחב הפגיעה לכל העיר חברון, שכן ההתנחלות בשכונת א-ראס משלימה רצף של נקודות התנחלות מקריית ארבע שבמזרח ועד לשכונת תל רומיידה שבמערב.

נקודות התנחלות בעיר חברון והגבלות שמטיל הצבא על תנועת פלסטינים

 

בשנה האחרונה הועלתה הטענה כי מבנה ההתנחלות נמכר למתנחלים. מנגד נטען כי מסמכי הרכישה זויפו. בצלם חוזר על עמדתו כי ישראל חייבת לפנות המבנה באופן מיידי, ללא תלות בשאלה האם מי מבין המתנחלים רכש אותו. זאת, על רקע אי-חוקיותן מלכתחילה של התנחלויות במשפט הבינלאומי, ולנוכח הפרת זכויות האדם הקשה שהיא גורמת לה.