הריסת בתים בשטחים - סיכום נתונים

הריסה בתואנה של בנייה ללא רישיון בגדה המערבית (לא כולל מזרח ירושלים)

מאז שנת 2006 ועד ה-31.8.21 הרסה ישראל לפחות 1,819 יחידות דיור של פלסטינים בגדה המערבית (לא כולל מזרח ירושלים). עקב ההריסות איבדו את ביתם לפחות 7,730 בני אדם, בהם לפחות 3,903 קטינים. ראו במסד הנתונים

בנוסף, מתחילת שנת 2012 ועד 31.8.21, הרסה ישראל בגדה (לא כולל מזרח ירושלים) 2,338 מבנים שלא שימשו למגורים (לרבות גדרות, בורות מים, מחסנים, מבנים חקלאיים, בתי עסק, מבני ציבור ועוד). ראו במסד הנתונים

 

הריסה בתואנה של בנייה ללא רישיון במזרח ירושלים

 

מאז שנת 2004 ועד ה-31.8.21 הרסה ישראל לפחות 1,150 יחידות דיור של פלסטינים במזרח ירושלים. עקב ההריסות איבדו את ביתם לפחות 3,725 בני אדם, בהם לפחות 1,983 קטינים. ראו במסד הנתונים

בנוסף, מתחילת שנת 2012 ועד 31.8.21, הרסה ישראל במזרח ירושלים לפחות 498 מבנים שלא שימשו למגורים (לרבות גדרות, בורות מים, מחסנים, מבנים חקלאיים, בתי עסק, מבני ציבור ועוד). ראו במסד הנתונים

הערה

על אף שירושלים היא חלק בלתי נפרד מן הגדה המערבית, ישראל, שסיפחה אותה לשטחה באופן בלתי חוקי, הורסת בה בתים באמצעות עיריית ירושלים ולא המנהל האזרחי. לפיכך הנתונים לגבי אזור זה מוצגים בנפרד.

הריסה כאמצעי ענישה

 

מאז שנת 2004 ועד ה-31.8.21 הרסה ישראל לפחות 264 יחידות דיור של פלסטינים בשטחים כצעד של ענישה. עקב ההריסות איבדו את ביתם לפחות 1,295 בני אדם, בהם לפחות 1,983 קטינים. ראו במסד הנתונים

הערות

באוקטובר 2001 חידשה ישראל את מדיניות הריסת הבתים כענישה לאחר הפסקה של כמעט ארבע שנים. ב-17 בפברואר 2005 הכריז שר הביטחון על הפסקתה של מדיניות זו. למרות החלטה זו, בשנת 2009 הרסה ישראל יחידת דיור אחת במזרח ירושלים ואטמה שתיים. בקיץ 2014, לאחר חטיפת שלושה תלמידי ישיבה בצומת גוש עציון והריגתם, שוב חודשה מדיניות זו. 

בצלם החל לתעד את מספר הקטינים שאיבדו את ביתם במסגרת מדיניות זו רק בשנת 2014.

הריסה בתואנה של צרכים צבאיים

מאז שנת 2004 ועד ה-31.8.21 הרסה ישראל לפחות 1,891 יחידות דיור של פלסטינים בשטחים בתואנה של צרכים צבאיים. עקב ההריסות איבדו את ביתם לפחות 13,344 בני אדם, בהם לפחות 171 קטינים. ראו במסד הנתונים

בידי בצלם נתונים מדויקים בנוגע להריסות בתים בתואנה של צרכים צבאיים ברצועה רק מאז 2004 ולגבי מספר הקטינים שאיבדו את ביתם במסגרתן רק משנת 2007. לגבי שנות האינתיפאדה הראשונות לא קיימים נתונים מדויקים, אך קיימות כמה הערכות של גורמים בינלאומיים בנוגע לתוצאותיה של "מדיניות החישוף" שיישמה ישראל בשנים אלה. 

הערות
על-פי דו"ח שהוגש לוועדת זכויות האדם של האו"ם על-ידי הדווח של הוועדה, פרופסור ג'ון דוגארד, מאז ספטמבר 2000 ועד פברואר 2004 הרסה ישראל ברצועת עזה 1,640 בתים, בהם גרו כ-15,000 בני אדם. על-פי נתוני סוכנות הסעד והסיוע לפליטים של האו"ם, אונרוו"א, מאז תחילת האינתיפאדה ועד ספטמבר 2004 הרסה ישראל כ-2,370 בתים ברצועה והותירה כ-22,800 בני אדם ללא קורת גג. 

נתוני בצלם מאז 2004 אינם כוללים את ההריסות שנעשו במהלך סבבי הלחימה ברצועה, במהלכם הרסה ישראל אלפי בתים. כך על-פי נתוני האו"ם, במהלך "עופרת יצוקה" ב-2009 הרסה ישראל יותר מ-3,500 בתי מגורים וכ-20,000 בני אדם נותרו ללא קורת גג. בקיץ 2014, במהלך "צוק איתן", לפי נתוני משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטאריים ישראל הרסה או הסבה נזק קשה לכ-18,000 בתים ברצועת עזה וכ-100,000 פלסטינים נותרו חסרי בית. במהלך "מבצע שומר החומות" XXXX