ביום שישי, 11.11.22, בסביבות השעה 9:30, הגיעו כ-30 מבני משפחת א-תמימי משכונת ג'בל ג'אלס שבמרכז העיר חברון למסוק זיתים בסיוע מתנדבים במטע שלהם, במרחק של כ-200 מטרים מביתם. בסביבות השעה 11:00 הגיעו למטע, שבצמוד אליו הוקם המאחז גבעת גל, כמה נערים-מתנחלים והחלו ליידות אבנים על המוסקים. בני המשפחה והמתנדבים ניסו לחסות מאחורי עצי הזית ולהמשיך בעבודתם.
לאחר זמן מה הפסיקו המתנחלים ליידות אבנים אך נשארו במקום. בסביבות השעה 12:30 הצטרפה אליהם קבוצה נוספת של למעלה מעשרה נערים-מתנחלים ויידוי האבנים התחדש ביתר עוצמה. הפעם לא יכלו בני המשפחה להמשיך בעבודה, והם הזעיקו משטרה. לאחר מכן התרחקו בני המשפחה לאזור מוגן יותר והתיישבו לאכול ארוחת צהרים, אך אז הגיעו למקום כ-30 מתנחלים בגירים, חלקם חמושים, וניסו לגרש אותם ולגנוב את הזיתים שהספיקו למסוק.
התפתחו דחיפות הדדיות בין בני המשפחה למתנחלים ולאחר כעשר דקות הגיעו למקום חיילים ושוטרים שהרחיקו את המתנחלים מהמקום. אחד השוטרים הציע לבני המשפחה לשוב לביתם והודיע להם כי אם המתנחלים יחזרו ויתקפו אותם הוא אינו אחראי לכך. השוטר אף איים על המתנדבים לעצור אותם אם ישובו למקום. בני משפחת א-תמימי אספו את הזיתים ועזבו את הקרקע מבלי להשלים את המסיק.
ריהאם א-תמימי, בת 35, סיפרה לתחקירנית בצלם מנאל אל ג'עברי ב-16.12.22:
ביום שישי, 11.11.22, בסביבות השעה 9:30 הלכנו בערך 30 אנשים מהמשפחה – נשים, ילדים וגברים מבוגרים, ביחד עם מתנדבים פלסטינים וזרים, למסוק זיתים באדמה שלנו שבצמוד אליה הוקם המאחז גבעת גל. מסקנו עד סביבות השעה 11:00, ואז בערך שבעה נערים-מתנחלים התחילו לזרוק עלינו אבנים מהגבעה של המאחז. ניסינו להסתתר מאחורי העצים והמשכנו למסוק.
בשלב מסוים יידוי האבנים נפסק אבל בסביבות השעה 12:30 הגיעו עוד מתנחלים צעירים, אולי 12, והם התחילו שוב ליידות עלינו אבנים, הפעם באופן מאסיבי יותר. כבר לא הצלחנו להסתתר. התקשרנו למשטרה והחלטנו להפסיק את העבודה ולאכול ארוחת צהרים לפני שנלך. מצאנו מקום בטוח יותר והתחלנו להוציא את האוכל אבל אז הגיעו פתאום בערך 30 מתנחלים בוגרים וחלקם היו חמושים. פחדנו מאוד. חלק מהנשים מהמשפחה הרחיקו את הילדים לכיוון כביש 60. אני נשארתי במטע עם אבא שלי, האחים שלי ומתנדבים.
במשך עשר דקות בערך המתנחלים ניסו לגנוב את הזיתים שמסקנו, והאחים שלי ניסו להדוף אותם, עד שהגיעו ניידת משטרה וגם כמה חיילים. השוטרים הרחיקו את המתנחלים לכיוון המאחז גבעת גל. אחד השוטרים צילם אותנו ורשם את השמות שלנו. הוא צילם גם את תעודות הזהות של המתנדבים ואיים לעצור אותם אם יגיעו לשם שוב. השוטר אמר לנו שהוא ממליץ לנו לעזוב את המקום ושאם נישאר שם הוא לא אחראי לביטחון שלנו. אספנו את כל הציוד שלנו ואת מעט הזיתים שהצלחנו למסוק. את האוכל, שהתמלא בעפר, זרקנו, וחזרנו הביתה.
בעבר הצלחנו לייצר כמות של שמן זית שהספיקה לנו לשנה, אבל עכשיו אנחנו נאלצים לקנות שמן וזיתים בשוק. בשנים האחרונות אנחנו כמעט ולא מצליחים למסוק את הזיתים שלנו בגלל התקפות המתנחלים והמשטרה והחיילים לא מגנים עלינו.