ביום שישי, 27.1.23, בסביבות 21:30, הפגינו למעלה ממאה פלסטינים בצומת ביתא שמדרום לשכם במחאה על הריגתם של תשעה מתושבי ג'נין יום קודם לכן על ידי הצבא. המפגינים הבעירו צמיגים, הניפו דגלים וקראו קריאות נגד הכיבוש. באותה שעה עברו במקום שני מתנחלים במכונית, וכמה מהמפגינים יידו לעברם אבנים, ואז פתח המתנחל שישב ליד הנהג את חלון המכונית וירה באקדחו לכיוון המפגינים. חמישה מהם נפצעו, אחד מהם קשה. המתנחלים נמלטו, הפצועים פונו ורק אז הגיעו חיילים למקום וירו רימוני גז מדמיע לעבר המפגינים, שנמלטו מהמקום.
להלן עדויות של שלושה מהפצועים שגבתה תחקירנית בצלם סלמא א-דבעי ב-29.1.23 בבית החולים רפידיה בשכם:
א', שנפצע ברגלו מירי המתנחל, סיפר:
ביום שישי, 27.1.23, בסביבות 21:00, הגעתי לצומת ביתא שנמצאת על כביש 60 והצטרפתי לצעירים שהניפו דגלי פלסטין במחאה על הריגתם של התושבים בג'נין. חצי שעה אחרי כן עבר במקום אוטובוס פלסטיני שהגיע מכיוון זעתרה ואחריו נסעה מכונית ישראלית. היו בה שני מתנחלים. חלק מהמפגינים יידו אבנים לעבר המכונית ואז המתנחל שישב ליד הנהג ירה לכיוון שלנו. הוא ירה חמישה או שישה כדורים, אחד מהם פגע בי. נפלתי ולא הצלחתי לקום. מישהו שהיה שם ניסה לעזור לי. הכול קרה מאוד מהר.
כמה צעירים הכניסו אותי למכונית פרטית והעבירו אותי למרפאה של הכפר, משם פינו אותי באמבולנס לבית החולים רפידיה שבשכם. בבית החולים התברר שכדור חדר לי דרך אגן ימין ויצא מהגב. אני עדיין מאושפז בבית החולים.
ל', שנפצע ברגלו מירי המתנחל, סיפר:
ביום שישי, 27.1.23, בסביבות השעה 21:30, הלכתי ברגל בדרך חזרה הביתה מהסופרמרקט בחווארה. כשהגעתי לצומת ביתא ראיתי תושבים מפגינים. הם הבעירו צמיגים והניפו דגלי פלסטין במחאה על ההריגה של הפלסטינים בג'נין. בדיוק אז עבר שם אוטובוס פלסטיני שאחריו נסעה מכונית עם לוחית זיהוי ישראלית. כשעמדתי במרחק של בערך שלושה מטרים מהמכונית היו פתאום יריות. הסתכלתי לאחור וראיתי שהמתנחל שישב ליד הנהג יורה דרך החלון שלו. נפגעתי בירך של רגל ימין ונפלתי.
הרגל שלי הרגישה כמו קרש, לא יכולתי להזיז אותה. כולם מסביבי רצו. אחד האנשים שם לב שאני על הקרקע והוא ועוד כמה אנשים העבירו אותי למכונית ומשם הסיעו אותי למרפאה של הכפר, שם קיבלתי עזרה ראשונה. בסביבות 22:30 העבירו אותי לבית החולים רפידיה שבשכם, שם ניתחו אותי והוציאו את הכדור. הוא ריסק לי את עצם הירך. הרופא אמר שצריך לעשות עוד ניתוח כדי להשתיל לי פלטינה. הם לא עשו את זה כי לא הייתה להם את הפלטינה שאני צריך. עכשיו אני מחכה להפניה לבית חולים א-נג'אח, שם ישתילו לי אותה.
ביום שלישי, 31.1.23, הועבר ל' לבית החולים א-נג'אח בשכם ולמחרת נותח. הוא השתחרר לביתו ביום ראשון, 5.2.23.
י', שנפצע קשה בבטנו ובידו מירי המתנחל, סיפר:
ביום שישי, 27.1.23, בסביבות 21:30, הגעתי לצומת ביתא כשכבר הייתה שם קבוצה של צעירים שמחו נגד ההריגה של הפלסטינים בג'נין. הם הבעירו צמיגים, קראו קריאות ושרו שירים לפלסטין. עמדתי במרחק של בערך שלושים מטרים מהם, ובזמן שדיברתי עם חברים, עבר בצומת אוטובוס שהנוסעים שלו בירכו את המפגינים. הוא המשיך לנסוע לכיוון צפון ואז שמעתי כמה יריות ופתאום הרגשתי כאבים חזקים בבטן שלי. ברחתי מהר למרחק של מאה מטרים בערך וכמה מפגינים ששמו לב שאני פצוע הכניסו אותי למכונית, ושם חיכיתי לאמבולנס שפינה אותי לבית החולים רפידיה בשכם.
בבית החולים ניתחו אותי ואז העבירו אותי למשך הלילה למחלקת טיפול נמרץ. התברר שהכדור נכנס בצד ימין של הבטן, פגע בכליות, בכבד ובקיבה, ויצא מצד שמאל. נפגעתי גם מכדור שפגע לי ביד שמאל.
י' השתחרר מבית החולים ביום שבת, 4.2.23.