ב-23.3.23, היום הראשון בחודש רמדאן, בשעות הערב, הגיע חסן בסאייטה (49), ביחד עם בניו ובני אחיו לאדמתו המעובדת שבמרחק של כקילומטר מדרום-מערב לביתו בקהילת ח'ירבת א-זוויידין, וגילה כי מתנחל רועה בה את צאנו. בסאייטה ביקש מהמתנחל לעזוב את המקום אבל זה סירב והזעיק את הצבא והמשטרה, שאנשיהם הגיעו למקום זמן קצר לאחר-מכן והורו לבסאייטה ולמשפחתו להסתלק בתואנה שתקפו את המתנחל. לאחר שבני המשפחה סירבו לעזוב, החיילים אזקו את ידיהם של בסאייטה, אחיינו מוחמד (26), וחקלאי נוסף שהיה במקום, כיסו את עיניהם ועיכבו אותם למשך כשעה. לאחר מכן שחררו החיילים את אחיינו של בסאייטה ואת החקלאי, ואילו את בסאייטה הם העלו לג'יפ, הסיעו אותו לאזור התנחלות כרמל שבמרחק של כמה קילומטרים מהמקום, והורידו אותו שם.
חסן בסאייטה, בן 49 ואב ל-18 ילדים, תושב א-זוויידין, סיפר בעדותו*:
ביום ראשון, 23.3.23, הגעתי בשעות הערב עם הבנים שלי והבנים של אחי ועוד כמה בעלי אדמות לקרקע שלי, והיה שם מתנחל שרעה שם את הצאן שלו. ביקשנו שיעזוב והוא סירב והתקשר לצבא ולמשטרה. אחרי כמה זמן הגיעו שני ג'יפים צבאיים וניידת משטרה, והם הורו לנו להסתלק מהקרקע כי לטענת המתנחל תקפנו אותו. סירבתי לעזוב ואז החיילים איימו לעצור אותי. עדיין לא הסכמתי ללכת והם עיכבו אותי, את בן אחי, מוחמד בסאייטה (26), ואת החקלאי פאייז כעאבנה (35), שהיה שם גם, בזמן שהם אפשרו למתנחל להישאר בקרקע שלי ולרעות את העדר שלו, של בערך 60 ראשי צאן.
הם אזקו לנו את הידיים וכיסו את העיניים ואז החזיקו אותנו שם בערך שעה אחרי סיום צום הרמדאן ולא נתנו לנו לשתות מים. ואז הם הכניסו אותי לג'יפ, ומתחת לכיסוי העיניים ראיתי שפאייז ומוחמד יושבים על הקרקע. אחרי כמה רגעים החיילים שחררו אותם, אבל אותי הם לקחו אותי בג'יפ שנסע משם. אחרי נסיעה קצרה הורידו אותי, שחררו לי את הידיים והורידו לי את כיסוי העיניים ואז ראיתי שאנחנו קרובים להתנחלות כרמל. אחרי שהם עזבו התקשרתי לבן שלי וביקשתי שיבוא לאסוף אותי.
*העדות נגבתה על-ידי תחקירנית בצלם מנאל אל-ג'עברי ב-3.5.23