ב-29.4.23, בסביבות 17:30, הובילו אכרם טעיימאת, כמה מאחיו ובן דודו את עדרם בחזרה מהמרעה לביתם בח'ירבת א-זוויידין. כשהגיעו לדרך העפר שבכניסה לקהילה חסמו את דרכם מתנחל ושני חיילים. כשניסו הרועים לעקוף אותם ולהוביל את העדר לכיוון הכביש עכבו החיילים את טעיימאת, את אחד מאחיו ואת בן דודו, אזקו את ידיהם, כיסו את עיניהם והעלו אותם לשני ג'יפים נפרדים. החיילים הסיעו את השלושה במשך כעשר דקות ואז הורידו אותם בשתי נקודות שונות באזור, הסירו מהם את האזיקים ושחררו אותם.
אכרם טעיימאת, בן 20, תושב ח'ירבת א-זוויידין, סיפר בעדותו:
אני גר בח'ירבת א-זוויידין עם ההורים שלי ועם 10 אחים ואחיות ועובד עם אבא שלי בחקלאות בקרקע שלנו, שהשטח שלה בערך 60 דונם, ובגידול הצאן. במרחק של בערך חצי קילומטר מהחלקה שלנו הוקמה ההתנחלות כרמל ואז לפני פחות משנה, מתנחל הקים מאחז במרחק של כמה עשרות מטרים מהקרקע שלנו. הוא הציב שם קרוואנים, הניח צינור מים והתחיל להביא את הצאן שלו למרעה בקרקעות שלנו. הצאן אוכל את יבולי החיטה והשעורה שגידלנו.
ביום שבת, 29.4.23, בסביבות 17:30, חזרתי מהמרעה עם אחים שלי ובן דוד שלי. המתנחל חסם לנו את הדרך עם שני חיילים. הם אסרו עלינו לעבור בדרך העפר שמובילה לבתים שלנו. התרחקנו ולקחנו את הצאן לכביש ואז שני החיילים עצרו את אחי עלי. הם אזקו לו את הידיים, כיסו לו את העיניים והובילו אותו לג'יפ צבאי והושיבו אותו לידו. שאלנו אותם למה הם עצרו אותו ואז הם עצרו גם את הבן דוד שלי עודת אללה, אזקו גם לו את הידיים, כיסו לו את העיניים והושיבו גם אותו ליד עלי.
אחר-כך החיילים אזקו גם אותי וכיסו גם לי את העיניים. הם הכניסו אותי לג'יפ אחד ואת עלי ועודת אללה לג'יפ אחר. נשארנו שם בג'יפים בערך 10 דקות ואז החיילים הורידו את כולנו, צילמו אותנו, ואז העלו אותנו שוב לג'יפים בנפרד. אותי הם הסיעו לאזור אל-אספר, ושם חייל חתך בסכין את האזיקונים וקצת פצע אותי ביד, ואז הם השאירו אותי שם. התקשרתי לעלי ולעודת אללה והתברר שאותם לקחו אותם להתנחלות סוסיא ושחררו אותם שם. תפסתי טרמפ להתנחלות סוסיא עם מכונית שעברה שם ופגשתי שם את עודת אללה. התקדמנו משם ברגל בערך שני קילומטרים ואז התקשרנו לאבא שלי ומישהו מהמשפחה בא לקחת אותנו.
* העדות נגבתה על-ידי תחקירנית בצלם מנאל אל-ג'עברי ב-3.5.23.