קריות, מחוז שכם: מתנחלים כרתו עצי זית באדמות הכפר

ביום רביעי, 30.10.24, בסביבות השעה 7:00, הגיעו חקלאים מהכפר קריות למסוק זיתים באדמותיהם באזור הנקרא "בטישה", מצפון-מערב לכפר, לאחר שקיבלו אישור מהמנהל האזרחי, אף על פי שהאזור הוא בשטח B והם מעולם לא נדרשו להצטייד באישור כזה קודם לכן.

החקלאים נאלצו להחנות את רכביהם במרחק של כקילומטר מהחלקות ולהתקדם רגלית, כשהם נושאים את כל הציוד החקלאי על גבם בשל חסימה שהקימו מתנחלים בדרך מהכפר לאדמות בתחילת המלחמה. בעונת המסיק הקודמת חששו החקלאים כי יותקפו אם יעברו את החסימה ונאלצו לוותר על המסיק באזור זה.

ליד החסימה המתינו לחקלאים כארבעה חיילים וכמה מתנחלים. כשהגיעו החקלאים לאדמותיהם הם גילו שכ-270 מעצי הזית נכרתו, חלקם בני מאות שנים. בעת שהחקלאים אמדו את הנזקים בחלקותיהם המתנחלים הסתובבו ביניהם על טרקטורון, מלווים בשני כלבים ואילו החיילים צפו מהצד.

החקלאים גילו כי הפרי נגנב ממרבית העצים שנותרו וכי עצים אחרים הניבו ייבול דל מאוד, לאחר שנמנע מהם להגיע למקום ולטפח את העצים מחשש שיותקפו על-ידי המתנחלים ובשל הגבלות שהטיל הצבא.

תמונה

תחקירנית בצלם סלמא א-דיבעי גבתה עדויות מכמה מהחקלאים: 

אר'ייד מחמוד, בן 44, אב לחמישה, סיפר בעדותו:

האדמות שלנו נמצאות במרחק של קילומטר מהחסימה שהציבו המתנחלים על הכביש שמוביל אליהן אחרי תחילת המלחמה על עזה. לכן, כשהגענו לאדמות, השארנו את הרכבים ליד החסימה והלכנו למטעים שלנו ברגל, כשאנחנו נושאים את הסולם, את היריעות ואת שאר הציוד של המסיק. כשהגענו לשם, הופתענו לראות במטעים שלנו מתנחל שאני מכיר, ואיתו שלושה מתנחלים אחרים עם שני כלבים.

גילינו ש-120 עצי זית נכרתו לגמרי. העצים ״הוצאו להורג״ ממש. כשכורתים עץ בן מאות שנים מתחתית הגזע, הוא כבר לא ייצמח שוב, לא בדור שלי ולא בדור של הילדים שלי. המטעים האלה מחוסלים מבחינתי. כנראה שהם כרתו את העצים בשלבים, כי יש עצים שנראים כאילו נכרתו לפני כמה ימים וכאלה שנראים כאילו נכרתו לפני בערך שנה.

בכיתי הרבה. לא האמנתי למה שקרה. האדמה הזאת הייתה גן עדן בשבילנו, דאגנו וטיפלנו בה בלי הפסקה. כולם בכפר שיבחו והיללו את מטעי הזיתים שלנו, ואמרו שהם כל-כך מטופחים שאפשר אפילו ללכת בהם יחפים. אבל בגלל שמנעו מאיתנו להגיע אליהם ולטפל בהם, לא יכולנו לחרוש את האדמה בשנה שעברה - והעשב גדל מאוד. בנוסף, רוחות וגשם רופפו את גדרות האבן. כעת האדמה נראית נטושה.

אחרי שהתאוששנו מהשוק, מסקנו כמה זיתים מהענפים הכרותים, הכנסנו אותם לשני שקים וסחבנו אותם על הכתפיים שלנו את כל הדרך בחזרה. זה היה קשה.

בעבר הפקנו 80 גלונים של שמן זית מהעצים, ומכרנו הרבה מזה. זה היה מקור פרנסה חשוב למשפחה. עכשיו אין לנו מספיק אפילו לשימוש ביתי, וניאלץ לקנות שמן זית.

עדותו של אנוור מחמוד, בן 49, אב לחמישה:

תמונה

הלכנו ברגל עד שהגענו לאדמה שלנו, ומצאנו שם בערך 48 עצים כרותים. משאר העצים, אלו שלא נכרתו, מישהו כבר מסק את הזיתים. על האדמה שמסביבם היו זרוקים עלים וענפים.

אספנו כמה זיתים שנשארו על האדמה. היום שקלתי אותם – הם שקלו 19 קילו. בית הבד לא יסכים להפיק לנו שמן מכמות קטנה כזאת.

מטעי הזיתים שייכים לי ולכל האחים והאחיות שלי. כל העצים היו פוריים ועתיקים, מסוג רומי. בעבר, היינו מפיקים מהחלקה הזאת 50 גלונים של שמן זית. אנחנו 12 אנשים, משפחה גדולה, ושמן הזית שהיינו מפיקים היה מספיק בקושי לכל המשפחה.

בשנה שעברה וגם השנה לא הפקנו אפילו גלון אחד של שמן זית, ונאלצנו לקנות שמן לשימוש ביתי לכל המשפחה.

בעבר לא היינו צריכים תיאום בשביל להגיע לאדמות שלנו, כי הן נמצאות בשטח B. זה השתנה בעקבות המלחמה.