בשעות הבוקר של יום שבת, 28.12.24, הגיעו שני מתנחלים, רעולי פנים וחמושים באלות, עם כלב, לחלקת אדמה בבעלות תושב סילוואד, בעת שהחקלאי מחמוד חמאד (69), תושב סילוואד, חרש אותה במחרשה רתומה לפרד. המתנחלים התקרבו לחמאד, קיללו אותו וצעקו עליו "האדמה הזו היא אדמת אבותינו אברהם, יצחק ויעקב!". חמאד ענה להם שהוא רק עובד באדמה, ואז המתנחלים התנפלו עליו ותחילו להכות אותו באלות בראשו ובחלקים שונים של גופו. המכות נמשכו כמה דקות ובמהלכן התיישבו שני המתנחלים על חמאד והמשיכו להכותו. בשלב מסוים קם אחד המתנחלים, שחרר את הפרד מהמחרשה והחל להוביל דרומה את הפרד ובהמה נוספת שהביא איתו חמאד, לכיוון ההתנחלות עופרה הנמצאת במרחק של כקילומטר וחצי מהמקום. המתנחל השני קם גם הוא והחלך בעקבותיו.
חמאד התקשר מיד לבניו ואז החל ללכת בעקבות המתנחלים ובינו לבינם התפתח יידוי אבנים הדדי. כשהגיעו בניו עם קרובי משפחה נוספים הגיעו למקום בטרקטורון ובטנדר שני מתנחלים רעולי פנים וחמושים, איימנו על בני המשפחה והורו להם לעזוב. בני המשפחה לקחו את הפרד והבהמה ועזבו את המקום.
חמאד הועבר לבדיקות במרפאה בסילוואד ואושפז שם למשך יומיים למעקב ובדיקות לאחר שהתברר שסובל משבר באצבע, סדק באחת הצלעות וחבלות בראשו וחלקים שונים בגוף.
בעדות שמחסר לתחקירן בצלם מוחמד רומאנה ב-31.12.24, סיפר מחמוד חמאד, בן 69 ואב ל-12, תושב סילוואד :
אני עובד בחקלאות, ויש לי פרד ומחרשת ברזל. ביום שבת, 28.12.24, יצאתי מהבית אחרי תפילת השחר, כדי לחרוש אדמה שנמצאת בין העיירה סילוואד לכפר דיר ג'ריר שממזרח לסילוואד.
הגעתי לאזור עם המחרשה והפרד ועוד בהמה שאני נעזר בה לעבודה. אחרי בערך שעה, בסביבות 7:30, הגיעו שני מתנחלים חמושים באלות עץ ורעולי פנים – הם כיסו את הפנים שלהם עם החולצות שלהם. הם נראו צעירים, בני 25 לכל היותר. הם ירדו אליי בריצה מהצד המערבי של האדמה, טיפסו וקפצו מעל גדר ברזל בגובה של מטר וחצי בערך וכשהם התקרבו אליי הם קיללו אותי בביטויים גזעניים נגד ערבים וגם אמרו: "האדמה הזו היא אדמת אבותינו אברהם, יצחק ויעקב!".
אמרתי להם, בעברית, "אני עובד באדמה". מיד, בלי שום הקדמות, הם החלו לתקוף אותי באלות בראש ובכל חלקי הגוף. הם היכו אותי כל-כך חזק שכבר מהמכה הראשונה, שפגעה לי בראש, נפלתי על הקרקע וכאב לי מאוד. אחר כך הם המשיכו להכות אותי בכל חלקי הגוף, ואני לא יכולתי לעשות כלום, חוץ מלהגן על הראש והפנים שלי עם הידיים. הם הכו אותי במשך כמה דקות, והרגשתי שאני לא יכול לנשום בכלל. פחדתי שהם יהרגו אותי ואף אחד לא יידע עליי, כי הייתי במקום מבודד. שני המתנחלים התיישבו עליי והמשיכו להכות אותי עם האלות, ואני לא יכולתי בכלל לזוז. אחר כך אחד מהם קם וניגש לפרד לבהמה השנייה שלי, שהיו במרחק של בערך עשרה מטרים ממני. המתנחל השני עדיין ישב עליי ולא יכולתי לזוז. ראיתי את המתנחל הראשון מתיר את הפרד מהמחרשה ולוקח אותו ואת הבהמה השנייה ומתרחק איתם. ואז המתנחל השני קם מעליי והלך בעקבות המתנחל שגנב את שתי הבהמות.
קמתי מיד והתקשרתי לבנים שלי וביקשתי מהם שיגיעו לעזור לי. התחלתי לרדוף אחרי המתנחלים שהובילו את הבהמות דרומה לכיוון ההתנחלות עופרה, שנמצאת במרחק של בערך קילומטר וחצי משם.
בזמן שרדפתי אחרי המתנחלים היו בינינו חילופים של יידוי אבנים ממרחקים שונים. היה איתם כלב שהם השאירו מחוץ לגדרות האדמה כהם שנכנסו. בזמן שרדפתי אחריהם הכלב ניסה לתקוף אותי, אבל זרקתי לכיוון שלו אבן והוא ברח. המשכתי ללכת אחריהם עד שהגיעו הבנים שלי וקרובי משפחה אחרים, בסביבות 8:00. פתאום הגיעו מכיוון התנחלות עופרה עוד שני מתנחלים נוספים, אחד מהם על טרקטורון, והשני ברכב ארבע על ארבע. שניהם היו רעולי פנים וחמושים בנשק חם. ברגע שהם הגיעו הם כיוונו אלינו את הנשק שלהם, קיללו אותנו והורו לנו להסתלק. בינתיים שני המתנחלים שתקפו אותי התרחקו משם ומצאנו את שתי הבהמות קשורות. לקחנו את הבהמות וחזרנו לסילוואד.
היו לי כאבים חזקים בכל הגוף. הילדים שלי הושיבו אותי על אחת הבהמות כי התקשיתי ללכת, ולקחו אותי למרפאה בסילוואד. עשו לי בדיקות וצילומי רנטגן ומצאו שיש לי שבר באצבע האמצעית ביד ימין וסדק באחת הצלעות. היו לי גם חבלות בראש, בבטן, בגב וברגליים. אני עדיין מאושפז לשם מעקב.