אל-מור'ייר - ח'. אבו פלאח, מחוז רמאללה: במהלך יומיים מתנחלים שרפו שדות ובית ותקפו תושבים באבנים

תמונה

ביום שלישי, 6.5.25, עבדו כ-30 תושבים מאל-מור'ייר באדמותיהם באזור מרג' סיאע, שנמצא בין הכפרים אל-מור'ייר וח'ירבת אבו פלאח. בסביבות השעה 13:00 ירדו 30-15 מתנחלים מכיוון המאחז שהוקם כשנה קודם לכן על גבעה שמצפון לאזור מרג' סיאע, כשהם רעולי פנים וחלקם חמושים בגרזינים, מקלות עץ וגז פלפל. המתנחלים התקרבו עד למרחק של 15-10 מטרים מהחקלאים והחלו לתקוף אותם באבנים, והאחרונים ניסו להדוף את התוקפים ויידו לעברם אבנים בחזרה. במקביל הרחיקו חלק מהתושבים את הטרקטורים 

וכלי-הרכב שלהם מהשטח, מחשש שהמתנחלים יגיעו אליהם וישרפו אותם. עד מהרה, נאלצו התושבים לסגת בשל עליונותם המספרית של המתנחלים והאלימות שהפעילו, ואלה רדפו אחריהם והמשיכו לזרוק עליהם אבנים. בינתיים הגיעו מתנחלים נוספים לשדות שהתושבים נאלצו לנטוש, והעלו אותם באש.

תמונה

בסביבות 14:00 הגיעו לשטח שני כלי-רכב צבאיים ואז ברחו חלק מהמתנחלים. החיילים שוחחו עם המתנחלים שנשארו במקום והם חזרו למאחז. למרות זאת, מנעו החיילים מהתושבים לשוב לאדמתם כדי לכבות את השריפה ולהגן על רכושם, וירו אש חיה ורימוני גז לעבר מי שניסה לחזור.

למחרת, יום רביעי, 7.5.25, בסביבות 6:00 בבוקר, הגיעו כוחות צבא ומשטרה מלווים בדחפור, והחלו להרוס ולפנות את המאחז. לפי פרסומים בתקשורת, במהלך הפינוי המתנחלים תקפו באבנים אוטובוס שהסיע שוטרי מג"ב ופצעו שוטרת קל בראשה.

בסביבות השעה 22:00 בלילה באותו יום, הגיעו כחמישה מתנחלים רעולי פנים לשטח חקלאי שממזרח לכפר ח'ירבת אבו פלאח, הציתו בית וניסו להצית גם דיר כבשים סמוך, אך האש לא תפסה מכיוון שהמבנה עשוי ממתכת. תכולת הבית נשרפה כליל וכל חלונותיו נופצו. המתנחלים הספיקו להצית גם כמה אזורים בשטח הסמוך לכניסה לבית, לפני שברחו כשבעל הבית הגיע והאיר עליהם עם פנסי הרכב.

באותו לילה הציתו מתנחלים כמה מבנים חקלאים באדמות העיירה תורמוסעיא, במרחק של כ-500 מטרים מבתי התושבים בכפר אבו פלאח.

תמונה

א.א. בן 34, אב לחמישה תושב אל-מור'ייר, סיפר בעדות שמסר לתחקירן בצלם מוחמד רומאנה ב-8.5.25 על שריפת השדות ותקיפת החקלאים על-ידי המתנחלים:

אני חקלאי ומגדל צאן. עד דצמבר 2024 גרתי באזור אל-ח'לאיל בוואדי קטוניה, שנמצא מדרום לכפר אל-מור'ייר, אבל בגלל ההתקפות החוזרות ונשנות של המתנחלים בחסות כוחות הכיבוש נאלצתי ב-29.12.24 לעזוב את האזור. כיום אני גר בבית שבבעלות המשפחה שלי במרכז הכפר. את הצאן נאלצתי להעביר למחסן שכור ליד.

תמונה

ביום שלישי, 6.5.25, בסביבות 6:00, יצאתי עם חבר מהכפר לאזור מרג' סיאע, ממערב לכפר, לעבוד בשדות. בשטח היו בערך 30 אנשים ועבדנו ביחד. הכל היה רגוע עד 12:00 ואז ראינו מתנחלים מתכנסים ליד המאחז שנבנה על גבעה במרחק של בערך 300 מטר מהשטח.  

כעבור בערך 50 דקות, כשהגענו לאמצע השטח, ירדו בערך 15 מתנחלים מהגבעה והתקרבו אלינו. כשהמתנחלים הגיעו למרחק של 15-10 מטרים מאיתנו הם תקפו אותנו באבנים, והחל יידוי אבנים הדדי בינם לבין התושבים. העימות נמשך 20-15 דקות, ובמהלכו הצלחנו להוציא את הציוד החקלאי מהשטח. נשארנו במקום 12-10 תושבים כדי להדוף את ההתקפה של המתנחלים.  בינתיים הגיעה עוד קבוצה של מתנחלים, ומספרם בשטח הגיע לבערך שלושים, כולם רעולי פנים, רובם עם גרזנים, מקלות או גז פלפל. בעקבות זאת נאלצנו לסגת, והמתנחלים רדפו אחרינו והמשיכו לזרוק עלינו אבנים. בינתיים הגיעו עוד 20-15 מתנחלים והתחילו להצית את השטח שגורשנו ממנו.  

בסביבות 14:00 הגיעו שני רכבי צבא. החיילים רדפו אחרי המתנחלים, שעדיין הציתו אש, והמתנחלים ברחו לכיוון מערב. אחרי שהצבא הרחיק את המתנחלים, רכבי הצבא עמדו על הכביש הראשי. באותו זמן, קבוצה של כ-30 מתנחלים המשיכה לזרוק אבנים על התושבים במרחק של 150-100 מטר מהצבא ומחוץ לשדה הראייה של החיילים. כעבור כמה דקות הגיעה קבוצה חדשה של מתנחלים מהמאחז לאזור המערבי, וכשהצבא הגיע לאזור הוא מצא שם גם את המתנחלים שהמשיכו לזרוק אבנים ולפגוע ברכוש. החיילים דיברו עם המתנחלים, ואחרי כמה דקות המתנחלים עזבו את השטח. 

אחר-כך הצבא ירה אש חיה ורימוני גז לעברנו ומנע מאיתנו לחזור לשטח כדי לכבות את השרפות ולהמשיך לעבוד. רכבי הצבא עמדו על הכביש הראשי בערך חצי שעה ולא אפשרו לאף אחד להיכנס. כשהצבא היה בטוח שהמתנחלים עזבו, הוא עבר לעמוד בתחילת דרך עפר שמובילה מהשטח אל המאחז, ונשאר שם עד שעות מאוחרות.

ח.א. בן 34 ואב לחמישה תושב ח'ירבת אבו פלאח, סיפר בעדות שמסר לתחקירן בצלם מוחמד רומאנה ב-8.5.25 על שריפת ביתו והניסיון לשרוף גם את הדיר שלו:

תמונה

לי ולמשפחתי יש בית הנמצא באזור חקלאי ממזרח לכפר אבו פלאח, באדמות תורמוסעיא. מאחורי הבית יש דיר כבשים גדול, ובו 150 ראשי צאן. אני גר בבית הזה כדי לשמור על הכבשים ולטפל בהן, ושאר המשפחה - ההורים שלי ואחי ומשפחתו - גרים בכפר אבו פלאח.

ביום רביעי, 7.5.25, בערך ב-18:00, האכלתי את הכבשים. אחר-כך סגרתי את חלונות הברזל הגדולים של הדיר, נעלתי אותו ואת הבית, ונסעתי לבית שלנו בכפר. אכלתי ארוחת ערב עם המשפחה ואז הלכתי למסור ציוד לתיקון בכפר. 

בערך ב-22:00, כשנסעתי חזרה הביתה, ראיתי פתאום 6-5 אנשים בשטח החקלאי, במרחק של בערך 10-5 מטרים מהבית שלנו. הם לבשו בגדים שחורים והיו רעולי פנים ומתחת לחולצות שלהם השתלשלו חוטים [ציציות]. ראיתי שהבית עולה באש והבנתי שהמתנחלים הציתו אותו. להבות ועשן פרצו מתוך הבית. 

תמונה

כשראיתי את המתנחלים סובבתי אליהם את הרכב והפעלתי אורות גבוהים. המתנחלים נמלטו מזרחה דרך השדות. לא רדפתי אחריהם למרות שלא ראיתי עליהם נשק, כי פחדתי שהם מסתירים אותו או שיש עוד מתנחלים שמסתתרים בשטח. שלחתי הודעה בקבוצה פרטית עם פרטי האירוע ואז ניסיתי להיכנס לבית לכבות את האש, אבל לא הצלחתי לעבור בדלת בגלל העשן הכבד והלהבות. בתוך 15-10 דקות הגיעו צעירים מהכפרים אבו פלאח ואל-מור'ייר, וגם כבאית של מועצת תורמוסעיא. כולנו ניסינו לכבות יחד את השריפה בבית. 

תמונה

לקח לנו בערך חצי שעה עד שהצלחנו לכבות את האש לגמרי. נכנסתי לבית כדי לבדוק את מצבו, ומצאתי שהאש כילתה את כל הריהוט (ספות, מיטות), ופיח כיסה את כל שטח הבית. מצאתי בתוך הבית 4-5 מכלים קטנים באורך של בערך חמישה סנטימטר כל אחד - אני חושב שאלה מכלים של חומר דליק שמשמשים את המתנחלים להצית שריפות. הם שברו את הזגוגיות של החלונות וזרקו את המכלים פנימה. 

המתנחלים ניסו גם להצית את דיר הכבשים שצמוד לבית - ראיתי סימני שריפה מתחת לחלונות שלו - אבל האש לא תפסה כי הוא עשוי מברזל וכל החלונות שלו היו סגורים עם דלתות ברזל כבדות. כמו שציינתי קודם, לפני שיצאתי נעלתי היטב את כל החלונות והדלתות של הדיר. בנוסף, המתנחלים הציתו גם כמה שריפות בשטח שליד הכניסה לבית.

באותו לילה מתנחלים הציתו גם בתים חקלאים נוספים, במרחק של בערך 500 מטרים מבתי תושבים בח'ירבת אבו פלאח, בשטחים של תורמוסעיא.