תורמוסעיא, מחוז רמאללה: מתנחלים תקפו משפחה במהלך מסיק, פצעו את אחד המוסקים והשחיתו את מכוניתו

ביום שבת, 18.10.25, בסביבות 8:00, יצאה משפחת חקלאים מהעיירה תורמוסעיא, למסיק באדמותיה באזור שהוגדר כשטח B בהסכמי אוסלו, במרחק של כשני קילומטרים ממזרח לבתי העיירה. במרחק של כ-700 מטרים מאדמות המשפחה, הוקם בשנת 2024 המאחז ״גבעת אור נחמן״, גם הוא בשטח B.

ר.א., אחד מבני המשפחה, בן 53, עבד עם בנו בחלקה המרוחקת כמאה מטרים מאביו, בן 73, ומשלושת הפועלים ששכרו.

בסביבות 10:00, הגיעו למקום כשמונה מתנחלים רעולי פנים וחמושים באלות, והתחלקו לשתי קבוצות. קבוצה אחת רצה לכיוונו של ר.א., ואילו הקבוצה השנייה ניסתה להתניע את רכבו, שחנה במרחק של כשלושים מטרים ממנו.

המתנחלים שרצו לכיוון ר.א., תקפו אותו באבנים והוא יידה לעברם אבנים בחזרה, בניסיון להדוף אותם. בנו של ר.א., הזעיק את המוסקים האחרים למקום, ואז, התקרב אחד המתנחלים לר.א. והכה אותו בראשו באלה. ר.א. נפל ארצה, ושני מתנחלים נוספים הכו אותו כשהוא שרוע על הקרקע.

המתנחלים מהקבוצה השנייה ניפצו בינתיים את שמשות מכוניתו, לאחר שכשלו בהתנעתה, והשליכו לתוכה חומר דליק והציתו אותה.

בשלב זה, הגיעו למקום אביו של ר.א. ופועליו, ובנו של ר.א., שנהג ברכב, והמתנחלים נסוגו צפונה. החקלאים הצליחו לכבות את האש לפני שהספיקה לכלות את הרכב ור.א. פונה למרפאה בתורמוסעיא, שם תפרו את הפצעים בראשו.

מוחמד רומאנה, תחקירן בצלם, גבה את עדותו של ר.א., בן 53:

תמונה

ביום שבת, 18.10.25, בסביבות 8:00, יצאתי מהבית שלי במרכז הכפר יחד עם הבן שלי, ונסענו לאדמות שלנו באזור שמכונה "א-דלג'ה", ממזרח לעיירה. אבא שלי נסע אחרינו עם שלושה עובדים שכירים. הגענו לשם בסביבות 8:30. היינו שישה אנשים בסך הכול.

התחלקנו לשתי קבוצות: אני והבן שלי עבדנו באחת החלקות, ואבא שלי ושלושת העובדים עבדו בחלקה אחרת, נמוכה יותר, בערך מאה מטרים ממזרח לנו. התחלנו במסיק הזיתים ועבדנו במשך בערך שעה וחצי בלי שנתקלנו בבעיות ובלי שראיתי מתנחלים באזור.

בערך ב-10:00 הגיעו למקום שבו היינו 8-7 מתנחלים רעולי פנים. לא הבחנתי אם מישהו מהם היה חמוש, אבל הם החזיקו מקלות עץ עם מסמרים בקצוות. כשהם הגיעו למקום, הם התחלקו לשתי קבוצות: קבוצה אחת ניגשה לרכב שלי, שחנה במרחק של 25-20 מטרים מאיתנו על דרך עפר, והקבוצה השנייה התקרבה אליי. ראיתי את הקבוצה הראשונה מנסה להתניע את הרכב, אבל הם כנראה לא הצליחו ואז התחילו לנפץ את החלונות שלו. אחר-כך הם זרקו לתוך הרכב משהו שגרם לו להתלקח מבפנים.

באותו רגע הגיעה הקבוצה השנייה והתחילה ליידות עליי אבנים. זרקתי עליהם אבנים בחזרה, אבל אחד מהם התקרב אליי, היכה אותי במקל, והפיל אותי ארצה. שני מתנחלים נוספים הצטרפו אליו והתחילו להכות אותי באכזריות עם המקלות שבידיהם. באותו רגע חשבתי שהם יהרגו אותי.

אחר-כך המתנחלים התרחקו ממני וברחתי והתרחקתי בערך 30-20 מטרים. ראיתי את הבן שלי מנסה להדוף את המתנחלים וצועק לאבא שלי כדי לבקש עזרה. כעבור כמה דקות, הגיעו אבא שלי והעובדים למקום שבו הייתי. הבן שלי נכנס לרכבו של אבא שלי ונהג לעבר קבוצת המתנחלים בניסיון להדוף אותם. ברגע שאבא שלי והעובדים הגיעו, המתנחלים נסוגו צפונה. ראיתי אותם עולים על רכב קטן ולבן שחנה במרחק של 600-500 מטרים צפונית לאדמתנו.

בזכות ההתערבות של אבא שלי, העובדים והבן שלי, הצליחו להשתלט על האש במהירות.

אחרי התקיפה נסעתי למרפאה בעיירה ושם תפרו לי את הפצע מאחורי אוזן ימין בשבעה תפרים. היו לי גם חבלות קשות בפנים, במיוחד באזור עין שמאל.

עד לפני שנתיים עיבדנו את האדמה שלנו במזרח הכפר, בשטח כולל של 50 דונם, ולא דרשו מאיתנו שום תיאום. אבל לפני בערך שנה וחצי מתנחלים הקימו מאחז במרחק של כקילומטר ממזרח לאדמה שלנו, ומאז הם תוקפים את החקלאים והמבנים החקלאיים בסביבת המאחז ומשחיתים אדמות. החלקה שבה הותקפתי, בשטח של בערך 10 דונם, מניבה מדי שנה לפחות 15 פחים של שמן זית. אבא שלי, בן 73, הגיע לחלקה אחרת שלנו באזור א-דלג׳ה, בשטח של 15 דונם, וגילה שהענפים של עשרות עצי זית שם נשברו.