ביתא, מחוז שכם: מתנחלים תקפו מוסקים, הכו כלב למוות והציתו כלי-רכב, חיילים תקפו גם הם את המוסקים בגז מדמיע ואש חיה

ביום שישי, 10.10.25, בסביבות 7:30, הגיעו משפחות מהעיירה ביתא למסיק הזיתים באדמותיהן שבשטח B, באזור ג׳בל קמאס (אבו אל-חמרא), במרחק של כקילומטר וחצי מדרום-מזרח לעיירה. באזור זה הקימו מתנחלים את המאחז "גבעת מבשר שלום". בסביבות 8:00, הגיעו כ-30 מתנחלים לאדמתה של משפחה בת שש נפשות שמסקה את זיתיה באזור ותקפו את בני המשפחה באלות ובאבנים. חמישה מבני המשפחה נפצעו. שלושה מהם פונו לבית החולים רפידיא בשכם ושתיים למרפאה מקומית. כשהגיעו למקום תושבים נוספים, נסוגו המתנחלים.

תמונה

כשעה לאחר מכן, הגיעו תושבים נוספים מהעיירה, מלווים בכשלושים פעילי סולידריות, למסוק זיתים באזור ג׳בל קמאס. בעת שצעדו ברגל לכיוון המטעים, ירו לעברם חיילים רימון גז מדמיע.

תמונה

כשהגיעו למטעים ראו החקלאים והפעילים כעשרה מתנחלים מסתובבים באזור. זמן קצר לאחר מכן הגיע למקום כוח צבאי והחיילים החלו לירות רימוני גז מדמיע ולהשליך רימוני הלם לעבר המוסקים. והאג' בני מופלח, צלם-עיתונאי שנכח במקום נפגע מרימון גז מדמיע שנורה עליו בכינון ישיר ברגל, שנשברה.

רק לאחר כעשר דקות, הפסיקו החיילים את ירי הגז ורימוני ההלם, ואפשרו למוסקים להמשיך במלאכת המסיק.

בסביבות השעה 11:00, סיימו המוסקים לעבוד בחלקות שאליהן הגיעו. כשרצו חלקם להתקדם לחלקות נוספות, הקרובות יותר למאחז חדש, שהוקם באזור כמה חודשים לפני כן, אסרו עליהם החיילים את הגישה אליהן, בתואנה שעליהם לתאם את המסיק באזור זה ולהגיע אליו ביום אחר.

במהלך הוויכוח בין החקלאים לחיילים, הסתערה קבוצה של כשלושים מתנחלים רעולי פנים על משפחה שמסקה זיתים במטע שלה, במרחק של כמה עשרות מטרים מהמקום. רוב המתנחלים היו חמושים בנשק קר: מוטות ברזל, אלות, גרזינים וקלעים וכשלושה אחזו נשק חם.

תמונה

המתנחלים החלו ליידות אבנים לעבר החקלאים, להכות אותם, ולהצית את כלי-הרכב שלהם שחנו במקום.

במקביל, החלו החיילים לירות גז מדמיע ואש חיה לעבר החקלאים שניסו להדוף את המתנחלים באמצעות יידוי אבנים.

במהלך התקיפה, ירה אחד המתנחלים ברגלו של צעיר מהעיירה ופצע אותו. הצעיר פונה באמבולנס לבית החולים רפידיא.

בתקיפה המשותפת של המתנחלים והחיילים נפגעו כ-80 חקלאים ועיתונאים מאבנים, ממכות אלה, משאיפת גז מדמיע, ואחד - הצעיר שהוזכר לעיל, מירי חי. 16 מהנפגעים טופלו במרפאה המקומית בביתא, ו-16 נוספים פונו לבית החולים רפידיא בשכם. במהלך התקיפה המתנחלים גם הכו למוות כלב שהיה קשור לגדר, הציתו 12 כלי-רכב והשחיתו שישה כלי-רכב נוספים.

סלמא דיבעי, תחקירנית בצלם, גבתה עדויות מכמה מהתושבים:

איאד דאוד, בן 44 ואב לארבעה, סיפר:

תמונה

לפני שלושה ימים, ביום שישי, 10.10.25, בסביבות השעה 7:30 בבוקר, הגעתי יחד עם המשפחה שלי לאדמה שלנו באזור קמאס, מדרום לעיירה ביתא, שהשטח שלה בערך שני דונם. היינו אני, אבא שלי, בן 67, אמא שלי, גם בת 67, שני האחים שלי, ת', בן 45, מ', בן 33, ואחותי, בת 38. לפני כמה חודשים, המתנחלים הקימו את האוהלים של המאחז בחלק הצפוני של האזור, במרחק של בערך 150 מטרים מהאדמה שלנו.

התחלנו למסוק את הזיתים כשפתאום ראינו בערך 30 מתנחלים רצים לכיוון שלנו. חלקם היו רעולי פנים, והחזיקו אלות וגרזינים. הם היו קרובים אלינו מאוד כשהבחנו בהם ולא היה לנו סיכוי לברוח. אחד המתנחלים הכה אותי באלה בחלק האחורי של הראש. נפלתי מיד על הקרקע, וכשלושה או ארבעה מהם הכו אותי באלות. אחותי ואמא שלי צעקו לעזרה, אבל המתנחלים התנפלו גם עליהן והכו אותן.

הם הפסיקו רק כשהגיעו עוד תושבים מהמטעים הסמוכים כדי לעזור לנו. כשהמתנחלים התרחקו, פינו אותנו לעיירה ומשם לקחו אותי, את אבא שלי ואת אחי מ' לבית החולים רפידיא בשכם. מצאו שיש לי חתך בראש והרבה חבלות, בחזה ובכל חלקי הגוף.

אבא שלי נפצע בראש ודימם ואחי מ׳ ספג מכות חזקות בגב וברגליים. אחותי ואמא שלי נבדקו וטופלו במרפאת הכפר אחרי שספגו חבלות בידיים וברגליים. עשו להן צילומי רנטגן ולא ולא מצאו שברים.

אני עדיין מאושפז בבית החולים רפידיא ורוצים שאשאר פה עוד ארבעה ימים לצורך טיפול ומעקב. אני סובל מכאבים חזקים בראש ובכל הגוף וזקוק לעזרה אפילו כדי ללכת לשירותים.

מעולם לא נדרשנו לתאם את ההגעה לאזור הזה והגענו לשם מדי שנה כרגיל, כי זה בשטח B. הופתענו מאוד מעוצמת ההתקפה הזאת. יצאנו כל בעלי האדמות מהסביבה למסיק ביחד אבל המספר הב שלנו לא הצליח להרתיע את המתנחלים או למנוע את התקיפה.

שרף א-דין בני שמסה, בן 28, סיפר בעדותו:

תמונה

אתמול, יום שישי, 10.10.25, בסביבות 7:30, הגעתי לאזור אבו אל-חמרא, בצד הדרומי של העיירה. יש לנו שם מטע זיתים בשטח של 5 דונם. הלכתי לשם עם אבא שלי, שני האחים שלי ושני דודים שלי, והתחלנו למסוק זיתים.

בסביבות 11:00 שמענו צעקות של נשים ורעש של ניפוץ זכוכית מאזור ג'בל קמאס שמולנו, במרחק של כ-500 מטר. רצתי לשם כדי לעזור למשפחה שמסקה שם, וכשהגעתי היו שם בערך 10 בני משפחה, חלקם פצועים, כולל אישה מבוגרת שלא יכלה לעמוד על הרגליים וכמה אנשים שספגו חבלות. הגיע אמבולנס שהם הזעיקו ועזרתי להכניס אליו את האישה.

המתנחלים גם הציתו את האוטו של המשפחה, ג'יפ לנדרובר, ובזמן שעמלנו על כיבוי האש, הם חזרו פתאום. היו שם 30-20 מתנחלים, רעולי פנים, לבושים שחור וחמושים במוטות, אלות עץ ורוגטקות. הם היו במרחק של 100 מטר מאיתנו, והקיפו אותנו מכל הכיוונים. הם יידו עלינו אבנים, בידיים וברוגטקות.

פתאום הם היו ממש לידנו. ראיתי בערך 5 מתנחלים במרחק של כמה מטרים ממני. ניסיתי לברוח, אבל מצאתי לפניי עוד בערך 5 מתנחלים. אחד מהם הכה אותי עם אלה בפנים מצד שמאל, מכה חזקה מאוד, ונפלתי על הקרקע ואז המתנחלים התנפלו עליי עם האלות והיכו אותי בכל חלקי הגוף, ובברך שמאל. צעקתי מרוב כאב, קראתי לעזרה, ניסיתי לקום ולברוח, אבל לא יכולתי לעמוד, כי הברך השמאלית כאבה לי מאוד.

בינתיים, הבחורים זרקו אבנים לעבר המתנחלים, כדי להרחיק אותם ממני, וזה באמת עזר. המתנחלים עזבו אותי והתרחקו כמה מטרים כדי לרדוף את הצעירים, ואני הצלחתי להימלט מהמקום. הגיעו כמה בחורים וסחבו אותי עד לאמבולנס, שפינה אותי למרפאה של העיירה. משם לקחו אותי לבית החולים רפידיא. עשו לי בדיקות וצילומים שהראו שיש לי שבר ברגל שמאלית. היה לי גם פצע מתחת לעין, שנתפר. הרופא אמר לי שאני זקוק לקיבוע באמצעות מכשיר כי עצמות הברך התרסקו ויש קרע ברצועה הצולבת, ושאצטרך לעבור ניתוח כדי להתקין את המכשיר הזה.

והנה, אני עדיין מאושפז בבית החולים.

עדותו של א.א.:

תמונה

אתמול, ביום שישי, 10.10.25, בסביבות 11:30, הגעתי יחד עם חברים לאזור ג'בל קמאס, מדרום לעיירה, כדי לעזור לתושבים במסיק הזיתים. פתאום תקפו אותנו בערך 30 מתנחלים רעולי פנים, בלבוש שחור, שהחזיקו אלות וגרזנים, ונראה לי ששלושה מהם החזיקו רובים. הם היו במרחק של בערך 100 מטר מאיתנו. הם שברו את חלונות הרכב של אחד החקלאים, הציתו אותו, וגם תקפו את אמא שלו. כמה צעירים לקחו אותה לטיפול רפואי.

התקדמתי עם כמה צעירים אחרים לכיוון המתנחלים כדי להרחיק אותם מאיתנו, ובאמת הם ברחו. אחר-כך כיבינו את האש עם מטף ועפר. אחרי כמה זמן, המתנחלים מהכיוון השני תקפו תושבים אחרים במרחק של בערך 100 מטר מאיתנו. הם היו רבים, ותקפו את החקלאים שמסקו זיתים. החקלאים צעקו לעזרה וכשניסיתי להגיע לשם, אחרי שהתקדמתי בערך 30-20 מטר, יצאו פתאום שלושה או ארבעה מתנחלים מבין עצי הזית ואחד מהם הרים נשק וירה עליי ירייה אחת, שפגעה לי ברגל ימין, ממרחק של בערך עשרה מטר. המתנחלים עזבו אותי והתקדמו למקום שבו שאר המתנחלים תקפו את המשפחה. שני צעירים הרימו אותי והעלו אותי לאמבולנס שהיה קרוב לשם ופינה אותי למרפאה בביתא, ומשם לקחו אותי לבית החולים רפידיא. הרופא שם הסביר לי שהכדור חדר לעצם וגרם לשבר ואני צריך שתי חבישות גבס כדי להחזיק את הקיבוע. אני עדיין מאושפז ומטופל בבית החולים רפידיא.

צלם העיתונות והאג' בני מופלח מסר לבצלם לגבי פציעתו:

הייתי בג׳בל קמאס עם תושבי ביתא ופעילים זרים. הלכנו לאדמות שמסוכן להגיע אליהן ואז המתנחלים התחילו לתקוף את החקלאים ולנסות לגנוב את יבול הזיתים.

אני הייתי עם אפוד של עיתונאי ועם כל הציוד והתחלתי לצלם את המתרחש.

פתאום ראיתי חייל לוקח את הנשק מחייל אחר, ואז ראיתי אותו יורה רימון גז על הרגל שלי. הפגיעה של הרימון גרמה לי לשבר ברגל. באותו אירוע נפגעו עשרות אנשים משאיפת הגז.