סהל דיר שרף (שטח B), מחוז שכם: עשרות מתנחלים תקפו מפעל וקהילת רועים ושרפו משאיות, מכוניות, רכוש ומזון

תמונה

ביום שלישי, 11.11.25, בסביבות 15:15, הגיעו עשרות מתנחלים רעולי פנים לסהל דיר שרף, שטח חקלאי ברובו המשתרע בין העיירות דיר שרף ובית ליד, והשחיתו רכוש בקהילת רועים קטנה ובסניף חדש של מפעל אל-ג'וניידי למוצרי חלב, שניהם בשטח שהוגדר בהסכמי אוסלו כאזור B.

המתנחלים פלשו לחצר המפעל, שעמד להיפתח רשמית ימים ספורים לאחר מכן, הציתו ארבע משאיות עמוסות מוצרי חלב, שנשרפו כליל, ורכב פרטי, ושברו את זגוגיות החלונות של רכב נוסף. קבוצה גדולה של מתנחלים פשטה על מתחם המגורים של קהילת הרועים סהל דיר שרף (ערב דעיס), השוכנת במרחק של כ-100 מטרים מצפון למפעל, והציתה משאית, רכב פרטי, באלות קש ומחסן בשטח של 30 מ"ר, שהכיל מוצרי מזון לתושבים ומספוא לצאן ולעגלים.

בעת ההתקפה, נכחו במקום חיילים בשלושה ג'יפים צבאיים, שלא עשו דבר כדי למנוע את המעשים. כ-40 דקות לאחר תחילת ההתקפה הגיעו למקום שתי כבאיות אך אלה התמקדו בכיבוי האש במפעל, והתושבים נאלצו לכבות בעצמם את השריפות בקהילה. רק בסביבות 22:00, הגיעו למפעל, ולאחר מכן לקהילה, קצינים מלשכת הקישור הישראלית, המשטרה והצבא, גבו עדויות, צילמו את המקום וקיבלו סרטונים ממצלמות האבטחה של המפעל.

תמונה

תחקירן בצלם, עבד אל-כרים סעדי, גבה ב-12.11.25 עדויות על ההתקפה:

עיסא דעיס, תושב סהל דיר שרף, בן 45 ואב לחמישה, סיפר בעדותו:

תמונה

ביום שלישי אחר הצהריים, בזמן שהייתי בעיירה דיר שרף עם האחים שלי, נביל ועלי, כדי להצטייד בכמה מצרכים, קיבלתי שיחת טלפון מאשתי, שהודיעה לי שעשרות מתנחלים תוקפים את בתי הקהילה ומציתים כלי רכב ורכוש. היא והילדים הסתתרו בתוך הבית.

נסענו מיד חזרה ותוך כעשר דקות הגענו לאזור המגורים שלנו והופתענו לראות שלושה ג'יפים צבאיים עומדים על הכביש שמוביל לבתים שלנו. החיילים לא עשו כלום בזמן שהאש אחזה ברכוש שלנו. 

התחלנו לנסות לכבות את האש שבערה בג'יפ שלי ובמשאית של אחי נביל, וגם בבאלות קש ובמחסן עם שלד ברזל מחופה בניילון ששימש לאחסון מצרכי מזון. לקח לנו בערך שעה וחצי לכבות את האש, באמצעות מים ועפר, ובינתיים תא הנהג של המשאית של אחי נביל והרכב שלי כבר נשרפו. האש גם כילתה לחלוטין את המחסן שהכיל מצרכי מזון של המשפחה ומספוא לצאן; הכל נשרף כליל.

תמונה

נביל דעיס, תושב יטא, בן 54, שהגיע לבקר את אחיו בקהילה, סיפר בעדותו:

תמונה

כשהגענו המתנחלים כבר לא היו שם, אבל היו שם שלושה ג'יפים צבאיים שעמדו לא רחוק מהבתים ולא עשו כלום. התחלנו לנסות לכבות את האש במשאית שלי, שכילתה לחלוטין את תא הנהג, ואת האש ברכב של אחי עיסא, שכל השמשות שלו נופצו. פניתי לאחד החיילים שישבו בג'יפים וביקשתי עזרה, אבל הוא רק אמר שידווח ויזמין את המשטרה הישראלית.

האש שהציתו המתנחלים כילתה 20 באלות קש, וכן מחסן בשטח של 30 מ"ר, שבו אוחסנו מוצרי מזון כמו חיטה, קמח ושמן, וכן מספוא לבעלי החיים של האחים שלי: כ-300 כבשים ו-30 עגלים. המתנחלים גם שברו את הרגליים של שתי כבשים. בערך 40 דקות אחרי התקפת המתנחלים הגיעו שתי כבאיות, ופנו למפעל אל-ג'וניידי, שבחצר שלו הציתו המתנחלים משאיות. אצלנו האש דעכה רק אחרי שכלי הרכב, הקש והמחסן נשרפו. 

כוחות צבא ומשטרה ישראליים הגיעו למקום בלילה, ושוטרים ישראלים גבו מאיתנו עדויות על מתקפת המתנחלים וצילמו את הרכוש שנשרף על-ידי המתנחלים. 

אמג'ד עמרו, מנהל מפעל אל-ג'וניידי, תושב שכם, בן 36 ואב לארבעה, סיפר בעדותו:

תמונה

אני מנהל את הסניף החדש של חברת אל-ג'וניידי למוצרי חלב. המבנה החדש הוקם על שטח של 15 דונם, והמבנה עצמו משתרע על 4 דונם. נכנסנו לאתר לפני כמה ימים, ב-8.11.25, והפתיחה הרשמית הייתה אמורה להתקיים ביום שבת הקרוב, ה-15.11.25. המתקנים המבנה הופעלו, כולל מקררים ומחסנים לסחורות, וכן הועסקו צוותים טכניים ועובדים. 

אתמול, יום שלישי, 11.11.25, בסביבות 15:15, בזמן שהיינו עסוקים בעבודתנו ובהכנת ההזמנות לסחורה, נדהמתי כשהעובדים והפועלים צעקו שיש תקיפה גדולה של מתנחלים על המפעל. מיד נקטתי אמצעי בטיחות וביטחון אישי עבור העובדים והפועלים, וסגרנו את כל דלתות המחסנים, המבנה הראשי ושער הכניסה למפעל. 

תמונה

המתנחלים ניצלו את העובדה שהשער שדרכו נכנסות המשאיות נשאר פתוח, ועשרות מתנחלים נכנסו לחצר המפעל שבה חנו משאיות וכלי רכב של החברה והעובדים. הדאגה העיקרית שלי הייתה שאף אחד מהעובדים לא ייפגע, ושהמתנחלים לא יצליחו להיכנס למחסנים ולמתקני החברה.

בערך רבע שעה אחרי שהתחילה התקפת המתנחלים הם עזבו את חצר החברה, ואז העזנו לצאת ולבחון את ההרס והחורבן שהם גרמו. היינו בהלם כשגילינו שארבע משאיות קירור ייעודיות להובלת מוצרי חלב נשרפו כליל. הם הציתו גם רכב פרטי של אחד העובדים, וניפצו את החלונות של רכב נוסף ששייך לחברה.

תמונה

הדבר המזעזע ביותר היה שראיתי שלושה ג'יפים צבאיים חונים במרחק של כ-150 מטרים מצפון לחברה, והחיילים לא התערבו ולא מנעו מהמתנחלים לפגוע במתחם. 

למעלה מ-40 דקות אחרי שהחלה ההתקפה על המתחם הגיעו שתי כבאיות, אבל בשלב זה האש כבר כילתה לחלוטין את המשאיות ושאר כלי הרכב.

תמונה

כעבור בערך שעתיים הופיעה פתאום ניידת עם קצינים של לשכת הקישור הישראלי, שהגיעו למתחם החברה וצילמו את המקום. הם לא עשו תחקיר ולא גבו עדויות כלשהן בנוגע להתקפת המתנחלים. בסביבות השעה עשר בלילה חזרו קציני הקישור הישראלי יחד עם קצינים מהמשטרה הישראלית וקצינים מהמודיעין הישראלי, גבו ממני עדות על מה שהתרחש, צילמו את המקום ולקחו סרטוני וידאו ממצלמות האבטחה.