חייו של העציר המנהלי שובת הרעב ח'דר עדנאן בסכנה

לפי פרסומים בתקשורת שוחרר עדנאן ב-12.7.15, לאחר שהושג הסכם בין עורך דינו לבין התביעה הצבאית. במסגרת ההסכם הפסיק עדנאן את שביתת הרעב שלו ביומה ה-54, ב-29.6.15.

ח'דר עדנאן במאפייה שלו. צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס,  21.6.13

ח'דר עדנאן , בן 37, תושב עראבה שבמחוז ג'נין, שובת רעב זה היום ה-49 במחאה על מעצרו המנהלי המתמשך מבלי להעמידו לדין. עדנאן מוחזק במעצר מנהלי קרוב לשש שנים במצטבר. מעצרו הנוכחי החל ב-8.7.14 ומאז הוארך פעמיים. ב-6.5.15, לאחר הארכת המעצר השנייה, פתח עדנאן בשביתת רעב. לפי עמותת "רופאים לזכויות אדם- ישראל", עדנאן שובת הפעם שביתת רעב מלאה, במודל האירי, ומשמעות הדבר היא שהוא שותה רק מים, ללא כל תוספת מלחים או ויטמינים. כמו כן נמסר מרל"א כי על אף שעדנאן מסרב לעבור בדיקות רפואיות ואין מידע מדויק על מצבו הרפואי, הוא נמצא, לפי הספרות הרפואית, בשלב בו נשקפת סכנה מוחשית לחייו. מדיווחים שקיבל אביו של עדנאן מעורכי דינו אודות מצב בריאותו של בנו, נמסר לו כי הוא הפחית ממשקלו 32 ק"ג.

עדנאן שבת רעב גם במהלך מעצרו המנהלי הקודם , אז הפסיק את השביתה רק לאחר שהובטח לו כי מעצרו לא יוארך שוב.

עדנאן מוסא, אביו של ח'דר עדנאן, סיפר ב-11.6.15 לתחקירן בצלם עבד אל-כרים א-סעדי על מעצריו החוזרים ונשנים של בנו ועל שביתת הרעב שלו:

לח'דר ולאשתו יש שישה ילדים קטנים הבכורה בת 7, בת 5, בן 3 והקטנים הם שלישייה, בני שנה וחצי. יש לו תואר ראשון במתמטיקה כלכלית, והוא נרשם ללימודי תואר שני באוניברסיטת ביר זית, אבל לא הצליח להשלים את הלימודים בגלל המעצרים החוזרים ונשנים. יש לו גם מאפייה בשוק הירקות ביישוב קבאטיה. בני סובל מעוול ונתון במעצרים מנהליים, בתואנה של חומרים חסויים, מגיל צעיר.

המעצר האחרון של ח'דר היה ב-8.7.2014. תפסו אותו במחסום צבאי כשהיה בדרך משכם הביתה. עצרו אותו מנהלית ל- 6 חודשים, ואז חידשו את הצו ל-6 חודשים נוספים, שאחר-כך קיצרו לארבעה. אבל כשהם הסתיימו, חידשו לו בפעם השלישית, ב-6.5.15, לעוד 4 חודשים. בכל משך תקופת המעצר שלו, הותר לי לבקר אותו רק פעם אחת ופעם אחת הרשו לאשתו ולשלושה מהילדים שלו לבקר אותו. הפעם האחרונה שהוא ראה מישהו מהמשפחה הייתה ב-16.4.15. ביום שחודש המעצר שלו בפעם האחרונה ח'דר פתח בשביתת רעב, בגלל שהוא מוחזק במעצר שרירותי מבלי שיאשימו אותו בשום דבר ספציפי. עכשיו הוא מאושפז בבית החולים אסף הרופא, אזוק בידיים וברגליים למיטה, תחת שמירה צמודה.

ח'דר עדנאן הוא אחד ממאות פלסטינים תושבי הגדה המוחזקים במעצר מנהלי בישראל. נכון ל-סוף אפריל 2015 עמד מספרם, לפי נתוני השב"ס, על 396, כולל אישה אחת. נוסף להם, ישראל מחזיקה פלסטיני תושב עזה במעצר כלוחם בלתי חוקי, הליך הדומה למעצר מנהלי, המשמש מאז ההתנתקות למעצר פלסטינים תושבי רצועת עזה.

בשנת 2014 חלה עליה במספר העצירים המנהליים, וזו התגברה מאוד החל ביוני 2014 והגיעה לשיאה בחודש ספטמבר 2014, אז עמד מספרם על 477. מאז חלה ירידה מסוימת במספר העצירים המנהליים, אך גם בסוף אפריל 2015 הוא עמד על למעלה מפי שניים ממספרם שנה קודם לכן.

מעצר מנהלי הוא מעצר ללא משפט, שמטרתו המוצהרת היא למנוע מאדם לבצע פעולה העלולה לסכן את ביטחון הציבור. בניגוד להליך הפלילי, מעצר מנהלי אינו מיועד להעניש אדם על עבירה שביצע, אלא למנוע ממנו לבצע עבירה בעתיד. לכל אורכו, הליך המעצר המנהלי הוא חשאי: לעצירים המנהליים לא נמסרת סיבת המעצר והם אינם יודעים במה הם חשודים. העציר מובא אמנם בפני שופט, האמור לאשר את צו המעצר, אולם רוב החומר שמגישה התביעה חסוי, כך שהעצירים אינם יודעים אילו ראיות קיימות נגדם, ואין ביכולתם לנסות להפריכן. מערכת הביטחון משתמשת בחשאיות ההליך כדי לנצל לרעה, את המעצר המנהלי, תוך הפרה של המשפט הבינלאומי. זאת, כדי לכלוא אנשים בגין עבירות שכבר ביצעו על-פי החשד, משום שמערכת הביטחון אינה מעוניינת לחשוף את הראיות הקיימות נגדם, ולא כדי למנוע סכנה עתידית.

עצירים מנהליים גם אינם יכולים לדעת מתי יצאו לחופשי: למרות שכל צו מעצר מוגבל לחצי שנה, על פי החקיקה הצבאית החלה בגדה, אין הגבלה על מספר הפעמים שניתן להאריכו. במהלך השנים עצרו כוחות הביטחון אלפי פלסטינים במעצר מנהלי לתקופות שנעו בין כמה חודשים לשנים אחדות. גם כמה אזרחים ישראלים, בהם מתנחלים, הושמו במעצר מנהלי לתקופות קצרות של כמה חודשים. בתקופות מסוימות במהלך האינתיפאדה השנייה החזיקה מערכת הביטחון למעלה מאלף עצירים מנהליים. על-פי נתוני השב"ס, כ-38% מהעצירים המנהליים שהוחזקו בסוף חודש אפריל 2015 הוחזקו במעצר בין חצי שנה לשנה, וכ-18% נוספים – בין שנה לשנתיים. 12 עצירים הוחזקו מעל שנתיים ברציפות במעצר מנהלי.

אתמול פורסם בכלי התקשורת כי המשנה ליועץ המשפטי, עו"ד רז נזרי, הודיע כי בכוונת המדינה לקדם נוסח מרוכך של הצעת חוק המתירה הזנה בכפייה של אסירים ביטחוניים שובתי רעב. בגרסה המרוככת, לפי הפרסום, רף גבוה יותר להאכלה בכפיה מבגרסה המקורית שאישרה הממשלה שבוע קודם.

האכלה בכוח של אסיר שובת רעב בניגוד לרצונו אסורה, מפני שהיא פוגעת בזכותו של האדם לאוטונומיה על גופו ובכבודו, ובזכותו לבטא מחאה בדרך שבה הוא בוחר. הצהרות של הקהילה הרפואית הבינלאומית משקפות הסכמה כי ככלל, האכלה בכפיה של שובתי רעב בעלי כשירות מנטלית, המסרבים מרצונם החופשי לקבלת הטיפול, היא אסורה. לפיכך מתנגדת גם ההסתדרות הרפואית להצעת החוק באופן נחרץ. בצלם שב וקורא לממשלה לחדול מנקיטת צעדי ענישה קיצוניים נגד אנשים הנאבקים נגד מעצרם הבלתי חוקי, ובמקום זאת לשנות את מדיניות המעצר המנהלי, המנוגדת להוראות המשפט הבינלאומי.