מתנחלים תקפו שני נערים פלסטינים בחברון ופצעו פלסטינים נוספים באבנים. חיילים עמדו מנגד, עצרו את אחד המותקפים ולא סייעו לפצועים

31 אוגוסט 2017

בשבת, 5.8.17, בסביבות השעה 21:00 עשו א.ג., 15, וחברו מ.ג., 14, שניהם תושבי שכונת ג'אבר בחברון, את דרכם למכולת השכונתית כאשר ראו קבוצה של כעשרה נערים מתנחלים מתקדמים לעברם. המתנחלים הגיעו מכיוון הדרך המכונה ציר המתפללים, שמחברת בין ההתנחלות קרית ארבע לבין אל-חרם אל-איבראהימי/מערת המכפלה. כשבעה חיילים נכחו בעמדה קרובה, שמאוישת בדרך כלל רק בסופי שבוע.

בעדות שמסר לתחקירנית בצלם מנאל אל-ג'עברי ב- 7. 8.17, תיאר א.ג. מה קרה אז:

מ. ואני הלכנו למכולת השכונתית כדי לקנות שם דברים לבית ופיצוחים. בדרך ראינו קבוצה של בערך עשרה מתנחלים בני 14-18 שהגיעו מכיוון ציר המתפללים. הם התחילו להתגרות בנו ולקלל אותנו, לעיני חיילים שהיו במקום. ענינו להם באותה הרוח ואז המתנחלים התקרבו אלינו והתחילו להכות אותנו. כשניסינו להגן על עצמנו, החיילים התערבו ותקפו אותנו.
הם הפילו אותנו על הרצפה ועיקמו לנו את הידיים מאחורי הגב. בשלב הזה הגיעו למקום כמה תושבים מהשכונה. הגברים המבוגרים יותר ניסו לשכנע את החיילים לשחרר אותנו. החיילים שחררו את מ. אבל חייל אחד המשיך לשבת לי על הגב ולחץ עליי עם מגיני הברכיים שלו, בזמן שחייל אחר קשר לי את הידיים. צעקתי מכאבים כי אחד החיילים עיקם לי את היד מאחורי הגב והחייל השני לחץ את הפנים שלי לתוך האספלט.

תושבי השכונה המשיכו בניסיונותיהם לשכנע את החיילים לשחרר גם את א., ובמקום התפתחה קטטה שבמהלכה יידו הפלסטינים והמתנחלים אבנים אלו באלו. חיילים שהיו באיזור ירו רימוני הלם וגז מדמיע לעבר התושבים. א.ג. נעצר ונלקח לתחנת המשטרה בקרית ארבע, שם נחקר באשמה שזרק אבנים על המתנחלים. הוא הכחיש את ההאשמות נגדו ושוחרר לאחר מספר שעות.

בינתיים, נמשכו העימותים בין המתנחלים לבין תושבי השכונה. שניים מתושבי השכונה , מ.ג. וע.ג., נפצעו בזמן העימותים.

ע.ג., החל לצלם את האירוע בטלפון סלולרי והותקף על-ידי המתנחלים. הוא תיאר את מה שקרה בעדות שמסר לתחקירנית בצלם מנאל אל-ג'עברי ב- 6.8.17:

לקחתי את הטלפון הנייד שלי והתחלתי לצלם את מה שהתרחש סביבי. המתנחלים תקפו אותי אז הלכתי לבניין של שכן שלי, מ.ג. מ. עמד בראש גרם המדרגות בבניין. עליתי אליו והמשכתי לצלם. תוך כדי כך, ילדים מתנחלים בני 10 עד 13 בערך קיללו אותי והיכו אותי בידיהם. אני קיללתי אותם בחזרה, עד שאחד החיילים הרחיק אותם ואמר לי ולמ. להיכנס לתוך הבית. התעלמנו ממנו והמשכתי לצלם. מ. הזעיק את משרד הקישור, הסהר האדום ועוד גורמים כדי שיבואו לסייע. למקום הגיעו חיילים נוספים אבל הם לא הצליחו למנוע מהמתנחלים לתקוף את תושבי השכונה.
אחרי שהילדים המתנחלים הלכו, הגיעו לעברנו שני מתנחלים בשנות העשרים לחייהם והתחילו לזרוק עלינו אבנים. נפגעתי מאבן באף ומאבן נוספת ביד. התחיל לרדת לי דם מהאף. מ. נפגע גם הוא מאבן בראש וירד לו הרבה דם.

מ.ג. תיאר גם הוא את התקיפה בעדות שמסר לתחקירנית בצלם מנאל אל-ג'עברי ב-6.8.17:

שני מתנחלים בשנות העשרים לחייהם תקפו אותנו והתחילו להכות את ע. ולבעוט בו. שני החיילים התערבו והרחיקו אותם. כעבור כמה רגעים, עשרות מתנחלים התחילו לזרוק אבנים עלי ועל ע., שנפגע מאבן באפו והחל לדמם, ואבן נוספת פגעה לו ביד. אני נפגעתי מאבן בחלק האחורי של הראש והתחלתי לדמם הרבה. נכנסנו לכמה זמן לתוך הבית, אבל הדימום היה משמעותי ויצאתי לבקש עזרה מהחיילים. הם התעלמו ממני והמתנחלים תקפו אותי שוב. עברתי מחייל לחייל וניגשתי גם לכמה שוטרים שנכחו במקום, אבל כולם התעלמו ממני ואמרו לי ללכת משם.

רק בהמשך, כאשר מתנחל נוסף תקף את מ., הרחיקו החיילים את התוקף והובילו את מ. לג'יפ צבאי, שם ביקשו שימתין. במקום המתין גם שכנו, שנפצע בידו. השניים חיכו כשעה, מבלי שהוגשה להם עזרה ראשונה, עד שפונו באמבולנס לבית חולים.

אירועים מסוג זה הם דבר שבשגרה בחברון. לאורך השנים תיעד בצלם מקרים רבים שבהם חיילים עמדו מנגד בזמן שמתנחלים תקפו פלסטינים. בהתעלמות מהחובה המוטלת עליו ככוח השולט באיזור, הצבא תופס את תפקידו כמגן של המתנחלים בלבד ולא כאחראי על השכנת סדר, ואינו נוקט צעדים נגד מתנחלים הנוהגים באלימות כלפי פלסטינים. אכן, גם במקרה זה נהנה התוקפן מחסינות בעוד הקורבן, נער בן 15, נעצר תוך שימוש באלימות ונלקח לחקירה.

פריטים מומלצים

מדיניות הפתיחה באש

דו״ח חדש של בצלם: ישראל מבצעת פרויקט מחיקה בגדה המערבית

הדו״ח המקיף ביותר שפרסם בצלם עד כה על המדיניות הישראלית בגדה המערבית מראה כיצד ישראל מפעילה חמישה מנגנונים המחזקים זה את זה כדי לפרק את הקיום הפלסטיני הקולקטיבי, ובמקביל לעצב מחדש בכוח את הגדה ולבסס בה נוכחות וריבונות יהודית־ישראלית קבועות ורציפות.מאז סוף 2022, וביתר שאת מאז אוקטובר 2023, נכנסה המדיניות הישראלית בגדה המערבית לשלב חדש. ישראל החריפה באופן דרמטי מדיניות ארוכת שנים של שליטה, אלימות ונישול, והיא מפעילה אותה כיום באופן גלוי ואלים יותר ובקצב מהיר יותר. צעדים אלה הופכים יותר ויותר לחלק ממדיניות הממשלה ומפעולת מוסדות המדינה.על רקע ההחרפה הנמשכת מדי יום, מפרסם בצלם את ״פרויקט המחיקה״, דו״ח בן 200 עמודים המבוסס על ניתוח של כ־2,000 עדויות של פלסטינים מהגדה המערבית, על עבודת שטח ועל עשרות שנים של תיעוד. הדו״ח בוחן כיצד מדיניות ופרקטיקות שישראל מפעילה זה עשרות שנים הואצו והתרחבו בשנים האחרונות.״מה שקורה בגדה מוצג שוב ושוב כאוסף של אירועים נפרדים – אלימות של מתנחלים קיצוניים, פעולה צבאית, מחסומים או הריסות״, אמרה מנכ״לית בצלם, יולי נובק. ״כשמסתכלים על המערכת ומחברים את הדברים רואים שמדובר בפרויקט פוליטי אחד שמכוון להרס של כל תחומי החיים בגדה. קהילות מגורשות, הכלכלה נדחקת לסף קריסה, ומיליוני פלסטינים חיים בפחד מתמיד מפני אלימות של הצבא ושל מתנחלים. כל המנגנונים האלה מפרקים את הקיום הפלסטיני הקולקטיבי בגדה ומבססים בה משטר קבוע של עליונות יהודית״.כך פועל פרויקט המחיקההדו״ח מזהה חמישה מנגנונים הקשורים זה בזה, שבאמצעותם ישראל מקדמת את הפרויקט ברחבי הגדה המערבית:אלימות והטלת אימה: ישראל משתמשת בכוחות הצבא ובמיליציות מתנחלים חמושות כדי להפעיל אלימות וכפייה ולהטיל אימה. מ־7 באוקטובר 2023 ועד 31 באוגוסט 2026 ישראל הרגה 1,107 פלסטינים בגדה המערבית, בהם 245 ילדים.טיהור אתני והשתלטות על המרחב: ישראל משתמשת בפעולות צבאיות, בהריסות בתים ובהקמת מאחזים וחוות של מתנחלים בתמיכת המדינה כדי לגרש פלסטינים מאדמתם ולהרחיב את הנוכחות היהודית בשטחים אלה. נכון להיום ישראל עקרה ממקומן 75 קהילות פלסטיניות; חוות ומאחזי מתנחלים השתלטו על 1.07 מיליון דונם (18% משטח הגדה המערבית); וכ־33,000 פלסטינים נעקרו בכפייה ממחנות הפליטים בצפון הגדה המערבית.הגבלות תנועה: ישראל מפצלת את המרחב הפלסטיני באמצעות מחסומים, שערים וחסימות כבישים. עד סוף 2025 תיעד משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) 925 חסמי תנועה ברחבי הגדה המערבית.חנק כלכלי: ישראל משתמשת בשליטתה בתעסוקה, בהכנסות הפלסטיניות ממסים, במערכת הפיננסית ובתשתיות כדי להעמיק את המשבר הכלכלי ואת תלותה של הכלכלה הפלסטינית בישראל. שיעור האבטלה עלה מ־13.1% בשנת 2022 ליותר מ־31% בשנת 2024, על רקע ביטול המוני של היתרי עבודה בישראל ועיכוב הולך וגובר של כספי המסים הפלסטיניים.הרס חברתי ופוליטי: ישראל מפלילה התארגנות פוליטית, פושטת על משרדי ארגוני חברה אזרחית, מדכאת מחאות ועוצרת פעילים, סטודנטים ועיתונאים. מאז אוקטובר 2023 עצרה ישראל לפחות 60 עיתונאים פלסטינים מהגדה המערבית.תוכנית ההכרעה: הדו״ח מזהה את ״תוכנית ההכרעה״ של בצלאל סמוטריץ׳ משנת 2017 כמסמך מרכזי להבנת ההסלמה הנוכחית. האסטרטגיה של התכנית ״הכרעה התיישבותית״, מכוונת להפוך את הריבונות היהודית לבלתי הפיכה באמצעות הרחבת התנחלויות, השתלטות על קרקעות וגירוש פלסטינים, ולהותיר לפלסטינים שלוש אפשרויות: להיכנע לעליונות יהודית, לעזוב או לעמוד בפני דיכוי צבאי. אף שהתוכנית מעולם לא אומצה רשמית כמדיניות ממשלתית, סמוטריץ׳ מחזיק כיום בסמכויות נרחבות בתחומי התכנון, הקרקעות והאכיפה בגדה המערבית, ועקרונות מרכזיים בהיגיון שבבסיסה באים לידי ביטוי הולך וגובר במדיניות המדינה ובפעולותיה.פרוייקט ארוך שנים, שלב חדש: פרויקט המחיקה אינו יצירה של הממשלה הנוכחית או של תוכנית ההכרעה של סמוטריץ׳. הוא נשען על מדיניות ומנגנונים של שליטה, נישול ופיצול שישראל מפעילה זה עשרות שנים. הממשלה הנוכחית האיצה את הפרויקט, העמיקה את מיסודו והפכה את מנגנוניו ואת יעדיו לגלויים יותר. הדו״ח ממקם את המתקפה הנוכחית על החיים הפלסטיניים בתוך פרויקט קולוניאלי־התיישבותי ארוך שנים, שבמסגרתו ישראל מבססת עליונות וריבונות יהודית במרחב באמצעות משטר האפרטהייד, תוך פירוק הקיום הפלסטיני הקולקטיבי. ברצועת עזה הגיע היגיון המחיקה לצורתו הקיצונית ביותר: ג׳נוסייד; בגדה המערבית הוא מתממש באמצעות חמשת המנגנונים המתוארים בדו״ח.אחריות בינלאומית: בצלם קורא לממשלות ולמוסדות בינלאומיים להפסיק לאפשר לישראל להמשיך בפשעיה, להגן על הפלסטינים ולפעול לסיום משטר האפרטהייד והשלטון הצבאי על הפלסטינים. עתיד צודק מחייב סדר פוליטי המבוסס על חירות, צדק, שוויון ודמוקרטיה לכל בני האדם החיים במרחב שבין נהר הירדן לים התיכון, תוך מימוש מלא של הזכויות האישיות והקולקטיביות והשתתפות פוליטית שווה.לדברי מנכ״לית בצלם, יולי נובק: ״פלסטינים נותרים חשופים לאלימות ההולכת ומסלימה, בזמן שישראל מקדמת את פרויקט המחיקה שלה בגדה המערבית. ממשלות אינן יכולות לגנות את הפשעים האלה ובה בעת להעניק לישראל חסינות המאפשרת לה להמשיך בביצועם. יחד עם מוסדות בינלאומיים, עליהן להשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותן על פי המשפט הבינלאומי כדי לעצור את פשעיה של ישראל״.הדו״ח המלא, תקציר המנהלים, המפות והגרפים זמינים בכתובת:: https://www.btselem.org/elimination/?lang=he

14 ספטמבר 2026

מדיניות הפתיחה באש

פרויקט המחיקה

מאז כניסתה של ממשלת ישראל הנוכחית לתפקידה בסוף שנת 2022, וביתר שאת מאז אוקטובר 2023, החריפה ישראל באופן דרמטי את הפגיעה בכל תחומי החיים של התושבים הפלסטינים בגדה המערבית.בכל רגע יכול פלסטיני למצוא את עצמו חשוף לאלימות מצד חיילים ומיליציות מתנחלים חמושות, להיעצר ולהיכלא, ליפול קורבן להתעללות והשפלה, ולעיתים גם לאבד את חייו.דו"ח "פרויקט המחיקה" מבוסס על למעלה מאלפיים עדויות של תושבים פלסטינים שבצלם גבה מאז אוקטובר 2023, ועל למעלה משלושה עשורים של תיעוד הפרות זכויות האדם שמבצע משטר האפרטהייד הישראלי בגדה המערבית. הדו״ח בוחן את המציאות הנוכחית לא כאוסף של אירועים נקודתיים או פגיעות קונקרטיות, אלא כחלק ממנגנון מחיקה כולל הפועל לפירוק התנאים המאפשרים את המשך הקיום הפלסטיני בגדה המערבית, ובמקביל מעמיקים את השליטה והעליונות היהודית בו באופן בלתי הפיך. בחינת מציאות החיים הנוכחית בגדה מגלה כי פרויקט המחיקה מיושם כיום באופן גלוי, ישיר ואלים יותר מבעבר, ומבוסס על שיתוף פעולה הולך וגובר בין רשויות המדינה הרשמיות למיליציות מתנחלים שפועלות בגדה בגיבוי ובתמיכת הרשויות.

14 ספטמבר 2026

המתנחלים נכנסים לג'אלוד. מתוך התיעוד במצלמות אבטחה באדיבות התושבים

אלימות מתנחלים = אלימות מדינה

קוסרה, תלפית וג׳אלוד, מחוז שכם: תושבי שלושה כפרים סובלים מאלימות מתנחלים קיצונית מאז הוקם מאחז חדש ביניהם

ב-21.1.26, הקימו מתנחלים את המאחז "תל תלפיות" על פסגת הר המכונה ג׳בל עין עינא באדמות הכפר תלפית, בעומק אזור שהוגדר כשטח B בהסכמי אוסלו. באזור זה, הנמצא בלב כפרים פלסטיניים והרחק משטח C, לא נכחו קודם לכן מתנחלים.עם הקמת המאחז, השתלטו המתנחלים על בית בבנייה של אחד מתושבי תלפית ומנעו את המשך בנייתו.מאז הקמת המאחז, סובלים תושבי הכפרים תלפית, קוסרה וג׳אלוד מאלימות קשה של מתנחלים.במהלך החודש שלאחר הקמתו, תיעד בצלם עשר התקפות קשות על תושבי האזור, ובהן התקפה קשה על פעילי זכויות אדם שליוו משפחה לבית שנאלצה לעזוב באזור בעקבות אלימות המתנחלים.ההתקפות כוללות תקיפות באבנים ובאלות, הצתת בתים והשחתה והצתה של כלי-רכב. [block:settlers_blog_map_block nid=217668 updates=217835,217836,217837,217838,217841,217842,217812,217849 arrows hide_nid]הקליקו על האייקונים במפה לתיאור של חלק מההתקפות שאירעו במהלך החודשים ינואר-מרץ 2026. בחלק מההתקפות תועדו המתנחלים כשהם מגיעים רכובים על טרקטורון שעל פניו נראה כמו הטרקטורונים שחולקו על ידי משרד ההתיישבות ומשרד האוצר – יוזמה של השרים בצלאל סמוטריץ׳ ואורית סטרוק.ב-14.3.26, הרגו מתנחלים שתקפו בתים בפאתיו המערביים של הכפר קוסרה, את אמיר עודה, בן 28, שהתקדם לעברם יחד עם אביו, מועתסם, וכמה תושבים נוספים, לאחר שהתרחקו מעט לכיוון המאחז. הייתה זו התקיפה השנייה של מתנחלים על בתים באזור זה באותו יום, והתושבים חששו כי הם יחזרו לתקוף. לאחר יידוי אבנים הדדי קצר ממרחק של 100 מטרים בין המתנחלים לתושבים, פתח אחד המתנחלים באש לעבר התושבים ופצע את עודה בחזהו ושני תושבים נוספים ברגליהם. כשניסה אביו של עודה להיחלץ לעזרתו, תקפו המתנחלים את השניים במכות אלות ודקירות, עד שהאב איבד את הכרתו. רק לאחר שהמתנחלים נסוגו עוד לכיוון המאחז, הצליחו התושבים לפנותם לבית חולים, שם נקבע מותו של עודה.

27 מאי 2026