ב-14.6.21 התלקחו שריפות בשטחי מרעה על רכס המתנשא מדרום לכפר בית פוריכ ולקהילת ח'ירבתה טאנא. על רכס זה הוקמה ב-1984 ההתנחלות איתמר, על אדמותיהם של כפרים פלסטינים, ומאז הוקמו עליו גם כמה מאחזים. נוסף לגזל הקרקע, המתנחלים השתלטו על שדות המרעה ששימשו את הפלסטינים והם מונעים מרועי צאן ומחקלאים תושבי האזור להגיע אליהן.
למחרת, בשעות הערב, הגיעו כשמונה מתנחלים רעולי פנים לדרך המקשרת בין הכפר לקהילה. הם תקפו כמה חקלאים באלימות, דרשו לדעת מי (לטענתם) הצית את השריפה ערב קודם לכן, ואיימו עליהם. במהלך התקפת המתנחלים, הם ניפצו את חלונות מכוניתו של אחד החקלאים, והניחו בתוך תא המטען קרטון בוער. במקום אחר, הציתו המתנחלים שדה. כעשרים עצים וכעשרים כוורות דבורים נשרפו. לאחר מכן, הם עזבו את המקום.
מעשי אלימות של מתנחלים כלפי פלסטינים, בגיבוי המדינה ולא פעם בהשתתפות חיילים, הפכו כבר מזמן לחלק בלתי נפרד משגרת הכיבוש. התוצאה ארוכת הטווח של מעשי אלימות אלה היא נישולם של פלסטינים מאזורים גדלים והולכים בכל רחבי הגדה המערבית, דבר המקל על המדינה להשתלט על אדמות הגדה ועל משאביה.
להלן עדויותיהם של התושבים שהותקפו באותו ערב. העדויות נגבו על ידי תחקירנית בצלם סלמא א-דיבעי ביומיים שלאחר מכן:
החקלאי אחמד חנני, בן 76, תושב בית פוריכ, סיפר כיצד ניפצו המתנחלים את החלונות של מכוניתו, ניסו להצית אותה ואיימו עליו:
תמונה
הנזקים שהסבו המתנחלים למכוניתו של אחמד חנני. התמונה באדיבות העד
ביום שלישי, ה-15.6.21, לפני השקיעה, אני ואחי מחמוד, בן 66, השקינו עצי זית בחלקת האדמה שלנו שנמצאת בצד המזרחי של הכפר, על הדרך שמקשרת לח'ירבת טאנא. פתאום, עצרו שתי מכוניות בדרך לידנו וכמה מתנחלים יצאו מהן. בהתחלה חשבתי שיש להם תקלה ברכב או משהו דומה, אבל אז ראיתי אותם מנפצים את החלונות של המכונית שלי.
פחדתי שהם גם ישרפו אותה, אז עליתי על הטרקטור שבו נהג מחמוד ונסענו יחד לכיוון המכונית שלי. כשהגענו, ראיתי שהמתנחלים ניפצו את כל החלונות. ברגע שהתקרבנו אליהם אחד מהם צעק עלינו לרדת מהטרקטור. ירדנו, ואז אחד המתנחלים טיפס על הטרקטור ונהג אותו בערך מאה מטרים. בינתיים, אחד מהם שדיבר ערבית טובה, אמר לנו: "למה שרפתם את ההר?" עניתי לו, "כמו שאתה רואה, אנחנו עובדים באדמה שלנו ואנחנו לא יודעים על מה אתה מדבר". הבנתי שהוא כועס כי מישהו שרף את ההר, שם הוא מטפל בכבשים שלו. המתנחל אמר לי, "תגיד תודה לאלוהים שאנחנו לא עצבניים ושנשחרר אותכם כי אתם מבוגרים". ואז הוא אמר לי ללכת משם מהר, לפני שישרוף את המכונית.
נכנסתי למכונית ומחמוד הלך לכיוון הטרקטור, והתחלנו לנסוע לכיוון הכפר שלנו. בדרך, הרחתי ריח של משהו נשרף, אז עצרתי את הרכב וירדתי כדי לבדוק מאיפה הריח. מצאתי קרטון בוער בתא המטען, האש התחילה כבר לשרוף את בגדי העבודה שהיו שם. הוצאתי אותם מהר, זרקתי אותם על האדמה וכיביתי אותם.
המתנחלים התכוונו לשרוף אותי, הם הציתו קרטון והכניסו אותו לרכב. זה ממש לא יאומן שהם משוגעים עד כדי כך שהם כמעט הרגו אותנו. כמו שהמתנחל אמר לי לפני שהוא עזב, שנלך משם לפני שהוא ישמיד את הקרבורטור ברכב. הם מתכוונים רק להזיק ולא שום דבר אחר.
החקלאי האשם נסאסרה, בן 38 ואב לשלושה, תושב בית פוריכ, סיפר כיצד מתנחלים התקיפו אותו ואיימו על חייו ועל עדר הכבשים שבבעלותו:
ב-15.6.21, בשעות הערב, בזמן שהאכלתי את שלושים הכבשים שלי, שמעתי רעש מחוץ לצריף. פתאום, מישהו השליך כיסא פלסטיק מבחוץ לתוך הצריף. אז ראיתי שמונה או תשעה מתנחלים רעולי פנים עומדים מחוץ לצריף. הם זרקו את כסאות הפלסטיק שהנחתי שם בעבר.
אחר כך המתנחלים הסתערו על הצריף וצעקו עליי: "מי שרף את ההר?". הם החזיקו מקלות וצינורות ברזל, דחפו אותי והיכו אותי כמה פעמים במקלות ובצינורות. חשבתי שהם יהרגו אותי אז תפסתי את אחד מהם והצמדתי אותו לרצפה וצרחתי שיתרחקו. הם התרחקו קצת ואז שחררתי את המתנחל. אחד מהם דיבר ערבית טובה מאוד והוא אמר לי: "מי זה שהצית את האש?" עניתי לו, "אני לא יודע, אני עובד כאן בפנים ואני לא יודע מה קורה בחוץ". המתנחל אמר לי בנימה מאיימת, "אם זה יקרה שוב, אני אשרוף אותך ואת הכבשים שלך". אז הוא הסתובב ועזב את האזור.
לא האמנתי שהצלחתי להינצל. הם היו כמו מפלצות, כל זה בגלל ההר שנשרף ביום הקודם. אני לא יודע מי הצית אותו. למתנחל הזה יש בעלי חיים והוא רועה אותם על ההר והוא מונע מתושבים פלסטינים להגיע להר.
בערב לא הצלחתי לישון. הרגשתי כאבי ראש וגם הגב כאב לי, והחבורות מהמכות שספגתי הכחילו.
בסאם נסאסרה, בן 48, תושב ח'ירבת טאנא, אב לשבעה, סיפר כיצד המתנחלים הציתו עצים וכוורות דבורים לאחר שאיימו על חייו ועל חיי ילדיו:
ביום שלישי, ה-15.6.21, בשעות הערב, ישבתי מתחת לאחד העצים ליד הבית שלי יחד עם השכן שלי חמדי מליטאת, בן 51. פתאום ראיתי שני טנדרים מגיעים אלינו. הן נסעו כל כך מהר שחשבתי שהם ידרסו אותנו. קמתי מהר ומייד הטנדרים נעצרו. יצאו מהם בין שמונה לתשעה מתנחלים רעולי פנים.
המתנחלים החזיקו מקלות. שמתי לב שבתוך אחד הטנדרים יש מקלות שעליהם חתיכות בד, כמו לפידים. אחד מהם אמר מייד, "מי שרף את ההר?" עניתי לו: " מאיפה אני יודע? אנחנו יושבים כאן!" . הוא אמר, "אם זה יקרה שוב, אני אשרוף אותך ואת הילדים שלך".
אשתי ראתה את מה שקורה מתוך הבית. ארבעה מהילדים שלנו, בני שבע עד 15, היו איתה והם ניגשו אלינו. אחד המתנחלים דחף את הילדים, חטף את הטלפון הנייד מהיד של הבן שלי, בן 12, זרק אותו על האדמה ושבר אותו. המתנחל חזר ואיים שהוא ישרוף אותנו ואת בתים אם ההר יישרף שוב.
לפני שהמתנחלים עזבו, הם השליכו חומרים דליקים שהציתו אדמות חקלאיות ששייכות לתושב בית פוריכ. יש לו עצים וכוורות דבורים. אנחנו רחוקים מתחנות הכיבוי, אז הרבה מהם נשרפו לחלוטין.
אני לא יודע מי הצית את ההר. הייתי עצוב מאוד כשראיתי את השריפות, בגלל שפעם הייתי רועה שם את הכבשים שלי. אבל כבר שש שנים בערך שהמתנחלים מונעים מאיתנו רוב הזמן להגיע לשדות המרעה האלה, כי המתנחל שגר בהתנחלות איתמר מגדל בעלי חיים ורוצה את המרעה רק לעצמו. למרות זאת, אני מצליח להגיע לשם מדי פעם בחיפוש אחר עשבים לצאן שלי.
אני נשאר בח'ירבת טאנא, כי אין לי לאן ללכת. זו הפרנסה שלי וממנה אני חי. אם אני אלך לגור בבית פוריכ, לא תהיה לי פרנסה. איפה אשים את הכבשים שלי? אין שם מקום או שטחי מרעה מתאימים. הכפר צפוף ואף אחד לא רוצה לחיות בצמוד לבקר ולצאן.
הדו״ח המקיף ביותר שפרסם בצלם עד כה על המדיניות הישראלית בגדה המערבית מראה כיצד ישראל מפעילה חמישה מנגנונים המחזקים זה את זה כדי לפרק את הקיום הפלסטיני הקולקטיבי, ובמקביל לעצב מחדש בכוח את הגדה ולבסס בה נוכחות וריבונות יהודית־ישראלית קבועות ורציפות.מאז סוף 2022, וביתר שאת מאז אוקטובר 2023, נכנסה המדיניות הישראלית בגדה המערבית לשלב חדש. ישראל החריפה באופן דרמטי מדיניות ארוכת שנים של שליטה, אלימות ונישול, והיא מפעילה אותה כיום באופן גלוי ואלים יותר ובקצב מהיר יותר. צעדים אלה הופכים יותר ויותר לחלק ממדיניות הממשלה ומפעולת מוסדות המדינה.על רקע ההחרפה הנמשכת מדי יום, מפרסם בצלם את ״פרויקט המחיקה״, דו״ח בן 200 עמודים המבוסס על ניתוח של כ־2,000 עדויות של פלסטינים מהגדה המערבית, על עבודת שטח ועל עשרות שנים של תיעוד. הדו״ח בוחן כיצד מדיניות ופרקטיקות שישראל מפעילה זה עשרות שנים הואצו והתרחבו בשנים האחרונות.״מה שקורה בגדה מוצג שוב ושוב כאוסף של אירועים נפרדים – אלימות של מתנחלים קיצוניים, פעולה צבאית, מחסומים או הריסות״, אמרה מנכ״לית בצלם, יולי נובק. ״כשמסתכלים על המערכת ומחברים את הדברים רואים שמדובר בפרויקט פוליטי אחד שמכוון להרס של כל תחומי החיים בגדה. קהילות מגורשות, הכלכלה נדחקת לסף קריסה, ומיליוני פלסטינים חיים בפחד מתמיד מפני אלימות של הצבא ושל מתנחלים. כל המנגנונים האלה מפרקים את הקיום הפלסטיני הקולקטיבי בגדה ומבססים בה משטר קבוע של עליונות יהודית״.כך פועל פרויקט המחיקההדו״ח מזהה חמישה מנגנונים הקשורים זה בזה, שבאמצעותם ישראל מקדמת את הפרויקט ברחבי הגדה המערבית:אלימות והטלת אימה: ישראל משתמשת בכוחות הצבא ובמיליציות מתנחלים חמושות כדי להפעיל אלימות וכפייה ולהטיל אימה. מ־7 באוקטובר 2023 ועד 31 באוגוסט 2026 ישראל הרגה 1,107 פלסטינים בגדה המערבית, בהם 245 ילדים.טיהור אתני והשתלטות על המרחב: ישראל משתמשת בפעולות צבאיות, בהריסות בתים ובהקמת מאחזים וחוות של מתנחלים בתמיכת המדינה כדי לגרש פלסטינים מאדמתם ולהרחיב את הנוכחות היהודית בשטחים אלה. נכון להיום ישראל עקרה ממקומן 75 קהילות פלסטיניות; חוות ומאחזי מתנחלים השתלטו על 1.07 מיליון דונם (18% משטח הגדה המערבית); וכ־33,000 פלסטינים נעקרו בכפייה ממחנות הפליטים בצפון הגדה המערבית.הגבלות תנועה: ישראל מפצלת את המרחב הפלסטיני באמצעות מחסומים, שערים וחסימות כבישים. עד סוף 2025 תיעד משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) 925 חסמי תנועה ברחבי הגדה המערבית.חנק כלכלי: ישראל משתמשת בשליטתה בתעסוקה, בהכנסות הפלסטיניות ממסים, במערכת הפיננסית ובתשתיות כדי להעמיק את המשבר הכלכלי ואת תלותה של הכלכלה הפלסטינית בישראל. שיעור האבטלה עלה מ־13.1% בשנת 2022 ליותר מ־31% בשנת 2024, על רקע ביטול המוני של היתרי עבודה בישראל ועיכוב הולך וגובר של כספי המסים הפלסטיניים.הרס חברתי ופוליטי: ישראל מפלילה התארגנות פוליטית, פושטת על משרדי ארגוני חברה אזרחית, מדכאת מחאות ועוצרת פעילים, סטודנטים ועיתונאים. מאז אוקטובר 2023 עצרה ישראל לפחות 60 עיתונאים פלסטינים מהגדה המערבית.תוכנית ההכרעה: הדו״ח מזהה את ״תוכנית ההכרעה״ של בצלאל סמוטריץ׳ משנת 2017 כמסמך מרכזי להבנת ההסלמה הנוכחית. האסטרטגיה של התכנית ״הכרעה התיישבותית״, מכוונת להפוך את הריבונות היהודית לבלתי הפיכה באמצעות הרחבת התנחלויות, השתלטות על קרקעות וגירוש פלסטינים, ולהותיר לפלסטינים שלוש אפשרויות: להיכנע לעליונות יהודית, לעזוב או לעמוד בפני דיכוי צבאי. אף שהתוכנית מעולם לא אומצה רשמית כמדיניות ממשלתית, סמוטריץ׳ מחזיק כיום בסמכויות נרחבות בתחומי התכנון, הקרקעות והאכיפה בגדה המערבית, ועקרונות מרכזיים בהיגיון שבבסיסה באים לידי ביטוי הולך וגובר במדיניות המדינה ובפעולותיה.פרוייקט ארוך שנים, שלב חדש: פרויקט המחיקה אינו יצירה של הממשלה הנוכחית או של תוכנית ההכרעה של סמוטריץ׳. הוא נשען על מדיניות ומנגנונים של שליטה, נישול ופיצול שישראל מפעילה זה עשרות שנים. הממשלה הנוכחית האיצה את הפרויקט, העמיקה את מיסודו והפכה את מנגנוניו ואת יעדיו לגלויים יותר. הדו״ח ממקם את המתקפה הנוכחית על החיים הפלסטיניים בתוך פרויקט קולוניאלי־התיישבותי ארוך שנים, שבמסגרתו ישראל מבססת עליונות וריבונות יהודית במרחב באמצעות משטר האפרטהייד, תוך פירוק הקיום הפלסטיני הקולקטיבי. ברצועת עזה הגיע היגיון המחיקה לצורתו הקיצונית ביותר: ג׳נוסייד; בגדה המערבית הוא מתממש באמצעות חמשת המנגנונים המתוארים בדו״ח.אחריות בינלאומית: בצלם קורא לממשלות ולמוסדות בינלאומיים להפסיק לאפשר לישראל להמשיך בפשעיה, להגן על הפלסטינים ולפעול לסיום משטר האפרטהייד והשלטון הצבאי על הפלסטינים. עתיד צודק מחייב סדר פוליטי המבוסס על חירות, צדק, שוויון ודמוקרטיה לכל בני האדם החיים במרחב שבין נהר הירדן לים התיכון, תוך מימוש מלא של הזכויות האישיות והקולקטיביות והשתתפות פוליטית שווה.לדברי מנכ״לית בצלם, יולי נובק: ״פלסטינים נותרים חשופים לאלימות ההולכת ומסלימה, בזמן שישראל מקדמת את פרויקט המחיקה שלה בגדה המערבית. ממשלות אינן יכולות לגנות את הפשעים האלה ובה בעת להעניק לישראל חסינות המאפשרת לה להמשיך בביצועם. יחד עם מוסדות בינלאומיים, עליהן להשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותן על פי המשפט הבינלאומי כדי לעצור את פשעיה של ישראל״.הדו״ח המלא, תקציר המנהלים, המפות והגרפים זמינים בכתובת:: https://www.btselem.org/elimination/?lang=he
מאז כניסתה של ממשלת ישראל הנוכחית לתפקידה בסוף שנת 2022, וביתר שאת מאז אוקטובר 2023, החריפה ישראל באופן דרמטי את הפגיעה בכל תחומי החיים של התושבים הפלסטינים בגדה המערבית.בכל רגע יכול פלסטיני למצוא את עצמו חשוף לאלימות מצד חיילים ומיליציות מתנחלים חמושות, להיעצר ולהיכלא, ליפול קורבן להתעללות והשפלה, ולעיתים גם לאבד את חייו.דו"ח "פרויקט המחיקה" מבוסס על למעלה מאלפיים עדויות של תושבים פלסטינים שבצלם גבה מאז אוקטובר 2023, ועל למעלה משלושה עשורים של תיעוד הפרות זכויות האדם שמבצע משטר האפרטהייד הישראלי בגדה המערבית. הדו״ח בוחן את המציאות הנוכחית לא כאוסף של אירועים נקודתיים או פגיעות קונקרטיות, אלא כחלק ממנגנון מחיקה כולל הפועל לפירוק התנאים המאפשרים את המשך הקיום הפלסטיני בגדה המערבית, ובמקביל מעמיקים את השליטה והעליונות היהודית בו באופן בלתי הפיך. בחינת מציאות החיים הנוכחית בגדה מגלה כי פרויקט המחיקה מיושם כיום באופן גלוי, ישיר ואלים יותר מבעבר, ומבוסס על שיתוף פעולה הולך וגובר בין רשויות המדינה הרשמיות למיליציות מתנחלים שפועלות בגדה בגיבוי ובתמיכת הרשויות.
ב-21.1.26, הקימו מתנחלים את המאחז "תל תלפיות" על פסגת הר המכונה ג׳בל עין עינא באדמות הכפר תלפית, בעומק אזור שהוגדר כשטח B בהסכמי אוסלו. באזור זה, הנמצא בלב כפרים פלסטיניים והרחק משטח C, לא נכחו קודם לכן מתנחלים.עם הקמת המאחז, השתלטו המתנחלים על בית בבנייה של אחד מתושבי תלפית ומנעו את המשך בנייתו.מאז הקמת המאחז, סובלים תושבי הכפרים תלפית, קוסרה וג׳אלוד מאלימות קשה של מתנחלים.במהלך החודש שלאחר הקמתו, תיעד בצלם עשר התקפות קשות על תושבי האזור, ובהן התקפה קשה על פעילי זכויות אדם שליוו משפחה לבית שנאלצה לעזוב באזור בעקבות אלימות המתנחלים.ההתקפות כוללות תקיפות באבנים ובאלות, הצתת בתים והשחתה והצתה של כלי-רכב. [block:settlers_blog_map_block nid=217668 updates=217835,217836,217837,217838,217841,217842,217812,217849 arrows hide_nid]הקליקו על האייקונים במפה לתיאור של חלק מההתקפות שאירעו במהלך החודשים ינואר-מרץ 2026. בחלק מההתקפות תועדו המתנחלים כשהם מגיעים רכובים על טרקטורון שעל פניו נראה כמו הטרקטורונים שחולקו על ידי משרד ההתיישבות ומשרד האוצר – יוזמה של השרים בצלאל סמוטריץ׳ ואורית סטרוק.ב-14.3.26, הרגו מתנחלים שתקפו בתים בפאתיו המערביים של הכפר קוסרה, את אמיר עודה, בן 28, שהתקדם לעברם יחד עם אביו, מועתסם, וכמה תושבים נוספים, לאחר שהתרחקו מעט לכיוון המאחז. הייתה זו התקיפה השנייה של מתנחלים על בתים באזור זה באותו יום, והתושבים חששו כי הם יחזרו לתקוף. לאחר יידוי אבנים הדדי קצר ממרחק של 100 מטרים בין המתנחלים לתושבים, פתח אחד המתנחלים באש לעבר התושבים ופצע את עודה בחזהו ושני תושבים נוספים ברגליהם. כשניסה אביו של עודה להיחלץ לעזרתו, תקפו המתנחלים את השניים במכות אלות ודקירות, עד שהאב איבד את הכרתו. רק לאחר שהמתנחלים נסוגו עוד לכיוון המאחז, הצליחו התושבים לפנותם לבית חולים, שם נקבע מותו של עודה.
