וכעת לטיוח
24 מאי 2021
ההפצצות ברצועת עזה הסתיימו לסבב הנוכחי, וכעת – בנוהל – הגיע שלב הטיוח. ניתן לצפות שבזמן הקרוב תודיע ישראל כי היא בודקת מספר "מקרים חריגים" של הפצצה כזו או אחרת. כמה חודשים לאחר מכן יודיע הפצ"ר כי הגיע למסקנה שהכל נעשה כחוק, למעט אולי מקרה או שניים שבהם יחליט לנקוט צעדים, סמליים כמעט, נגד המעורבים. ייתכן שגם ימליץ על חידוד של נוהל מסוים או ליטוש של אחד מהליכי האישור הצבאיים.
הערכה זו מתבססת על התנהלותה של ישראל בנסיבות דומות בעבר. החקירות מתנהלות תמיד על ידי הצבא, ולכן הדרג המדיני – שאישר את מדיניות ההפצצות והורה על השימוש בכוח צבאי קטלני – מעולם לא נחקר ולא נדרש לתת את הדין. גם הדרג הצבאי הבכיר שאחראי על יישום המדיניות וגם הפצ"ר שאישר את חוקיותה – לא נחקרו מעולם. בשל התנהלות זו לא נחקרו מעולם האחראים לקביעת המדיניות שגרמה לפגיעות חוזרות ונשנות בזכויות האדם.
החקירות שהתנהלו עד היום בנוגע לסבבים קודמים ברצועה הופקדו בידיה של מערכת אכיפת החוק הצבאית, הפועלת כמנגנון טיוח. כתוצאה מחקירות אלה ננקטו עד היום, ככל הידוע לבצלם, הצעדים הפליליים הבאים:
- אחרי "עופרת יצוקה" קבע הפצ"ר שהכל נעשה כחוק בכל המקרים, למעט שלושה: באחד הורשע חייל בגניבת כרטיס אשראי ונידון לשבעה חודשי מאסר וחצי ולהורדה בדרגה, בשני הורשעו שני חיילים בשימוש בילד כמגן אנושי ונידונו לשלושה חודשי מאסר על תנאי ולהורדה בדרגה, בשלישי הורשע חייל בשימוש בלתי חוקי בנשק בגין הריגת שתי נשים (אם ובתה) ונידון ל-45 ימי מאסר. זאת לאחר שבמהלך הלחימה הרגה ישראל 1,391 פלסטינים, שלפחות 759 מהם לא השתתפו בלחימה, בהם 318 נערים וילדים מתחת לגיל 18. ישראל אף הרסה אז יותר מ-3,500 בתי מגורים, הותירה רבבות בני אדם ללא קורת גג וגרמה נזק עצום למבנים ולמתקני תשתית.
- אחרי "צוק איתן" קבע הפצ"ר שהכל היה חוקי, למעט מקרה אחד שבו הורשעו שלושה חיילים בגין גניבת 2,420 ש"ח. הם נידונו לחודשיים עד ארבעה חודשי עבודות שירות. חלק מהמקרים נמצאים עדיין בתהליכי בדיקה שונים. זאת לאחר שבמהלך הלחימה הרגה ישראל 2,203 פלסטינים, מתוכם 1,372 שלא השתתפו בלחימה, 528 מהם היו מתחת לגיל 18. כ-18,000 בתים נהרסו או ניזוקו קשות ויותר מ-100,000 פלסטינים נותרו חסרי בית.
- "הפגנות השיבה" נחקרות על ידי הצבא עד היום. עד כה הורשע חייל אחד, שירה והרג נער בן 14, בעבירה של חריגה מסמכות עד כדי סיכון חיי אדם ונידון לחודש עבודות שירות. במהלך ההפגנות הרגו כוחות הביטחון, בעיקר באמצעות ירי צלפים ממרחק, 223 פלסטינים, 46 מתוכם מתחת גיל 18 ו-8,079 נפצעו מאש חיה.
גורמים רשמיים ממעיטים בחשיבותן של חקירות אלה בטענה שכל פעולותיה של ישראל חוקיות. עם זאת, הם מוכנים לקיימן בשל תרומתן להדיפת ביקורת על ישראל מצד הקהילה הבינלאומית ולמניעת מעורבותו של בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג. טענה זו רלוונטית כיום אף יותר מבעבר, שכן רק לאחרונה פתח משרדה של התובעת בבית הדין בחקירה נגד ישראל בגין מעשיה בשטחים – חקירה שלא תוכל להתנהל אם ישראל תקיים בעצמה חקירה מהימנה ותמצה את הדין עם האחראים להפרות.
אלא שאין די בכינוי פעילותם של המנגנונים הפועלים בישראל "חקירות" כדי שהם יוכלו להיחשב לכאלה. השכל הישר, כמו גם אמנת רומא מכוחה פועל בית הדין בהאג, מבחינים בין חקירות אמת לבין מקרים שבהם המדינה אינה רוצה או אינה יכולה לחקור. חקירה של כמה חיילים בודדים בדרגים נמוכים, תוך התעלמות מהאחראים האמיתיים למדיניות שיושמה ברצועה ולתוצאותיה – בהם הדרג המדיני והצבאי הבכיר – אינה חקירת אמת והיא רחוקה מלענות על התנאים הנדרשים.
נוסף על כך, הנחת היסוד של הגורמים הרשמיים, לפיה כל מעשיה של ישראל חוקיים – מופרכת. אכן, יועצים משפטיים מאשרים את ההפצצות ומדיניות הפתיחה באש מעוגנת בחוות דעת משפטיות, אלא שגם בכך אין די.
המשפט ההומניטארי הבינלאומי גובש על ידי מדינות שניסחו יחד כללים במטרה לצמצם את הפגיעה באזרחים ואת סבלם במהלך מלחמות. חוות הדעת שישראל מנפנפת בהן – המתירות בין השאר את הריגתן של משפחות שלמות ואת הפצצתם של מתקני תשתית אזרחיים – רחוקות שנות אור מעמידה במטרה מקורית זו. הן מרוקנות את המשפט ההומניטארי מכל תוכן ממשי, תוך התבססות על פרשנות מניפולטיבית ובלתי סבירה המצדיקה פגיעות נרחבות באזרחים ובמטרות אזרחיות. במקום לצמצם את האלימות, מתבססים היועצים המשפטיים הישראליים על משפט זה דווקא כדי להצדיק אותה.
ישראל ביצעה שוב פשעי מלחמה ברצועת עזה. פשעים אלה חייבים להיחקר באופן ראוי ועל האחראים לביצועם לשאת בעונש. זאת, הן כדי לעשות צדק עם הקורבנות ועם משפחותיהם והן כדי להבטיח שמדיניות דומה, על המחיר הבלתי נסבל שלה, לא תיושם שוב בעתיד.
