עתירה לבג"ץ - לעצור מיד את בנייתם של תשעה בתים בהתנחלות עפרה

4 יוני 2008

חמישה פלסטינים בעלי קרקע בהתנחלות והארגונים לזכויות האדם "יש דין" ו"בצלם" טוענים בעתירה ראשונה מסוגה: עפרה היא מאחז בלתי חוקי שהוקם ברובו על קרקע פרטית

ארגוני זכויות האדם "יש דין" ו"בצלם" עתרו הבוקר (ד', 4 ביוני) לבג"ץ, יחד עם חמישה פלסטינים תושבי הכפר עין-יברוד שבבעלותם אדמות בהתנחלות עפרה, בדרישה לעצור את בנייתם של תשעה בתים המוקמים על אדמותיהם ולמנוע את אכלוסם. בעתירה שהוגשה נגד שר הביטחון ואלוף פיקוד המרכז מבקשים העותרים להורות לרשויות לממש צווי הריסה שהוצאו לבתים בעבר ולהוציא צו ביניים שימנע את אכלוסם ואת חיבורם לחשמל, למים ולביוב, עד מתן פסיקה בעניין.

בהתנחלות עפרה הממוקמת מזרחית לרמאללה, מוקמים בימים אלו תשעה מבני קבע חדשים. המבנים, שטרם אוכלסו, מוקמים על אדמותיהם הפרטיות, המוסדרות והרשומות בטאבו, של חמישה פלסטינים. הרשויות הישראליות אישרו זאת בפני העותרים, ואף ציינו כי לפיכך, הוצאו לבתים צווי הפסקת עבודות והריסה לפני כחצי שנה. למרות זאת, נטען בעתירה, נמשכות העבודות במרץ, מבלי שרשויות החוק עושות צעד כלשהו כדי לממש את הצווים שהן עצמן הוציאו. "כבכל מקרה של בנייה לא-חוקית על ידי יהודים בגדה המערבית, שנעשית תוך גזילת אדמות פרטיות", נאמר בעתירה, "גם במקרה זה, זרוע רשויות אכיפת החוק לא מורגשת".

בחודשים האחרונים עורך "בצלם" מחקר מקיף במסגרתו איתר את בעלי הקרקע הפלסטינים, ואסף מסמכי בעלות על קרקעות. מסמכים אלה מוכיחים כי רוב רובה של ההתנחלות עפרה הוקם על קרקע פרטית של פלסטינים תושבי הכפרים הסמוכים - עין יברוד וסילוואד. המנהל האזרחי אף מאשר כי לעפרה אין שטח שיפוט ואין לה אף תכנית מתאר מפורטת שמכוחה ניתן לאשר בנייה כלשהיא בהתנחלות. למעשה, נטען בעתירה, עפרה היא המאחז הגדול ביותר שהוקם בגדה המערבית. העתירה הוגשה כחלק משיתוף פעולה בין שני הארגונים, במסגרתו אחראי "בצלם" על ההיבטים המחקריים, ואילו "יש דין" אחראי על השימוש באמצעים משפטיים.

הגשת העתירה מציינת את פתיחתו של פרויקט חדש של ארגון "יש דין". הפרויקט, שמרכז דרור אטקס, יפעל באמצעים משפטיים לחיזוק והעצמה של הליכי האכיפה כנגד בניה לא חוקית של ישראלים על אדמות פלסטיניות פרטיות ועל אדמות מדינה. "מהיום אנו מקווים שלא ניתן יהיה להקים בתים חדשים בהתנחלויות ומאחזים על אדמות פרטיות", אמר דרור אטקס, מרכז הפרוייקט ב"יש דין". "עפרה הוקמה על חורבות בסיס צבאי ירדני נטוש ועם השנים התפשטו שכונותיה. הבנייה בעפרה נעשית על פי קריטריונים שהציבה לעצמה ההתנחלות והיא נטולת כל סמכות לאשר בנייה ללא קיומה של תכנית מתאר בתוקף".

מנהל המחקר של בצלם, עו"ד אבי ברג, אמר כי "הימנעות המדינה מאכיפת הצווים נשואי העתירה מהווה שיא נוסף בשיתוף הפעולה בפועל של רשויות השלטון עם פעולותיהם הבלתי חוקיות של המתנחלים, ומוסיפה חטא על פשע פרויקט ההתנחלויות, שהוא עצמו מנוגד לדין הבינלאומי.

"זו עתירה ראשונה מסוגה נגד בנייה בתוככי התנחלות ממוסדת", מסביר היועץ המשפטי של ארגון "יש דין", עו"ד מיכאל ספרד." לכל פסיקה של בג"צ יהיו השלכות על עפרה ועל הפרקטיקה הנרחבת של בנייה לא חוקית על אדמות של פלסטינים בגדה המערבית. במקרה המדובר, בעלותם של העותרים הפלסטינים על הקרקע איננה מוטלת בספק והיא חושפת את גזל הקרקעות השיטתי ואת העלמת העין הנפשעת של גורמי אכיפת החוק בשטחים הכבושים".

פריטים מומלצים

מדיניות הפתיחה באש

דו״ח חדש של בצלם: ישראל מבצעת פרויקט מחיקה בגדה המערבית

הדו״ח המקיף ביותר שפרסם בצלם עד כה על המדיניות הישראלית בגדה המערבית מראה כיצד ישראל מפעילה חמישה מנגנונים המחזקים זה את זה כדי לפרק את הקיום הפלסטיני הקולקטיבי, ובמקביל לעצב מחדש בכוח את הגדה ולבסס בה נוכחות וריבונות יהודית־ישראלית קבועות ורציפות.מאז סוף 2022, וביתר שאת מאז אוקטובר 2023, נכנסה המדיניות הישראלית בגדה המערבית לשלב חדש. ישראל החריפה באופן דרמטי מדיניות ארוכת שנים של שליטה, אלימות ונישול, והיא מפעילה אותה כיום באופן גלוי ואלים יותר ובקצב מהיר יותר. צעדים אלה הופכים יותר ויותר לחלק ממדיניות הממשלה ומפעולת מוסדות המדינה.על רקע ההחרפה הנמשכת מדי יום, מפרסם בצלם את ״פרויקט המחיקה״, דו״ח בן 200 עמודים המבוסס על ניתוח של כ־2,000 עדויות של פלסטינים מהגדה המערבית, על עבודת שטח ועל עשרות שנים של תיעוד. הדו״ח בוחן כיצד מדיניות ופרקטיקות שישראל מפעילה זה עשרות שנים הואצו והתרחבו בשנים האחרונות.״מה שקורה בגדה מוצג שוב ושוב כאוסף של אירועים נפרדים – אלימות של מתנחלים קיצוניים, פעולה צבאית, מחסומים או הריסות״, אמרה מנכ״לית בצלם, יולי נובק. ״כשמסתכלים על המערכת ומחברים את הדברים רואים שמדובר בפרויקט פוליטי אחד שמכוון להרס של כל תחומי החיים בגדה. קהילות מגורשות, הכלכלה נדחקת לסף קריסה, ומיליוני פלסטינים חיים בפחד מתמיד מפני אלימות של הצבא ושל מתנחלים. כל המנגנונים האלה מפרקים את הקיום הפלסטיני הקולקטיבי בגדה ומבססים בה משטר קבוע של עליונות יהודית״.כך פועל פרויקט המחיקההדו״ח מזהה חמישה מנגנונים הקשורים זה בזה, שבאמצעותם ישראל מקדמת את הפרויקט ברחבי הגדה המערבית:אלימות והטלת אימה: ישראל משתמשת בכוחות הצבא ובמיליציות מתנחלים חמושות כדי להפעיל אלימות וכפייה ולהטיל אימה. מ־7 באוקטובר 2023 ועד 31 באוגוסט 2026 ישראל הרגה 1,107 פלסטינים בגדה המערבית, בהם 245 ילדים.טיהור אתני והשתלטות על המרחב: ישראל משתמשת בפעולות צבאיות, בהריסות בתים ובהקמת מאחזים וחוות של מתנחלים בתמיכת המדינה כדי לגרש פלסטינים מאדמתם ולהרחיב את הנוכחות היהודית בשטחים אלה. נכון להיום ישראל עקרה ממקומן 75 קהילות פלסטיניות; חוות ומאחזי מתנחלים השתלטו על 1.07 מיליון דונם (18% משטח הגדה המערבית); וכ־33,000 פלסטינים נעקרו בכפייה ממחנות הפליטים בצפון הגדה המערבית.הגבלות תנועה: ישראל מפצלת את המרחב הפלסטיני באמצעות מחסומים, שערים וחסימות כבישים. עד סוף 2025 תיעד משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) 925 חסמי תנועה ברחבי הגדה המערבית.חנק כלכלי: ישראל משתמשת בשליטתה בתעסוקה, בהכנסות הפלסטיניות ממסים, במערכת הפיננסית ובתשתיות כדי להעמיק את המשבר הכלכלי ואת תלותה של הכלכלה הפלסטינית בישראל. שיעור האבטלה עלה מ־13.1% בשנת 2022 ליותר מ־31% בשנת 2024, על רקע ביטול המוני של היתרי עבודה בישראל ועיכוב הולך וגובר של כספי המסים הפלסטיניים.הרס חברתי ופוליטי: ישראל מפלילה התארגנות פוליטית, פושטת על משרדי ארגוני חברה אזרחית, מדכאת מחאות ועוצרת פעילים, סטודנטים ועיתונאים. מאז אוקטובר 2023 עצרה ישראל לפחות 60 עיתונאים פלסטינים מהגדה המערבית.תוכנית ההכרעה: הדו״ח מזהה את ״תוכנית ההכרעה״ של בצלאל סמוטריץ׳ משנת 2017 כמסמך מרכזי להבנת ההסלמה הנוכחית. האסטרטגיה של התכנית ״הכרעה התיישבותית״, מכוונת להפוך את הריבונות היהודית לבלתי הפיכה באמצעות הרחבת התנחלויות, השתלטות על קרקעות וגירוש פלסטינים, ולהותיר לפלסטינים שלוש אפשרויות: להיכנע לעליונות יהודית, לעזוב או לעמוד בפני דיכוי צבאי. אף שהתוכנית מעולם לא אומצה רשמית כמדיניות ממשלתית, סמוטריץ׳ מחזיק כיום בסמכויות נרחבות בתחומי התכנון, הקרקעות והאכיפה בגדה המערבית, ועקרונות מרכזיים בהיגיון שבבסיסה באים לידי ביטוי הולך וגובר במדיניות המדינה ובפעולותיה.פרוייקט ארוך שנים, שלב חדש: פרויקט המחיקה אינו יצירה של הממשלה הנוכחית או של תוכנית ההכרעה של סמוטריץ׳. הוא נשען על מדיניות ומנגנונים של שליטה, נישול ופיצול שישראל מפעילה זה עשרות שנים. הממשלה הנוכחית האיצה את הפרויקט, העמיקה את מיסודו והפכה את מנגנוניו ואת יעדיו לגלויים יותר. הדו״ח ממקם את המתקפה הנוכחית על החיים הפלסטיניים בתוך פרויקט קולוניאלי־התיישבותי ארוך שנים, שבמסגרתו ישראל מבססת עליונות וריבונות יהודית במרחב באמצעות משטר האפרטהייד, תוך פירוק הקיום הפלסטיני הקולקטיבי. ברצועת עזה הגיע היגיון המחיקה לצורתו הקיצונית ביותר: ג׳נוסייד; בגדה המערבית הוא מתממש באמצעות חמשת המנגנונים המתוארים בדו״ח.אחריות בינלאומית: בצלם קורא לממשלות ולמוסדות בינלאומיים להפסיק לאפשר לישראל להמשיך בפשעיה, להגן על הפלסטינים ולפעול לסיום משטר האפרטהייד והשלטון הצבאי על הפלסטינים. עתיד צודק מחייב סדר פוליטי המבוסס על חירות, צדק, שוויון ודמוקרטיה לכל בני האדם החיים במרחב שבין נהר הירדן לים התיכון, תוך מימוש מלא של הזכויות האישיות והקולקטיביות והשתתפות פוליטית שווה.לדברי מנכ״לית בצלם, יולי נובק: ״פלסטינים נותרים חשופים לאלימות ההולכת ומסלימה, בזמן שישראל מקדמת את פרויקט המחיקה שלה בגדה המערבית. ממשלות אינן יכולות לגנות את הפשעים האלה ובה בעת להעניק לישראל חסינות המאפשרת לה להמשיך בביצועם. יחד עם מוסדות בינלאומיים, עליהן להשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותן על פי המשפט הבינלאומי כדי לעצור את פשעיה של ישראל״.הדו״ח המלא, תקציר המנהלים, המפות והגרפים זמינים בכתובת:: https://www.btselem.org/elimination/?lang=he

14 ספטמבר 2026

מדיניות הפתיחה באש

פרויקט המחיקה

מאז כניסתה של ממשלת ישראל הנוכחית לתפקידה בסוף שנת 2022, וביתר שאת מאז אוקטובר 2023, החריפה ישראל באופן דרמטי את הפגיעה בכל תחומי החיים של התושבים הפלסטינים בגדה המערבית.בכל רגע יכול פלסטיני למצוא את עצמו חשוף לאלימות מצד חיילים ומיליציות מתנחלים חמושות, להיעצר ולהיכלא, ליפול קורבן להתעללות והשפלה, ולעיתים גם לאבד את חייו.דו"ח "פרויקט המחיקה" מבוסס על למעלה מאלפיים עדויות של תושבים פלסטינים שבצלם גבה מאז אוקטובר 2023, ועל למעלה משלושה עשורים של תיעוד הפרות זכויות האדם שמבצע משטר האפרטהייד הישראלי בגדה המערבית. הדו״ח בוחן את המציאות הנוכחית לא כאוסף של אירועים נקודתיים או פגיעות קונקרטיות, אלא כחלק ממנגנון מחיקה כולל הפועל לפירוק התנאים המאפשרים את המשך הקיום הפלסטיני בגדה המערבית, ובמקביל מעמיקים את השליטה והעליונות היהודית בו באופן בלתי הפיך. בחינת מציאות החיים הנוכחית בגדה מגלה כי פרויקט המחיקה מיושם כיום באופן גלוי, ישיר ואלים יותר מבעבר, ומבוסס על שיתוף פעולה הולך וגובר בין רשויות המדינה הרשמיות למיליציות מתנחלים שפועלות בגדה בגיבוי ובתמיכת הרשויות.

14 ספטמבר 2026

שכונת בטן אל-הווא. צילום: עמרי ערן-ורדי, אקטיבסטילס, 4.1.25

מזרח ירושלים

הטיהור האתני במזרח ירושלים קורה עכשיו – כוחות ישראליים גדולים נכנסו הבוקר לשכונת סילוואן ומפנים ברגעים אלו 11 משפחות פלסטיניות מבתיהן

בחסות המתקפה הישראלית-אמריקאית באיראן, ישראל מרחיבה את הטיהור האתני במזרח ירושלים ומשליכה משפחות פלסטיניות לרחוב.דיווחים ראשוניים מהשטח: כוחות משטרה סגרו את השכונה כולה ומונעים מאנשים, כולל עיתונאים, להיכנס אליה. דיווחים ראשוניים מעצרים אלימים של בני משפחה. ברגעים אלו ממש, מתנחלים שהובאו כדי לפנות את הבתים משליכים את חפצי המשפחות מהחלונות.פינוי 11 המשפחות המתרחש כעת מסמן את תחילתו של גל גירוש המוני: כ-2,200 בני אדם בסילוואן עומדים בפני איום מיידי של טרנספר בכפייה - 150 משפחות (1,500 נפשות) באל-בוסתן ו-90 משפחות נוספות (700 נפשות) בבטן אל-הווא.הגירוש בכפייה מגיע בעקבות החלטת בית המשפט העליון לדחות את ערעורן של 20 משפחות פלסטיניות מבטן אל-הווא, החלטה המותירה 136 בני אדם בסכנה מיידית לאובדן בתיהם.זוהי המציאות של אלימות ממסדית וסיסטמית, וביטוי מובהק של מדיניות ישראלית שמטרתה להנדס את המאזן הדמוגרפי ו"לייהד" את השכונה תוך ניצול חוקים מפלים. צעדים אלו נועדו להרחיב את הנוכחות והשליטה הישראלית באחד האזורים הרגישים ביותר מבחינה פוליטית ודתית באזור, והם מהווים מרכיב מרכזי בטיהור האתני הנרחב המתרחש כעת ברחבי הגדה המערבית.

25 מרץ 2026