שטח C

בצלם לראש הממשלה ובכירים נוספים: הרס קהילות פלסטיניות – פשע מלחמה באחריותכם האישית

שר הביטחון הודיע כי ישראל נערכת לפינוי שני יישובים פלסטיניים בגדה – צעד בלתי חוקי שמשמעו העברה בכפייה של אוכלוסייה בשטח כבוש

בצלם שלח אתמול, 4.9.2017, מכתב חריף לראש הממשלה, שר הביטחון, שרת המשפטים, הרמטכ"ל וראש המנהל האזרחי, בו הוא מתריע כי ההרס המתוכנן של קהילות סוסיא וח'אן אל-אחמר הוא פשע מלחמה וכי אם ימומש הם יישאו באחריות אישית לביצועו.

בצלם נקט במהלך יוצא הדופן בעקבות דבריו של שר הביטחון, אביגדור ליברמן, שאמר לכתבים בשבוע שעבר כי "משרד הביטחון נערך לפינוי שני יישובים פלסטיניים שנבנו בשטחי סי ולא מחזיקים בהיתרי בנייה כחוק – סוסיא הפלסטינית וח'אן אל-אחמר. עבודת המטה לקראת הפינוי אמורה להסתיים בתוך כמה חודשים".

הרס של קהילות פלסטיניות שלמות בגדה המערבית הנו מהלך קיצוני וכמעט חסר תקדים מאז 1967. במכתב מתריע בצלם כי לפי אמנת ג'נבה הרביעית, שישראל מחויבת להוראותיה, העברתם בכפייה של תושבים בתוך השטח הכבוש היא אסורה ומהווה פשע מלחמה. המכתב מבהיר כי האיסור אינו חל רק במקרים של גירוש בכוח, אלא גם במקרה של "עזיבת יישוב עקב תנאי מחייה בלתי אפשריים שיצרו הרשויות – למשל באמצעות הריסת בתיהם או ניתוקם מתשתיות מים וחשמל."

בצלם מדגיש במכתב כי "העברה בכפייה היא אחת מהעבירות הנתונות לסמכותו של בית הדין הפלילי הבינלאומי. כל האחראים לביצועה נושאים באחריות אישית לתוצאותיה של מדיניות זו. כך, באחריות להרס יישובים פלסטיניים יישאו, בין השאר, ראש הממשלה, שר הביטחון, שרת המשפטים ועמיתיהם השרים; הרמטכ"ל ודרגים בכירים אחרים בצבא; וראש המנהל האזרחי, הפועל בהוראת הממשלה."

תלמידות בית ספר בקהילת ח'אן אל-אחמר. צילום: פאיז אבו רמלה, אקטיבסטילס, 22.2.17
תלמידות בית ספר בקהילת ח'אן אל-אחמר. צילום: פאיז אבו רמלה, אקטיבסטילס, 22.2.17

במכתב דוחה בצלם את הטענה של גורמים ישראלים רשמיים כי הריסת הבתים נעשית בגין בנייה ללא ההיתרים: "בהתחשב במדיניות שמיישמת ישראל בגדה המערבית, טענה זו אינה אלא היתממות לשמה ויש לדחותה", נכתב בו. ישראל מיישמת בכ-60% מהגדה המערבית ("שטח C"), מדיניות שמונעת מהתושבים הפלסטינים כמעט כל אפשרות לבנייה למגורים, חיבור לתשתיות ובנייה של מוסדות ציבור בהתאם לצרכיהם. בהיעדר כל ברירה אחרת, בונים הפלסטינים בלי היתרים ואולם אז הם נאלצים לחיות בחשש מתמיד מפני צווי הריסה ויישומם. כמו כן, דוחה בצלם את הטענה על פיה מהלכיה של ישראל הנם "חוקיים" מפני שזכו לאישורים מהגופים הרלוונטיים, כולל מוסדות התכנון ובית המשפט העליון: "החלטות אלו אינן הופכות מעשים בלתי חוקיים אלה לחוקיים, אלא בדיוק להיפך: הן רק הופכות את אלה שקיבלו אותן לשותפים לפשע."

בח'אן אל-אחמר, קהילה הנמצאת בשטח שישראל מייעדת להרחבה של ההתנחלות מעלה אדומים, גרות 21 משפחות המונות 146 נפשות, 85 מהן ילדים ובני נוער. במקום גם מסגד ובית ספר שהוקם בשנת 2009 ומשמש למעלה מ-150 ילדים בגילאים שש עד 15, חלקם מקהילות אחרות באזור.

בסוסיא גרות 32 משפחות המונות כמאתיים נפשות, 93 מהן ילדים ובני נוער. במקום גם מבנה של המועצה, מרפאה, גן ילדים קטן ובית ספר לכיתות א' עד ט', שבו לומדים 55 תלמידים.

פריטים מומלצים

תושב ח'ירבת חומסה אל-פוקה עומד בתוך רכוש הקהילה שכוחות ישראליים השליכו ליד עין א-שיבלי. צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס, 7.7.21

קהילות בסכנת גירוש

פשע מלחמה לאור יום ובאישור בג״ץ

ישראל ביצעה אתמול ניסיון להעברה בכפייה של תושבי חומסה, דבר המהווה פשע מלחמה. בניגוד לחמש הפעמים הקודמות שבהן הרסה ישראל את בתי התושבים בקהילה בתוך פחות משנה, אתמול לקחו עובדים של המנהל האזרחי וחיילים את תכולת בתיהם של חלק מהתושבים והעבירו אותה לאזור סמוך לעין אל שיבלי, אליו מנסה ישראל לגרש את התושבים, תוך מצג שווא שהדבר נעשה תוך ״הידברות״ ו״הסכמה״. בכך הבהירה ישראל, אם למישהו עוד היה ספק, את כוונתה לגרשם מביתם לתמיד. בתגובת הצבא שפורסמה בתקשורת הובלטה העובדה שניסיון הגירוש התקיים באישור בג״ץ. אכן, על החקירה שתתנהל בהאג בעניינה של ישראל לבדוק גם את אחריותם של השופטים לביצוע ההעברה בכפייה ולא רק את זו של חברי ממשלת ישראל והדרג הפיקודי הבכיר. אתמול, בסביבות השעה 8:00 בבוקר, הגיעו חיילים ואנשי מנהל האזרחי לח'ירבת חומסה שבצפון בקעת הירדן. הכוחות הכריזו על האזור שטח סגור ומנעו מעיתונאים, מפעילי זכויות אדם ומדיפלומטים להגיע למקום. הכוחות פירקו תשעה אוהלי מגורים וארבעה צריפי מגורים וכן 17 מבנים חקלאיים השייכים לתשע משפחות בקהילה המונות 61 נפשות, בהם 34 קטינים. נוסף על כל אלה, הרסו הכוחות ארבעה מכלי מים, צינורות, גדרות וציוד חקלאי. החיילים העמיסו את חפציהם של התושבים על המשאיות, שהובילו אותן לקהילת עין שיבלי שממערב לח'ירבת חומסה. תושבי הקהילה נמלטו עם צאנם להרים. אוטובוסים, שנועדו להעביר בכפייה את תושבי חומסה לעין אל שיבלי, נותרו ריקים.

9 יולי 2021

סיור הדיפלומטים היום. בצלם/שוברים שתיקה

קהילות בסכנת גירוש

דיפלומטים בכירים מ-17 מדינות מסיירים בכפרים פלסטינים בדרום הר חברון שישראל מבקשת לגרש את יושביהם

נציגי 17 מדינות הכוללות חברות באיחוד האירופי ומדינות נוספות, מסיירים בשעה זו בכפרים פלסטיניים בדרום הר חברון שישראל מבקשת לגרש את תושביהם. מאז שנת 2000 מנהלים התושבים מאבק משפטי בבג"ץ. באוגוסט האחרון, לפני הדיון האחרון בעניינם, חשף מכון עקבות מסמך המוכיח את שכבר היה ברור: ההכרזה על שטח האש נועדה להקל על המדינה לגרש את התושבים. השופטים התעלמו ממידע זה וכעת ממתינים התושבים לפסק הדין. בשעה זו מתקיים סיור של ראשי המשלחות ודיפלומטים בכירים נוספים בקהילות פלסטיניות באזור מסאפר יטא בדרום הר חברון, שישראל הכריזה על מקום מושבן כעל "שטח אש 918", במאמץ לגרש את כאלף התושבים המתגוררים בהן מבתיהם. זאת, לקראת ההכרעה הצפויה בבג"ץ בנוגע למאבקם המשפטי ארוך השנים של תושבי הכפרים. בסיור משתתפים נציגי האיחוד האירופי, והמדינות החברות גרמניה, צרפת, ספרד, איטליה, הולנד, שוודיה, פינלנד, דנמרק, בלגיה, אוסטריה, פולין, הונגריה ואירלנד, וכן בריטניה, נורבגיה, שוויץ וקנדה, שאינן חברות באיחוד האירופי אבל מחזיקות באותן עמדות, השוללות את חוקיותן של ההתנחלויות, ומתנגדות למדיניות הישראלית של גירוש קהילות פלסטיניות. נציגי המדינות מסיירים בכפר ח'ירבת אל-מג'אז, שבית הספר שלו נבנה במימון האיחוד האירופי ונפגשים עם נציגי הקהילה המקומית, וכן עם ראש המועצה המקומית של מסאפר יטא, נידאל יונס, ותושב סוסיא ותחקירן השטח של בצלם, נסר נוואג'עה. הסיור, אשר מתקיים בכפוף להנחיות הקורונה, אורגן על ידי שוברים שתיקה ובצלם. מנכ"ל שוברים שתיקה, אבנר גבריהו, אמר כי "הגענו לכאן היום כדי להודיע שלא נשתוק כשמדינת ישראל מכריזה על מאות אנשים כבלתי חוקיים בבתיהם. לא נשתוק כשחיילים נשלחים כדי לגרש בני אדם מבתים שבהם הם חיו הרבה לפני שרגלו של החייל הישראלי הראשון דרכה בשטחים. אנחנו מזמינים את כולם להגיע איתנו לשטח, להסתכל בעיניים של האנשים האלה, שחיים בסכנת גירוש תמידית, מה שמקבלי ההחלטות מעולם לא טרחו לעשות. ככה נראה גירוש וככה נראה כיבוש". מנכ"ל בצלם, חגי אלעד, הוסיף כי "ישראל לוטשת עיניים למרחב מסאפר יטא כבר שנים ארוכות. מבחינתה זהו שטח בשל לניצול, להוציא עניין אחד: גרים בו בני אדם לא רצויים – פלסטינים. יש לגרשם כולם, להרוס את בתיהם ומקורות מחייתם, בתירוץ כזה או אחר. שטח האש הוא התירוץ, טיהור השטח מפלסטינים הוא הכוונה. את המהלך הנפשע הזה חייבים לעצור." רקע: בתחילת שנות השמונים הכריז צה"ל על שטח של כ-30 אלף דונם באזור דרום הר חברון, המכונה מסאפר יטא, "שטח אש 918". בעת ההכרזה, גרו כבר בשטח מזה שנים ארוכות עשרות משפחות בכ-12 כפרים קטנים. משפחות אלה גרו במסאפר יטא עוד לפני שישראל כבשה את הגדה המערבית, והתפרנסו מחקלאות ומרעיית צאן. באוקטובר ונובמבר 1999 גירש הצבא כ-700 תושבים מכפרים אלה. בעקבות הגירוש עתרו לבג"ץ כמאתיים משפחות מתושבי הכפרים, באמצעות האגודה לזכויות האזרח ועו"ד שלמה לקר. בית המשפט הוציא צו ביניים שנותר בתוקף במהלך כל השנים האלה ואסר אמנם על המדינה לגרש את התושבים, אך גם הקפיא את חייהם. הם המשיכו לחיות בבתיהם ולעבד את אדמתם אך האיום בהריסה, פינוי ונישול המשיך לרחף על ראשיהם. במקביל, נאסרו עליהם כל פיתוח או בנייה חדשה. בהעדר ברירה, בנו התושבים ללא היתר מבנים חדשים למגורים ואת התשתיות שנדרשו להם – כולל תשתיות של מים וחשמל. המנהל האזרחי הוציא צווי הריסה למבנים ותשתיות אלה, וכיום עומדים ותלויים צווים אלה נגד מבנים שבנו תושבי הקהילה. בהרבה מהמקרים המנהל האזרחי הרס את המבנים והחרים את התשתיות. מאז שנת 2006 ועד לסוף ספטמבר 2020, תיעד בצלם הריסה של 66 מבני מגורים בקהילות אלה, שבהם גרו 358 בני אדם, בהם 163 קטינים. בנוסף תיעד בצלם מתחילת 2012 הריסה של 21 מבנים שלא למגורים בקהילות אלה. ההכרעה בהליכים המשפטיים המתנהלים מזה שני עשורים צפויה בתקופה הקרובה. במהלך הדיון האחרון אשר התקיים בבית המשפט העליון ב-10.8.20, טענה המדינה כי העותרים לא היו תושבי קבע בשטח בעת שהוא הוכרז "שטח אש" ולכן אין להם זכות להמשיך ולגור בבתיהם. כן טענה המדינה שהתושבים מנצלים את צו הביניים – אנשים נוספים שאינם כלולים בצו עוברים לגור באזור והתושבים בונים ללא היתרים. נציג הפרקליטות גם טען שהמדינה הייתה מוכנה "להתפשר" עם התושבים ולאפשר להם, למשל, לשהות בבתיהם חודשיים בשנה בתיאום מראש, או בסופי שבוע וחגים כאשר הצבא אינו מתאמן שם – אך העותרים דחו הצעות אלו, שמשמעותן בפועל הרס חייהם וגירוש קהילותיהם. השופטים נתלו בדברים אלה והבהירו לעותרים שעליהם לבחון פתרונות שונים, כאלה שיאפשרו לצבא להתאמן בשטח מגוריהם, וכי "התשובה נמצאת באיזון כזה או אחר." זאת, על אף ותוך התעלמות מחשיפתו של מכון עקבות מאוגוסט האחרון, כי ההכרזה על שטח האש נועדה מלכתחילה כדי להקל על גירוש התושבים הפלסטיניים, ולא בשל צרכים צבאיים.

19 אוקטובר 2020

בג"ץ: מכשיר הכיבוש

צדק לכאורה

הדו"ח מראה כיצד שופטי בית המשפט העליון הכשירו את מערכת התכנון בגדה המערבית ובכך אפשרו לישראל להמשיך וליישם מדיניות בלתי חוקית. שוב ושוב התעלמו השופטים בהחלטותיהם מהעובדה שמערכת התכנון מטילה איסור כמעט מוחלט על בנייה פלסטינית במטרה לאפשר השתלטות ישראלית על כמה שיותר שטחים פלסטינים. הדו"ח, "צדק לכאורה: אחריותם של שופטי בג"ץ להריסת בתי פלסטינים ולנישולם", מתבסס על מחקר מקיף של מאות תיקים, פסקי דין והחלטות בג"ץ שעניינם הריסת בתיהם של פלסטינים בגדה – שבאף אחד מהם השופטים לא קיבלו את טענות העותרים הפלסטינים.

7 פברואר 2019