דוקטרינת עזה: הגדה המערבית תחת אש

ישראל משכפלת בצפון הגדה המערבית אמצעים ותורות לחימה שיושמו ושוכללו במסגרת המתקפה על רצועת עזה. מגמה זו כוללת, בין היתר, שימוש גובר בהפצצות אוויריות בתוך ריכוזי אוכלוסייה אזרחית, יישום מדיניות פתיחה באש מתירנית ביותר המובילה במקרים רבים לפגיעה חסרת הבחנה ובלתי-מידתית באזרחים פלסטינים ועקירה של אוכלוסייה אזרחית מאזורים שהצבא הגדיר כ"אזורי לחימה". כל אלה מצביעים על כך שישראל פועלת ל"עזתיזציה" של הגדה, המיושמת כבר בצפונה וצפויה, לפי הצהרות גורמים בממשלה, להתרחב לאזורים נוספים.

מנכ"לית בצלם, יולי נובק, אמרה: "הדריסה המוחלטת של כללי המשפט הבינלאומי, שאפיינה את הפעילות הישראלית במהלך המלחמה ברצועת עזה, מועתקת כעת לגדה המערבית, בשלב זה בעיקר לצפונה, גם אם – בינתיים – בהיקף קטן יותר. כבר עכשיו היא מובילה להרג ולהרס בלתי מובחנים ובלתי מידתיים. לאורך 15 חודשי המלחמה ברצועת עזה, ממשלת ישראל הבהירה בהתנהלותה שאין בכוונתה לקיים את חובותיה במסגרת המשפט הבינלאומי. ההתכחשות המופגנת לחובה להגן על חיי אדם וזכויות אדם או לציית לסטנדרטים מוסריים ואנושיים בסיסיים, צפויה להימשך כול עוד ההנהגה הישראלית אינה נדרשת לתת דין וחשבון ממשיים על הפשעים שהיא מבצעת נגד העם הפלסטיני". 

כבר בשבועות הראשונים שלאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, הבהירו שלל נציגי ציבור כי המלחמה אליה יצאה ישראל אינה מתנהלת רק ברצועת עזה, אלה מכוונת כלפי כלל הפלסטינים החיים תחת שליטתו של המשטר הישראלי.

בכמה הזדמנויות מאז תחילת המלחמה, דרשו פוליטיקאים בכירים ואנשי ציבור ישראלים להקצין את התוקפנות כלפי פלסטינים בגדה המערבית. בין היתר, קרא ישראל כ"ץ, שר החוץ דאז ושר הביטחון כיום, "לטפל באיום [בגדה המערבית] בדיוק כפי שמטפלים בתשתיות הטרור בעזה, כולל פינוי זמני של תושבים פלסטינים וכל צעד שיידרש".

ב-19 בינואר 2025, עם כניסתה לתוקף של הפסקת האש ברצועת עזה, הודיעה ממשלת ישראל על החלטתה להוסיף את הדרישה ל"הגברת הפעילות ההתקפית" בגדה המערבית למסמך המגדיר את מטרות המלחמה הרשמיות. תוספת זו אינה אלא אשרור פורמלי להתנהלותה של ישראל בגדה המערבית החל ב-7 באוקטובר 2023 כבזירה נוספת, בה משוכפלות כמה משיטות הפעולה שיושמו במתקפה על רצועת עזה:

התבססות מוגברת על הפצצות אוויריות: מאז תחילת המלחמה הפכו מחנות הפליטים והערים בצפון הגדה המערבית ליעדים לתקיפות אוויריות תכופות של הצבא הישראלי. לפי תיעוד בצלם, מאז 7 באוקטובר 2023 ועד 8 במרץ 2025 נהרגו ב-69 הפצצות שביצע הצבא 261 בני אדם, מתוכם לפחות 41 קטינים. חלק מההפצצות בוצעו, לראשונה מאז האינתיפאדה השנייה, ממטוסי קרב. לשם השוואה, לאורך למעלה מ-18 שנה, בין 2005 לתחילת אוקטובר 2023, הצבא הרג בהפצצות אוויריות בגדה 14 בני אדם. 

מדיניות פתיחה באש מתירנית: מאז תחילת המלחמה מיישם הצבא הישראלי מדיניות פתיחה באש מתירנית ביותר, המובילה במקרים רבים לפגיעה חסרת הבחנה ובלתי-מידתית באזרחים פלסטינים, רבים מהם קטינים. מדיניות זו הובילה לכך שהשנתיים האחרונות היו השנים הקטלניות ביותר מאז שיא האינתיפאדה השנייה בשנת 2002. לפי מעקב בצלם, במהלך שנת 2024 נהרגו בגדה המערבית לפחות 488 פלסטינים, מתוכם לפחות 90 קטינים. במהלך שנת 2023 נהרגו בגדה 498 פלסטינים, מתוכם 120 קטינים ו-4 נשים. בסך הכול, מאז 7 באוקטובר 2023 ועד 8 במרץ 2025 כוחות ישראלים הרגו 180 קטינים פלסטינים בשטחי הגדה המערבית וחמישה קטינים נוספים נהרגו בידי גורם ישראלי לא ידוע.

פשיטות נרחבות והרס תשתיות אזרחיות: בסדרה של פשיטות צבאיות, שהחלו כבר בתחילת המלחמה והתגברו מאז הכריז הצבא על מבצע "מחנות קיץ" באוגוסט 2024 ועוד יותר מאז הפסקת האש שהוכרזה ברצועת עזה ב-19 בינואר 2025, כוחות צבא גדולים, מלווים בדחפורים, פשטו על כמה יישובים ומחנות פליטים בצפון הגדה. פלישות אלה מתאפיינות בהרס מכוון וחסר הבחנה של תשתיות אזרחיות, לרבות כבישים, רשתות חשמל, מים וביוב. הפלישות הנרחבות כללו גם פיצוץ והרס מלא או חלקי של מאות בתים, פגיעה בסיוע הרפואי לתושבים ולאחרונה גם שימוש בטנקים ונגמ"שים, לראשונה מאז האינתיפאדה השנייה.

עקירה של אוכלוסייה אזרחית: הצבא הישראלי, שהשתמש בהעברה כפויה של אוכלוסייה אזרחית כשיטת פעולה ברצועת עזה, ייבא פרקטיקה זו גם לגדה המערבית. מאז תחילת מבצע ״חומת ברזל״ שעליו הכריז הצבא ב-21 בינואר 2025 אשר התרחב ממחנה הפליטים ג׳נין למחנות טול-כרם, נור שמס ואל-פארעה, נעקרו מבתיהם לפי הערכות, כ-40,000 תושבים. שר הביטחון ישראל כץ הצהיר כי אלו לא יוכלו לחזור לביתם בשנה הקרובה.