היעדר דין וחשבון

המשטרה סגרה את תיק תקיפת המתנחלים בח'רבת סוסיא

בימים האחרונים סגרה משטרת חברון את תיק החקירה בעניין תקיפת משפחת הרועים בסמוך להתנחלות סוסיא בחודש יוני 2008. סיבת הסגירה היא "עבריין לא נודע".

תיאור האירוע:

ב-8.6.08 יצא עימראן א-נוואג'עה (32) עם שניים מילדיו לרעות את עדרו מדרום להתנחלות, באדמות השייכות לתושב הכפר סמוע הקרוב. על אף שהאדמות הינן שטח צבאי סגור לישראלים, הגיעו למקום שני מתנחלים בטרקטור וניסו לגרש את הרועים. משסירב א-נוואג'עה לדרישתם ואף ציין כי בית המשפט מתיר את שהותו על האדמות, איימו עליו השניים ואז החלו נוסעים לכיוון ההתנחלות. א-נוואג'עה, שחשש מהתקפה, שלח את אחד מבניו להזעיק את בני המשפחה. מונא א-נוואג'עה (25) שהגיעה למקום יחד עם ח'ליל (61), תמאם (60) ורביחה (29) א-נוואג'עה, הספיקה לתעד במצלמת בצלם את המתנחלים נוסעים מהמקום:

כעשר דקות מאוחר יותר, קלטה עדשתה של מונא, שעמדה במרחק ניכר ממקום ההתרחשות, ארבעה מתנחלים צועדים לעבר בני המשפחה, כשבידיהם אלות ופניהם רעולות. בסרטון נראים תמאם (בחולצה חומה, מימין), ח'ליל (בחולצה לבנה) ועימראן (בחולצה אדומה וכובע). המתנחלים תקפו את עימראן א-נוואג'עה והחלו להכות אותו באלותיהם:

בנקודה זו שמטה מונא את המצלמה ורצה להזעיק עזרה. המתנחלים הכו את ח'ליל, תמאם ועימראן נוואג'עה עד זוב דם ואז עזבו את המקום. לאחר כחצי שעה הצליחו בניו של עימראן לעצור ג'יפ צבאי על הכביש הראשי, כמה מאות מטרים ממקום התקיפה, וביקשו מהחיילים שנסעו בו להזעיק עזרה. לאחר חצי שעה נוספת, במהלכה לא הגישו החיילים לפצועים כל עזרה ראשונה, הגיעו למקום אמבולנס צבאי וניידת משטרה. תמאם א-נוואג'עה הועברה לבי"ח סורוקה בבאר שבע, ואחד מבני המשפחה תיעד את שאר הפצועים ממתינים להגעת אמבולנס של הסהר האדום. בסרטון נראית מונא יושבת עם ח'ליל ועימראן הפצועים:

במהלך ההמתנה, גבה שוטר את עדויותיהם של מונא וח'ליל א-נוואג'עה ואף לקח את קלטת הווידאו שתיעדה את האירוע. תמאם א-נוואג'עה שוחררה מבית החולים ארבעה ימים לאחר האירוע. בעדות מצולמת שמסרה לבצלם עם שחרורה, תיארה את האירוע:

פריטים מומלצים

חקלאות

חרב הגירוש

הדו"ח מתריע מפני מאמציה המתמשכים של ישראל לגרש כאלף פלסטינים, תושבי המערות בדרום הר חברון באמצעות התשה שיטתית שלהם ומתאר את ההתנכלויות החוזרות ונשנות של מתנחלים לתושבים.

1 יולי 2005

בית ששרפו מתנחלים בקהילת חי'רבת א-ספאיי א-תחתא בדרום הר חברון

אלימות מתנחלים = אלימות מדינה

בדרום הר חברון מנצלת ישראל את המלחמה בעזה כדי לגרש את התושבים הפלסטינים

מאז החלה המלחמה בעזה הגבירה ישראל משמעותית את מאמציה לגרש מבתיהם ומאדמותיהם את תושבי קהילות הרועים הפלסטיניות שבדרום הר חברון, ובכלל זה את אלה גרים ב"שטח אש 918". כחלק ממאמצים אלה, התושבים נתונים לאלימות יומיומית, חריגה בקיצוניותה, של מתנחלים – הפועלים בגיבוי המדינה ובחסות הצבא והמשטרה. פעולות אלה נעשות באופן כמעט רציף, ביום ובלילה, כשמתנחלים חמושים נכנסים לבתי התושבים ותוקפים אותם, הופכים את חפציהם ולוקחים מהם טלפונים סלולריים כדי למנוע תיעוד של פעולותיהם. מתנחלים גם משחיתים מערכות חשמל סולאריות ומכלי מים, מציתים מבנים וגונבים צאן. בכמה מקרים, כמו בח'ירבת סוסיא, איימו מתנחלים על התושבים שיהרגו אותם אם לא יתפנו משם בתוך זמן קצר. מזה שנים ארוכות שישראל שואפת להשתלט על אזור זה ולגרש ממנו את תושביו הפלסטינים, באמצעות הפיכת חייהם לבלתי נסבלים במידה כזו עד שיעזבו את בתיהם ואת אדמותיהם, לכאורה מרצונם. אסטרטגיה זו מיושמת בשני מישורים: האחד רשמי – הכולל הטלת הגבלות קיצוניות על כל בנייה ופיתוח, כולל חיבור לתשתיות; השני בלתי רשמי – הכולל מעשי אלימות שיטתיים של מתנחלים כלפי הפלסטינים, בהם גירוש רועים פלסטינים, מניעת גישה למקורות המים וצמצום שטחי המרעה שלהם. במאי 2022 פסק בית המשפט העליון כי יש לישראל סמכות להכריז על חלק ניכר מאזור דרום הר חברון כעל "שטח אש" ולגרש מתוכו כאלף תושבים פלסטינים הגרים שם מזה דורות, הרבה לפני כיבוש הגדה המערבית בידי ישראל ב-1967. פסק הדין ניתן 22 שנים לאחר שהוגשה העתירה הראשונה בנושא, שנים שבמהלכן הקפיאה ישראל את חייהם של התושבים ומנעה מהם כל אפשרות לבנות בתים, מבני ציבור, או תשתיות מים, חשמל ודרכים. מאז ניתן פסק הדין, וביתר שאת מאז הוקמה הממשלה החדשה בראשות בנימין נתניהו בראשית 2023, החריפה ישראל את מאמצי הגירוש, הן במישור הרשמי והן במישור הבלתי רשמי. הצבא הטיל הגבלות דרקוניות על חופש התנועה של התושבים, נוסף על אלה הקיימות כבר באזור, הציב מחסומים חדשים, חסם דרכים בקוביות בטון ובערימות עפר והחרים כלי רכב של תושבי האזור או של אנשים העובדים בו. במקביל, החל הצבא לקיים באזור אימונים צבאיים כולל באש חיה, סמוך מאוד לבתי התושבים והוחמרו מאוד מעשי האלימות של מתנחלים כלפי תושבי דרום הר חברון, שנועדו לערער את הבסיס הכלכלי לקיומן של קהילות אלו. מעשים אלה נעשים בגלוי וברשות. הצבא לא רק מודע להם ובוחר שלא להתערב ולעיתים קרובות חיילים מלווים את המתנחלים ומאבטחים אותם. לא פעם הם אף משתתפים במעשי האלימות בעצמם. חלק מהמתנחלים המשתתפים באירועים אלה גויסו למילואים במהלך המלחמה והם מבצעים אותם כחלק משירותם הצבאי. המשטרה, כדרכה מאז ומתמיד, לא טורחת אפילו לחקור את האירועים ואת הפגיעה בפלסטינים ואפילו לא גובה עדויות ולא מתעדת את הנזק. במקום זאת, שוטרים מאיימים על המתלוננים הפלסטינים. עד היום המשטרה לא עצרה איש מהאחראים, למרות שלפחות חלקם מוכרים היטב לתושבי האזור ולמרות שחלק מהמעשים תועד. מציאות זו אינה חדשה אלא היא המשך ישיר של המדיניות הישראלית ארוכת השנים, הפועלת לגירוש התושבים הפלסטינים כדי שתוכל להשתלט על השטח ולהשתמש בו לצורכיה שלה. כעת, בחסות המלחמה בעזה ותוך ניצול ציני של העובדה שהעניין הציבורי נמצא ברובו כרגע שם, החליטה ישראל להגביר את מאמציה ולעת עתה נראה שהיא מצליחה: מאז ה-7.10.23 גורשו כך כבר חמש קהילות באזור דרום הר חברון: ח'ירבת א-רדים, ח'ירבת זנותה, עניזאן, עתירייה ומקתל מסלם. בחלקן נמלטו התושבים לפני שהצליחו לחלץ את כל רכושם, שנבזז ונהרס על ידי המתנחלים. קהילות אלו איבדו את מקור פרנסתן – שדות המרעה והשדות בהם היו מגדלים מזון לעדרי הצאן כמו גם בארות ובורות מים ששימשו את הקהילות, ציוד חקלאי, אוהלים, פאנלים סולריים וטלפונים סלולריים. קהילה ששית, אל-וידאדי, גורשה עוד לפני ה-7.10.23. שאר הקהילות הפלסטיניות באזור – ח'ירבת סוסיא, מראייר אל-עביד, אל-מופקרה, א-רכיז, אום אל-ח'יר, סדת א-ת'עלה, ח'ירבת א-טובא, ח'ירבת א-ספאיי א-תחתא, ח'ירבת ח'לת א-דבע, ח'ירבת ג'ינבה, ח'ירבת לסיפר, קוואוויס, וח'ירבת סארורה – נמצאות בסכנת גירוש דומה. לפלסטינים לא נותר מי שיגן עליהם. ניסיונות שלהם להתגונן רק נענים בעוד אלימות, במעצרים ואף בירי. בנסיבות אלה, נראה שזהו רק עניין של זמן עד שישראל תצליח להשתלט על השטח כולו. אפילו את הפעילים הישראלים והבינלאומיים, השוהים באזור כדי לסייע לפלסטינים ושבידיהם תיעוד נרחב של מעשי המתנחלים, מנסים הצבא והמשטרה לסלק מהאזור. נראה כי בשלב זה נטשה ישראל לחלוטין אפילו את העמדת הפנים כאילו היא מתיימרת להגן על התושבים הפלסטינים בדרום הר חברון וגמרה בדעתה לבצע את פשע המלחמה של העברתם בכפייה.

13 נובמבר 2023

סיור הדיפלומטים היום. בצלם/שוברים שתיקה

קהילות בסכנת גירוש

דיפלומטים בכירים מ-17 מדינות מסיירים בכפרים פלסטינים בדרום הר חברון שישראל מבקשת לגרש את יושביהם

נציגי 17 מדינות הכוללות חברות באיחוד האירופי ומדינות נוספות, מסיירים בשעה זו בכפרים פלסטיניים בדרום הר חברון שישראל מבקשת לגרש את תושביהם. מאז שנת 2000 מנהלים התושבים מאבק משפטי בבג"ץ. באוגוסט האחרון, לפני הדיון האחרון בעניינם, חשף מכון עקבות מסמך המוכיח את שכבר היה ברור: ההכרזה על שטח האש נועדה להקל על המדינה לגרש את התושבים. השופטים התעלמו ממידע זה וכעת ממתינים התושבים לפסק הדין. בשעה זו מתקיים סיור של ראשי המשלחות ודיפלומטים בכירים נוספים בקהילות פלסטיניות באזור מסאפר יטא בדרום הר חברון, שישראל הכריזה על מקום מושבן כעל "שטח אש 918", במאמץ לגרש את כאלף התושבים המתגוררים בהן מבתיהם. זאת, לקראת ההכרעה הצפויה בבג"ץ בנוגע למאבקם המשפטי ארוך השנים של תושבי הכפרים. בסיור משתתפים נציגי האיחוד האירופי, והמדינות החברות גרמניה, צרפת, ספרד, איטליה, הולנד, שוודיה, פינלנד, דנמרק, בלגיה, אוסטריה, פולין, הונגריה ואירלנד, וכן בריטניה, נורבגיה, שוויץ וקנדה, שאינן חברות באיחוד האירופי אבל מחזיקות באותן עמדות, השוללות את חוקיותן של ההתנחלויות, ומתנגדות למדיניות הישראלית של גירוש קהילות פלסטיניות. נציגי המדינות מסיירים בכפר ח'ירבת אל-מג'אז, שבית הספר שלו נבנה במימון האיחוד האירופי ונפגשים עם נציגי הקהילה המקומית, וכן עם ראש המועצה המקומית של מסאפר יטא, נידאל יונס, ותושב סוסיא ותחקירן השטח של בצלם, נסר נוואג'עה. הסיור, אשר מתקיים בכפוף להנחיות הקורונה, אורגן על ידי שוברים שתיקה ובצלם. מנכ"ל שוברים שתיקה, אבנר גבריהו, אמר כי "הגענו לכאן היום כדי להודיע שלא נשתוק כשמדינת ישראל מכריזה על מאות אנשים כבלתי חוקיים בבתיהם. לא נשתוק כשחיילים נשלחים כדי לגרש בני אדם מבתים שבהם הם חיו הרבה לפני שרגלו של החייל הישראלי הראשון דרכה בשטחים. אנחנו מזמינים את כולם להגיע איתנו לשטח, להסתכל בעיניים של האנשים האלה, שחיים בסכנת גירוש תמידית, מה שמקבלי ההחלטות מעולם לא טרחו לעשות. ככה נראה גירוש וככה נראה כיבוש". מנכ"ל בצלם, חגי אלעד, הוסיף כי "ישראל לוטשת עיניים למרחב מסאפר יטא כבר שנים ארוכות. מבחינתה זהו שטח בשל לניצול, להוציא עניין אחד: גרים בו בני אדם לא רצויים – פלסטינים. יש לגרשם כולם, להרוס את בתיהם ומקורות מחייתם, בתירוץ כזה או אחר. שטח האש הוא התירוץ, טיהור השטח מפלסטינים הוא הכוונה. את המהלך הנפשע הזה חייבים לעצור." רקע: בתחילת שנות השמונים הכריז צה"ל על שטח של כ-30 אלף דונם באזור דרום הר חברון, המכונה מסאפר יטא, "שטח אש 918". בעת ההכרזה, גרו כבר בשטח מזה שנים ארוכות עשרות משפחות בכ-12 כפרים קטנים. משפחות אלה גרו במסאפר יטא עוד לפני שישראל כבשה את הגדה המערבית, והתפרנסו מחקלאות ומרעיית צאן. באוקטובר ונובמבר 1999 גירש הצבא כ-700 תושבים מכפרים אלה. בעקבות הגירוש עתרו לבג"ץ כמאתיים משפחות מתושבי הכפרים, באמצעות האגודה לזכויות האזרח ועו"ד שלמה לקר. בית המשפט הוציא צו ביניים שנותר בתוקף במהלך כל השנים האלה ואסר אמנם על המדינה לגרש את התושבים, אך גם הקפיא את חייהם. הם המשיכו לחיות בבתיהם ולעבד את אדמתם אך האיום בהריסה, פינוי ונישול המשיך לרחף על ראשיהם. במקביל, נאסרו עליהם כל פיתוח או בנייה חדשה. בהעדר ברירה, בנו התושבים ללא היתר מבנים חדשים למגורים ואת התשתיות שנדרשו להם – כולל תשתיות של מים וחשמל. המנהל האזרחי הוציא צווי הריסה למבנים ותשתיות אלה, וכיום עומדים ותלויים צווים אלה נגד מבנים שבנו תושבי הקהילה. בהרבה מהמקרים המנהל האזרחי הרס את המבנים והחרים את התשתיות. מאז שנת 2006 ועד לסוף ספטמבר 2020, תיעד בצלם הריסה של 66 מבני מגורים בקהילות אלה, שבהם גרו 358 בני אדם, בהם 163 קטינים. בנוסף תיעד בצלם מתחילת 2012 הריסה של 21 מבנים שלא למגורים בקהילות אלה. ההכרעה בהליכים המשפטיים המתנהלים מזה שני עשורים צפויה בתקופה הקרובה. במהלך הדיון האחרון אשר התקיים בבית המשפט העליון ב-10.8.20, טענה המדינה כי העותרים לא היו תושבי קבע בשטח בעת שהוא הוכרז "שטח אש" ולכן אין להם זכות להמשיך ולגור בבתיהם. כן טענה המדינה שהתושבים מנצלים את צו הביניים – אנשים נוספים שאינם כלולים בצו עוברים לגור באזור והתושבים בונים ללא היתרים. נציג הפרקליטות גם טען שהמדינה הייתה מוכנה "להתפשר" עם התושבים ולאפשר להם, למשל, לשהות בבתיהם חודשיים בשנה בתיאום מראש, או בסופי שבוע וחגים כאשר הצבא אינו מתאמן שם – אך העותרים דחו הצעות אלו, שמשמעותן בפועל הרס חייהם וגירוש קהילותיהם. השופטים נתלו בדברים אלה והבהירו לעותרים שעליהם לבחון פתרונות שונים, כאלה שיאפשרו לצבא להתאמן בשטח מגוריהם, וכי "התשובה נמצאת באיזון כזה או אחר." זאת, על אף ותוך התעלמות מחשיפתו של מכון עקבות מאוגוסט האחרון, כי ההכרזה על שטח האש נועדה מלכתחילה כדי להקל על גירוש התושבים הפלסטיניים, ולא בשל צרכים צבאיים.

19 אוקטובר 2020