מתנחלים תקפו בתים בחווארה ופצעו שלושה אנשים, בהם אישה בת 68 שרעתה צאן באדמתה בסמוך לביתה

8 יוני 2017

ב-22.4.17 פשטו מתנחלים מיצהר ומאחזיה על הכפר עוריף ויידו אבנים על בתים ומכוניות. מאוחר יותר באותו יום הגיעה קבוצת מתנחלים גם לפאתיה הצפון-מערביים של העיירה חווארה, שהתנחלויות אלה סוגרות עליה ממערב וההתנחלות תפוח מדרום. המתנחלים תקפו בתים ותושבים במקום באבנים ובמקלות.

בדיעה עודה, בת 68, רעתה את הכבשים שלה בסביבות השעה 17:00 בחלקת אדמה הסמוכה לבית בתה, שבסמוך אליו הוקם המאחז "מצפה יצהר". חתנה, מוחמד עודה, יצא מהבית והחל ללכת לכיוונה כשלפתע הגיעו למקום כשבעה מתנחלים.

בעדות שמסרה לתחקירנית בצלם, סלמא א-דבעי ב-11.5.17 סיפרה עודה:

ראיתי את החתן שלי, מוחמד, מתקרב ופתאום ראיתי 7-8 מתנחלים, רעולי פנים, במרחק של כמה מטרים ממני. כמה מהם רצו אליי ולפני שהבנתי מה קורה הם הקיפו אותי מכל הכיוונים. לא ידעתי מה לעשות, כיסיתי את הראש בזרועות שלי ונכנעתי לגורל שלי. הם הרימו אבנים וזרקו עליי. ספגתי מכה חזקה ליד אוזן ימין ואז איבדתי את ההכרה.

מוחמד עודה, חתנה של בדיעה, סיפר בעדות שמסר לתחקירנית בצלם סלמא א-דיבעי ב-1.5.17:

כשהמתנחלים ראו אותי הם התחילו ליידות גם עליי אבנים. צעקתי עליהם וזרקתי עליהם אבנים בחזרה כדי להתגונן. תוך כדי כך צעקתי לחמותי שתתרחק משם מהר. שמעתי את הבנות שלי, בנות 15 ו-17, צועקות מהבית וראיתי מתנחלים על גג דיר הכבשים שלידו. הם יידו אבנים. פחדתי שמתנחלים נכנסו אלינו הביתה... המשכתי ליידות אבנים על המתנחלים עד שהם התרחקו והלכו ליידות אבנים על הבית השכן. ניגשתי לחמותי ואז פתאום הופיעו שוב מתנחלים וחטפתי אבן בזרוע ימין. בינתיים הגיעו קרובי משפחה וחברים מחווארה. כנראה שהבנות שלי התקשרו אליהם. הגיעו גם כמה חיילים. כשהם התקרבו לבית שלנו המתנחלים התרחקו. ניגשתי לחמותי עם כמה בחורים. היא שכבה על הקרקע, מחוסרת הכרה. הפנים שלה היו מכוסות בדם. קראתי לעזרה והגיעו עוד בחורים שניסו לטפל בה עד שהגיע אמבולנס, אחרי 15 דקות.

הדיל עודה בת ה-17 סיפרה בעדות שמסרה ב-23.4.17 לתחקירנית בצלם סלמא א-דיבעי:

הכנתי שיעורים בחדר שלי כששמעתי את אבא צועק. יצאתי החוצה וראיתי את אבא מניף מקל, ובערך עשרה מתנחלים מיידים עליו אבנים. צעקתי לעזרה... בינתיים המתנחלים כבר הספיקו לעלות על הגג של הבית שלנו, שיש לו חלק נמוך מאחורה, ועל הגג של הצריף הצמוד אליו. פחדתי מאוד. השכן שלנו יצא, התחיל ליידות אבנים על המתנחלים ושחרר את כלב השמירה שלו כדי שירחיק אותם. התקשרתי לאנשים מהעיירה שיבואו לעזור. בינתיים ראיתי בין שמונה לעשרה מתנחלים מתקרבים לסבתא שלי. הם יידו עליה אבנים ופגעו בה והיא נפלה. התחלתי לבכות ולצרוח "סבתא!... סבתא!... תצילו את סבתא!". בכיתי, לא ידעתי מה לעשות..
נכנסתי הביתה ומצאתי את אחותי בת ה-15 בוכה מפחד. שמעתי צעקות ויצאתי שוב החוצה. היו שם הרבה אנשים מהעיירה שעמדו מסביב לדוד שלי, אחמד, ששכב על האדמה. בינתיים הגיעו גם ג'יפים של הצבא והמתנחלים התרחקו.
כשהגיע האמבולנס, עמדתי בפתח וראיתי איך מרימים את סבתא, שהייתה מחוסרת הכרה והבגדים שלה היו מגואלים בדם. בינתיים הגיעו אמא שלי ואחיות ואח שלי שהיו בחתונה בכפר. האמבולנס נסע ואבא ודוד שלי הלכו למרפאה.
מאוחר יותר הגיעו אלינו קרובי משפחה, אבל אחר כך כולם הלכו, ונשארנו לבד. פחדנו, כי גם החדר שלנו וגם החדר של ההורים הם בצד שפונה להתנחלות וכל החלונות נמוכים. כל אבן או חומר דליק שיזרקו יכולים לחדור לחדרים בקלות. פחדנו שיקרה לנו מה שקרה למשפחת דוואבשה. לכן כולנו נשארנו בסלון עד השעה 4:30 בבוקר. למחרת התעוררנו כל כך מאוחר, שלא היה טעם ללכת לבית הספר. גם לא הכנתי שעורים וזו בעיה בשבילי כי אני לומדת בכיתה י"ב במגמה ריאלית ויש לי בחינות.

יוסף עודה, אחיה של הדיל מצביע על הזכוכית שניפצו המתנחלים בחדרם המשותף. צילום: סלמא א-דיבעי, בצלם, 22.4.17

חלון שניפצו המתנחלים בבית השכן. צילום: סלמא א-דיבעי, בצלם, 22.4.17

מוחמד עודה, שנפצע בידו, ואחיו אחמד עודה (בן 40), שנפצע מאבן בראשו, פנו כאמור לטיפל במרפאת הכפר. באותו ערב הגיעו אנשי המשטרה הישראלית לבית המשפחה, גבו עדות מהאב, מוחמד, צילמו את הבית והחלון השבור ולקחו את הצעיף שלבשה בדיעה על ראש בעת שהותקפה.

בדיעה עודה, שפונתה לבית החולים רפידיא בשכם, סיפרה בעדותה:

התעוררתי רק למחרת, במחלק לטיפול נמרץ בבית חולים. כאב לי מאוד הראש והייתה לי סחרחורת קשה. הרגשתי שהכול מסתובב סביבי. אשפזו אותי לשלושה ימים בגלל זעזוע מוח ועכשיו אני בבית, ועדיין במעקב כי לא החלמתי לגמרי ויש לי סחרחורות.

בדיעה עודה בבית החולים. צילום: סלמא א-דיבעי, בצלם, 22.4.17

אנשי כוחות הביטחון שהגיעו למקום לא עצרו איש מהמתנחלים שהיו מעורבים בתקיפה ואפשרו להם ללכת לדרכם כאילו לא קרה דבר. בהתבסס על ניסיון העבר ניתן להניח כי גם המשטרה לא תנקוט צעדים נגד מי מהמעורבים, שיוכלו להמשיך בהתנהלותם האלימה. מקרה זה הוא חלק ממדיניות ארוכת שנים של הרשויות הישראליות בגדה, המתירות למתנחלים לפגוע בפלסטינים מבלי לדרוש מהם לשאת בתוצאות כלשהן של מעשיהם. מעשי אלימות והפחדה אלה מהווים סוג של הפרטה של השימוש בכוח, המשרת את ביסוס השליטה הישראלית מבלי שהמדינה נדרשת - באופן רשמי - לפעול בעצמה. המדינה מאפשרת להם להתקיים כמעט באין מפריע שכן הדבר מסייע לה להגשים את מטרותיה בגדה, הכוללות השתלטות על שטחים נוספים.

פריטים מומלצים

מדיניות הפתיחה באש

דו״ח חדש של בצלם: ישראל מבצעת פרויקט מחיקה בגדה המערבית

הדו״ח המקיף ביותר שפרסם בצלם עד כה על המדיניות הישראלית בגדה המערבית מראה כיצד ישראל מפעילה חמישה מנגנונים המחזקים זה את זה כדי לפרק את הקיום הפלסטיני הקולקטיבי, ובמקביל לעצב מחדש בכוח את הגדה ולבסס בה נוכחות וריבונות יהודית־ישראלית קבועות ורציפות.מאז סוף 2022, וביתר שאת מאז אוקטובר 2023, נכנסה המדיניות הישראלית בגדה המערבית לשלב חדש. ישראל החריפה באופן דרמטי מדיניות ארוכת שנים של שליטה, אלימות ונישול, והיא מפעילה אותה כיום באופן גלוי ואלים יותר ובקצב מהיר יותר. צעדים אלה הופכים יותר ויותר לחלק ממדיניות הממשלה ומפעולת מוסדות המדינה.על רקע ההחרפה הנמשכת מדי יום, מפרסם בצלם את ״פרויקט המחיקה״, דו״ח בן 200 עמודים המבוסס על ניתוח של כ־2,000 עדויות של פלסטינים מהגדה המערבית, על עבודת שטח ועל עשרות שנים של תיעוד. הדו״ח בוחן כיצד מדיניות ופרקטיקות שישראל מפעילה זה עשרות שנים הואצו והתרחבו בשנים האחרונות.״מה שקורה בגדה מוצג שוב ושוב כאוסף של אירועים נפרדים – אלימות של מתנחלים קיצוניים, פעולה צבאית, מחסומים או הריסות״, אמרה מנכ״לית בצלם, יולי נובק. ״כשמסתכלים על המערכת ומחברים את הדברים רואים שמדובר בפרויקט פוליטי אחד שמכוון להרס של כל תחומי החיים בגדה. קהילות מגורשות, הכלכלה נדחקת לסף קריסה, ומיליוני פלסטינים חיים בפחד מתמיד מפני אלימות של הצבא ושל מתנחלים. כל המנגנונים האלה מפרקים את הקיום הפלסטיני הקולקטיבי בגדה ומבססים בה משטר קבוע של עליונות יהודית״.כך פועל פרויקט המחיקההדו״ח מזהה חמישה מנגנונים הקשורים זה בזה, שבאמצעותם ישראל מקדמת את הפרויקט ברחבי הגדה המערבית:אלימות והטלת אימה: ישראל משתמשת בכוחות הצבא ובמיליציות מתנחלים חמושות כדי להפעיל אלימות וכפייה ולהטיל אימה. מ־7 באוקטובר 2023 ועד 31 באוגוסט 2026 ישראל הרגה 1,107 פלסטינים בגדה המערבית, בהם 245 ילדים.טיהור אתני והשתלטות על המרחב: ישראל משתמשת בפעולות צבאיות, בהריסות בתים ובהקמת מאחזים וחוות של מתנחלים בתמיכת המדינה כדי לגרש פלסטינים מאדמתם ולהרחיב את הנוכחות היהודית בשטחים אלה. נכון להיום ישראל עקרה ממקומן 75 קהילות פלסטיניות; חוות ומאחזי מתנחלים השתלטו על 1.07 מיליון דונם (18% משטח הגדה המערבית); וכ־33,000 פלסטינים נעקרו בכפייה ממחנות הפליטים בצפון הגדה המערבית.הגבלות תנועה: ישראל מפצלת את המרחב הפלסטיני באמצעות מחסומים, שערים וחסימות כבישים. עד סוף 2025 תיעד משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) 925 חסמי תנועה ברחבי הגדה המערבית.חנק כלכלי: ישראל משתמשת בשליטתה בתעסוקה, בהכנסות הפלסטיניות ממסים, במערכת הפיננסית ובתשתיות כדי להעמיק את המשבר הכלכלי ואת תלותה של הכלכלה הפלסטינית בישראל. שיעור האבטלה עלה מ־13.1% בשנת 2022 ליותר מ־31% בשנת 2024, על רקע ביטול המוני של היתרי עבודה בישראל ועיכוב הולך וגובר של כספי המסים הפלסטיניים.הרס חברתי ופוליטי: ישראל מפלילה התארגנות פוליטית, פושטת על משרדי ארגוני חברה אזרחית, מדכאת מחאות ועוצרת פעילים, סטודנטים ועיתונאים. מאז אוקטובר 2023 עצרה ישראל לפחות 60 עיתונאים פלסטינים מהגדה המערבית.תוכנית ההכרעה: הדו״ח מזהה את ״תוכנית ההכרעה״ של בצלאל סמוטריץ׳ משנת 2017 כמסמך מרכזי להבנת ההסלמה הנוכחית. האסטרטגיה של התכנית ״הכרעה התיישבותית״, מכוונת להפוך את הריבונות היהודית לבלתי הפיכה באמצעות הרחבת התנחלויות, השתלטות על קרקעות וגירוש פלסטינים, ולהותיר לפלסטינים שלוש אפשרויות: להיכנע לעליונות יהודית, לעזוב או לעמוד בפני דיכוי צבאי. אף שהתוכנית מעולם לא אומצה רשמית כמדיניות ממשלתית, סמוטריץ׳ מחזיק כיום בסמכויות נרחבות בתחומי התכנון, הקרקעות והאכיפה בגדה המערבית, ועקרונות מרכזיים בהיגיון שבבסיסה באים לידי ביטוי הולך וגובר במדיניות המדינה ובפעולותיה.פרוייקט ארוך שנים, שלב חדש: פרויקט המחיקה אינו יצירה של הממשלה הנוכחית או של תוכנית ההכרעה של סמוטריץ׳. הוא נשען על מדיניות ומנגנונים של שליטה, נישול ופיצול שישראל מפעילה זה עשרות שנים. הממשלה הנוכחית האיצה את הפרויקט, העמיקה את מיסודו והפכה את מנגנוניו ואת יעדיו לגלויים יותר. הדו״ח ממקם את המתקפה הנוכחית על החיים הפלסטיניים בתוך פרויקט קולוניאלי־התיישבותי ארוך שנים, שבמסגרתו ישראל מבססת עליונות וריבונות יהודית במרחב באמצעות משטר האפרטהייד, תוך פירוק הקיום הפלסטיני הקולקטיבי. ברצועת עזה הגיע היגיון המחיקה לצורתו הקיצונית ביותר: ג׳נוסייד; בגדה המערבית הוא מתממש באמצעות חמשת המנגנונים המתוארים בדו״ח.אחריות בינלאומית: בצלם קורא לממשלות ולמוסדות בינלאומיים להפסיק לאפשר לישראל להמשיך בפשעיה, להגן על הפלסטינים ולפעול לסיום משטר האפרטהייד והשלטון הצבאי על הפלסטינים. עתיד צודק מחייב סדר פוליטי המבוסס על חירות, צדק, שוויון ודמוקרטיה לכל בני האדם החיים במרחב שבין נהר הירדן לים התיכון, תוך מימוש מלא של הזכויות האישיות והקולקטיביות והשתתפות פוליטית שווה.לדברי מנכ״לית בצלם, יולי נובק: ״פלסטינים נותרים חשופים לאלימות ההולכת ומסלימה, בזמן שישראל מקדמת את פרויקט המחיקה שלה בגדה המערבית. ממשלות אינן יכולות לגנות את הפשעים האלה ובה בעת להעניק לישראל חסינות המאפשרת לה להמשיך בביצועם. יחד עם מוסדות בינלאומיים, עליהן להשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותן על פי המשפט הבינלאומי כדי לעצור את פשעיה של ישראל״.הדו״ח המלא, תקציר המנהלים, המפות והגרפים זמינים בכתובת:: https://www.btselem.org/elimination/?lang=he

14 ספטמבר 2026

מדיניות הפתיחה באש

פרויקט המחיקה

מאז כניסתה של ממשלת ישראל הנוכחית לתפקידה בסוף שנת 2022, וביתר שאת מאז אוקטובר 2023, החריפה ישראל באופן דרמטי את הפגיעה בכל תחומי החיים של התושבים הפלסטינים בגדה המערבית.בכל רגע יכול פלסטיני למצוא את עצמו חשוף לאלימות מצד חיילים ומיליציות מתנחלים חמושות, להיעצר ולהיכלא, ליפול קורבן להתעללות והשפלה, ולעיתים גם לאבד את חייו.דו"ח "פרויקט המחיקה" מבוסס על למעלה מאלפיים עדויות של תושבים פלסטינים שבצלם גבה מאז אוקטובר 2023, ועל למעלה משלושה עשורים של תיעוד הפרות זכויות האדם שמבצע משטר האפרטהייד הישראלי בגדה המערבית. הדו״ח בוחן את המציאות הנוכחית לא כאוסף של אירועים נקודתיים או פגיעות קונקרטיות, אלא כחלק ממנגנון מחיקה כולל הפועל לפירוק התנאים המאפשרים את המשך הקיום הפלסטיני בגדה המערבית, ובמקביל מעמיקים את השליטה והעליונות היהודית בו באופן בלתי הפיך. בחינת מציאות החיים הנוכחית בגדה מגלה כי פרויקט המחיקה מיושם כיום באופן גלוי, ישיר ואלים יותר מבעבר, ומבוסס על שיתוף פעולה הולך וגובר בין רשויות המדינה הרשמיות למיליציות מתנחלים שפועלות בגדה בגיבוי ובתמיכת הרשויות.

14 ספטמבר 2026

המתנחלים נכנסים לג'אלוד. מתוך התיעוד במצלמות אבטחה באדיבות התושבים

אלימות מתנחלים = אלימות מדינה

קוסרה, תלפית וג׳אלוד, מחוז שכם: תושבי שלושה כפרים סובלים מאלימות מתנחלים קיצונית מאז הוקם מאחז חדש ביניהם

ב-21.1.26, הקימו מתנחלים את המאחז "תל תלפיות" על פסגת הר המכונה ג׳בל עין עינא באדמות הכפר תלפית, בעומק אזור שהוגדר כשטח B בהסכמי אוסלו. באזור זה, הנמצא בלב כפרים פלסטיניים והרחק משטח C, לא נכחו קודם לכן מתנחלים.עם הקמת המאחז, השתלטו המתנחלים על בית בבנייה של אחד מתושבי תלפית ומנעו את המשך בנייתו.מאז הקמת המאחז, סובלים תושבי הכפרים תלפית, קוסרה וג׳אלוד מאלימות קשה של מתנחלים.במהלך החודש שלאחר הקמתו, תיעד בצלם עשר התקפות קשות על תושבי האזור, ובהן התקפה קשה על פעילי זכויות אדם שליוו משפחה לבית שנאלצה לעזוב באזור בעקבות אלימות המתנחלים.ההתקפות כוללות תקיפות באבנים ובאלות, הצתת בתים והשחתה והצתה של כלי-רכב. [block:settlers_blog_map_block nid=217668 updates=217835,217836,217837,217838,217841,217842,217812,217849 arrows hide_nid]הקליקו על האייקונים במפה לתיאור של חלק מההתקפות שאירעו במהלך החודשים ינואר-מרץ 2026. בחלק מההתקפות תועדו המתנחלים כשהם מגיעים רכובים על טרקטורון שעל פניו נראה כמו הטרקטורונים שחולקו על ידי משרד ההתיישבות ומשרד האוצר – יוזמה של השרים בצלאל סמוטריץ׳ ואורית סטרוק.ב-14.3.26, הרגו מתנחלים שתקפו בתים בפאתיו המערביים של הכפר קוסרה, את אמיר עודה, בן 28, שהתקדם לעברם יחד עם אביו, מועתסם, וכמה תושבים נוספים, לאחר שהתרחקו מעט לכיוון המאחז. הייתה זו התקיפה השנייה של מתנחלים על בתים באזור זה באותו יום, והתושבים חששו כי הם יחזרו לתקוף. לאחר יידוי אבנים הדדי קצר ממרחק של 100 מטרים בין המתנחלים לתושבים, פתח אחד המתנחלים באש לעבר התושבים ופצע את עודה בחזהו ושני תושבים נוספים ברגליהם. כשניסה אביו של עודה להיחלץ לעזרתו, תקפו המתנחלים את השניים במכות אלות ודקירות, עד שהאב איבד את הכרתו. רק לאחר שהמתנחלים נסוגו עוד לכיוון המאחז, הצליחו התושבים לפנותם לבית חולים, שם נקבע מותו של עודה.

27 מאי 2026