מוחמד ח'ליל, תושב סינג'ל
ב-13.5.01, בערך בשעה 19:30 הייתי בבית עם משפחתי לאחר יום עבודה במפעל לייצור בלוקים השייך לי. לא הבחנתי באירוע חריג באזור אך שמעתי שקרה משהו, על פי הבנתי אירוע ירי, בצומת סינג'יל הנמצאת כשניים-שלושה ק"מ מביתי. לא ידעתי אם ירו לעבר הצבא או המתנחלים ואם מישהו נפגע, אבל האזור שלנו היה שקט . בזמן שישבנו מול הטלוויזיה שמעתי רעש חזק מבחוץ. הסתכלתי דרך החלון וראיתי כארבעים מתנחלים שוברים מכל הבא ליד במפעל הבלוקים. התכוונתי לצאת דרך הכניסה של הבית אך בחצר הבית עמדו עשרות חיילים ישראלים שאסרו עלי לצאת. הם עמדו בכניסה לבית גם כדי למנוע מהמתנחלים להיכנס.
אשתי, ששת ילדיי ואני נשארנו בתוך הבית. הסתכלתי דרך החלון וראיתי את מעשיי המתנחלים. החיילים לא ניסו למנוע מהמתנחלים לשבור ולשרוף את מפעל הבלוקים. המתנחלים הפעילו את המלגזה והטרקטור שהיו במפעל, עלו עליהם והחלו להשחית את המפעל: הם שרפו משאית ומנוף, שרפו מאתיים משטחים של בלוקים, גרמו נזקים לציוד רב, שברו כ-10,000 בלוקים, שרפו שעורה ששימשה מזון לצאן, וגרמו נזקים לרכב הפרטי שלי.
המתנחלים החלו לזרוק אבנים על צדו האחורי של הבית הפונה למפעל ושברו את החלונות והדלתות. בני משפחתי ואני נשארנו בתוך הבית ולא עשינו דבר. התקשרתי למת"ק ברמאללה והם שלחו רכב כיבוי אש ואמבולנס של הסהר האדום, למרות שאף אחד לא נפגע. ידויי האבנים נמשך כ-15 דקות. החיילים הנוכחים במקום הסתכלו על המתנחלים ולא הגיבו.
הצבא הטיל עוצר על השכונה, כנראה שרצו למנוע מתושבי הכפר להגיע למקום. אחרי שהמתנחלים סיימו הם עזבו את המקום בליווי הצבא והעוצר הוסר מהשכונה. תושבים מהכפר הגיעו למקום כדי לראות מה קרה. הבית היה מלא באבנים שזרקו המתנחלים ולכן אני ומשפחתי נאלצנו ללכת לישון אצל השכנים. מכבי האש הצליחו להשתלט על האש במפעל אחרי שעתיים של ניסיונות כיבוי. מיכל הסולר עלה גם הוא באש והיווה סכנה.
מוחמד ראייד ח'ליל דאר ח'ליל, בן 43, נשוי ואב לשישה, הוא תושב הכפר סינג'יל במחוז רמאללה. את עדותו גבה רסלאן מחאג'נה ב-3.9.01.