שאפע ר'אנם, בן 41
אני נשוי ויש לי שישה ילדים. הגדולה בת 14 והקטנה בת שנתיים. אנחנו מתגוררים בכפר קוד, סמוך לבאר המים המערבית. ביום שני, 2.9.02, בסביבות השעה 02:00 לפנות בוקר, התעוררתי לשמע קולות סביב הבית והייתי בטוח שאלה קולות של טנקים וכלי רכב. שאר בני המשפחה ישנו. הסתכלתי מבעד לחלונות הבית וראיתי מספר גדול של חיילים וכלי רכב צבאיים וטנקים. בסביבות השעה 04:00 בבוקר, שמעתי את קולו של שכני, איבראהים א-שייח' חסן, קורא לי. הוא דפק בדלת ביתי. שאלתי מה רצונו והוא אמר שהצבא רוצה אותי. פתחתי את דלת הבית וראיתי שלושה חיילים מכוונים עליי את כלי הנשק שלהם. הם עמדו במרחק של שלושה עד ארבעה מטרים דרומית לדלת הבית. זה היה מראה מפחיד. אחד החיילים, כנראה המפקד, דרש ממני את תעודת הזהות. עניתי לו שתעודת הזהות שלי בפנים וניסיתי לחזור פנימה כדי להביא אותה. אבל החייל אמר שאבקש ממישהו בפנים שיביא את תעודת הזהות שלי. ביקשתי מאישתי, אותה הערתי קודם לכן, שתביא את תעודת הזהות והמפקד לקח אותה ממני.
הוא התחיל לשאול אותי שאלות כשאני עומד בפתח הבית. הוא שאל אותי על שכניי ואז שאל היכן נמצא ביתו של מחמוד, האחיין שלי. הצבעתי על הבית והמפקד שאל אותי על עיסוקו של האחיין. עניתי לו כי הוא מודד ועובד בג'נין. המפקד דרש ממני להתלוות לחיילים אל ביתו של מחמוד ר'אנם, האחיין שלי. שלושה או ארבעה חיילים הלכו אחריי כשהם מכוונים עליי את כלי הנשק שלהם. הלכתי כחמישים מטרים עד שהגענו לביתו של מחמוד. בדרך לשם ראיתי מספר גדול של חיילים, אני חושב שהיו יותר מחמישים. הם התפזרו מתחת לעצים ובפינות הבתים הסמוכים לביתו של מחמוד. החיילים היו בכוננות ואצבעותיהם היו על ההדק.
דפקתי בדלת ביתו של מחמוד. חמותי, שהתארחה אצלו באותו לילה, ענתה לי. ביקשתי ממנה שתבקש ממחמוד להתלבש ולצאת, כי הצבא רוצה אותו. החיילים עמדו מול הבית ודרשו ממני לשבת ליד קבוצת שכנים שהחיילים הוציאו קודם לכן. התיישבתי במקום עליו החיילים הצביעו. במקום כבר היו מספר תושבי השכונה שהחיילים הוציאו קודם לכן: עיז א-דין מוחמד ר'אנם, בן ה-38, אישתו, פאייזה ר'אלב ר'אנם וילדיהם; אשה בת שבעים; ומוחמד איבראהים ר'אנם, בן ה-65, ואישתו. מוחמד ר'אנם הוא משותק ויושב בכסא גלגלים. החיילים הורו גם לצעיר נוסף שהיה על גג ביתו לרדת ולשבת במקום גם כן.
הצבא עיכב אותי במשך כחצי שעה ולאחר מכן, המפקד שלקח את תעודת הזהות שלי החזיר לי אותה ומחק את שמי מהנייר שבידו. לאחר שהטנקים, כלי הרכב הצבאיים והחיילים שהתפזרו במקום נסוגו מהאזור, חזרתי לביתי.
שאפע מחמוד שאפע ר'אנם, בן 41, נשוי ואב לשישה, הוא מורה תושב כפר קוד שבמחוז ג'נין. את עדותו גבה עאטף אבו א-רוב, בכפר קוד, ב-3.9.02