מחמוד סלאח, חקלאי
אני מתגורר באזור העיר העתיקה באל-ח'דר. אני נשוי ואב לשמונה ילדים. שניים מהם נשואים ומתגוררים אתנו עם נשותיהם וחמשת ילדיהם. אנחנו מתפרנסים מחקלאות. בבעלותנו חלקת אדמה בת 43 דונם, שנמצאת באזור שנקרא בטן אל-מעסי או הר אפרת. במרבית האדמה נטועים עצי זית ונוסף להם יש מטע עצי שקד ששטחו דונם. יש לי מסמכים שמוכיחים את בעלותי על האדמה.
חלקת האדמה שלי נמצאת בסמוך להתנחלות אפרת, ורק גדר תיל מפרידה בינה לבין ההתנחלות. הקרבה להתנחלות גורמת לי לבעיות רבות. המתנחלים מגיעים לחלקת האדמה שלי, עוקרים את העצים, משחיתים את האדמה ומגרשים אותי מהמקום. זאת למרות שיש לי אישור מהצבא הישראלי להיכנס למקום.
מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה וסגירת דרך בית לחם- חברון, אנחנו מתקשים להגיע לאדמתנו. בעונת המסיק בשנה שעברה, קיבלנו אישור להגיע למקום ורכבנו לשם על חמורים כדי למסוק את הזיתים. ביום הראשון למסיק, כשהגענו לשם, אני, אשתי וילדיי, הופיעו לפתע כ-10 מתנחלים חמושים שדרשו מאתנו לעזוב את האדמה ולא לחזור שוב. כשסירבתי לעזוב, חמישה מתנחלים לבושים בלבוש אזרחי, שנראו כבני 20, החלו להכות אותי באלות ולבעוט בכל חלקי גופי. כתוצאה מהמכות, נפלתי ארצה והרגשתי כאבים נוראים. לאחר מכן, הם גררו אותי אל מחוץ לחלקת האדמה שלי ומנעו מאתנו להיכנס אליה שוב. בימים שלאחר מכן ניסינו לחזור למקום, אך המתנחלים עמדו בדרכנו ולא נתנו לנו להיכנס. כתוצאה מכך לא יכולנו למסוק את כל עצי הזית והפסדנו את מרבית היבול של השנה שעברה.
השנה, מאז חודש מארס ועד חודש ספטמבר, ישראל פלשה לבית לחם מספר פעמים, הטילה עוצר על העיר וחסמה את כל הדרכים באזור. כתוצאה מכך לא יכולנו להגיע לאדמה שלנו. החודש התחילה עונת המסיק ויש לנו כ-100 עצי זית פוריים. התכוונתי לצאת עם ילדיי לאדמה אחרי ה-20.10.02 כדי למסוק את הזיתים.
ביום שישי, 18.10.02, עבד א-סלאם אחמד עבד א-סלאם, שמתגורר סמוך לחלקת האדמה שלי, הודיע לי שבשעות הצהרים הוא ראה מבעד לחלון ביתו כמה מתנחלים כורתים את עצי הזית שלי. הוא ניגש אליהם וביקש מהם להפסיק לכרות את העצים אך לדבריו המתנחלים לעגו לו, היכו אותו וגרשו אותו מהמקום. עבד א-סלאם המשיך לעקוב אחרי המתנחלים וראה אותם כורתים את כל עצי הזית חוץ מחמישה עצים.
אני וילדיי הלכנו לחלקת האדמה ברגל, כי נאסר על מכוניות פלסטיניות לנסוע בכביש בית לחם-חברון. הגענו לשם בשעות אחר הצהרים וראינו 4 מתנחלים חמושים בלבוש אזרחי. הם כיוונו אלינו את כלי נשקם ואמרו לנו: "אסור לכם להיכנס לאדמה", השבנו להם שאנחנו רוצים למסוק את הזיתים. רצינו לאסוף את עצי הזית שהמתנחלים כרתו וזרקו ארצה. המתנחלים לא הרשו לנו להיכנס והמשכנו להתווכח אתם עד שאיש הביטחון של ההתנחלות הגיע למקום. הוא שמע על המתרחש ובא לדבר אתנו. כשסיפרנו לו מה קרה, הוא ניגש למתנחלים וכעבור כשעתיים הם הרשו לנו להיכנס לאדמה למשך שלוש שעות כדי לאסוף את הזיתים. כשראיתי את העצים הכרותים כעסתי מאוד והתיישבתי על האדמה מיואש. הילדים שלי עשו ככל יכולתם כדי לאסוף את הזיתים במשך הזמן שהוקצה לנו. לאחר מכן שמנו את מה שנאסף בשקים והעמסנו אותם על טרקטור. המתנחלים ירו לעבר הטרקטור בניסיון לאלץ את הנהג לעזוב את הטרקטור ואת הזיתים שבתוכו, אך הנהג הצליח להתרחק מטווח ראייתם.
ביום שבת, 19.10.02, בסביבות השעה 7:30 בבוקר, יצאתי שוב עם בני, חסן, כלתי, ושתי בנותיי לכיוון חלקת האדמה. הלכנו ברגל. כשהגענו למחסום הצבאי המוצב בכניסה לאפרת החיילים לקחו את תעודות הזהות שלנו כדי לבדוק אותם, ערכו עלינו חיפוש ועיכבו אותנו במקום במשך שעה וחצי. לאחר מכן הם נתנו לנו לעבור. כשהגענו לחלקת האדמה שלנו ניסינו להיכנס לתוכה, אך כ-10 מתנחלים מנעו זאת מאתנו. הם החלו לירות על בקבוקים ריקים של שתייה שהיו זרוקים בסמוך למקום שבו עמדנו. הם ניסו להפחיד אותנו ולמנוע מאתנו להתקרב עוד יותר. לאחר מכן הם דרשו מאתנו, תחת איומי נשק, לעמוד בצד וערכו עלינו חיפוש כניסיון להתגרות בנו. זה נמשך כשעתיים ואז איש הביטחון של ההתנחלות הגיע למקום והרשה לנו להיכנס לאדמה לשעתיים בלבד. נכנסנו לאדמה והתחלנו למסוק את הזיתים. כעבור שעה, אותם מתנחלים חזרו לאדמה ודרשו מאתנו לעזוב מיד. הם איימו עלינו בנשק וגירשו אותנו מהאדמה. חזרנו הביתה כשאנחנו לא יודעים מה לעשות. הפסדנו השנה את הזיתים ואת העצים שנכרתו.
מחמוד רשיד חמאד סלאח, יליד 1945, נשוי ואב לעשרה, הוא חקלאי תושב אל-ח'דר. את עדותו גבתה סוהא זיד, בבית העד, ב-20.10.02