עבד אל-עזיז חמד, בן 24
אני גר בכפר תל, שנמצא כחמישה קילומטרים מדרום מערב לשכם. אני עובד כפרילנסר עבור עיתון ישראלי בשפה הערבית. במסגרת העבודה אני נוסע מתל לשכם כדי לסקר את האירועים.
ביום רביעי, 28.5.03, בסביבות 8:30, יצאתי מתל לכיוון שכם. המחסום, שנמצא ביציאה מהכפר, פתוח מדי יום משעות הבוקר המוקדמות עד הערב. על הכביש שמחבר בין תל לשכם, בצידו המערבי , יש מבנה שבנייתו לא הושלמה ושאמור לשמש כדיר לצאן.
הגעתי למחסום בסביבות 9:15. בתוך המבנה ישבו כשמונה חיילים ושני חיילים עמדו באמצע הכביש. כשהייתי במרחק של כשלושים מטרים מהם, הם כיוונו אלי את הרובים שלהם והורו לי לעצור, להרים את החולצה ולהסתובב. אחר כך, הם הורו לי ללכת לחיילים שישבו בתוך המבנה.
במרחק של כעשרים מטרים מהמבנה ישבו כעשרים אזרחים, גברים ונשים וילדים. הם ישבו בשמש היוקדת. החיילים שהיו במבנה דרשו את תעודת הזהות שלי. הם דיברו בטון עצבני. הם לקחו את תעודת הזהות שלי והורו לי להצטרף לשאר האזרחים שישבו שם. ניסיתי לדבר עם החיילים. הראיתי להם את תעודת העיתונאי שלי שקיבלתי מאיגוד העיתונאים. הם צעקו עליי והורו לי לשתוק.
החיילים במחסום המשיכו לשלוח אזרחים למבנה ומספר המעוכבים הגיע לכשבעים איש. נשארנו שם עד השעה 11:00. אז, החיילים החזירו תעודות זהות לקשישים ולכמה מהנשים והורו להם לשוב על עקבותיהם. במקום נשארו שלוש נשים, שני ילדים בני שש או שבע וכ-25 גברים שגילם מתחת לארבעים.
מדי פעם אחד החיילים יצא מתוך המבנה, עמד מולנו, הסתכל ובחר אחד באופן אקראי. החייל הורה לאותו אדם לקום ולהתקדם לעברו. אחר כך החייל הכניס אותו לבניין וכעבור כמה זמן האדם יצא.
כשלוש שעות אחרי שהגעתי לשם, החייל יצא וקרא לי. הוא הורה לי לקום ולגשת אליו. הוא תפס אותי מצווארון החולצה מאחור והכריח אותי להתכופף, למרות שלא זזתי ולא עשיתי כלום. החייל גרר אותי אל תוך המבנה. שם, ארבעה חיילים התקרבו אליי והחלו לבעוט בי בכל חלקי הגוף עד שנפלתי על האדמה. אחד החיילים שלף סכין באורך של כשלושים ס"מ וקירב אותה לבטן שלי ואחר כך לצוואר.
מי שיושב בחוץ לא יכול לראות מה קורה בפנים. החיילים איימו להרוג אותי וכיוונו אליי את כלי הנשק שלהם במשך כרבע שעה. דיברתי איתם באנגלית ושאלתי אותם: "למה אתם עושים לי את זה? מה עשיתי לכם"? החיילים אמרו לי לשתוק. הם המשיכו לכוון אלי את כלי הנשק ולהפחיד אותי. כעבור כרבע שעה, הם הורו לי לצאת החוצה ולשבת יחד עם שאר המעוכבים בשמש. אחריי הם הכניסו אנשים אחרים. אני והאחרים היינו נורא צמאים. כשביקשנו מים, החיילים לא נתנו לנו.
נשארנו ליד המחסום עד 15:00, אז החיילים התחילו להחזיר את תעודות הזהות. אחד החיילים קרא לנו אחד אחרי השני והחזיר לנו את תעודת הזהות על ידי כך שזרק אותה באוויר ובעט בה לכיווננו.
עבד אל-עזיז אסעד עבד אל-עזיז חמד, בן 24, רווק, הוא עיתונאי תושב כפר תל שבמחוז שכם. את עדותו גבה עלי דראר'מה, בשכם, ב-29.5.03