ג'לאל שלאש, בן 44
אני גר באזור השוק הישן שבמרכז בית לחם. אני גר עם אישתי ו-15 הילדים שלנו. המצב הכלכלי שלנו גרוע והבנים הגדולים שלי הפסיקו ללמוד ועכשיו הם עובדים בבניין. אחד הבנים שלי, עלאא', בן 19, היה עצור לתקופה של כארבעה וחצי חודשים בכלא דמון, כי הוא נכנס לעבוד בירושלים בלי אישור. ביום שלישי, 21.9.04, עלאא' התקשר אלי מהכלא ואמר לי שהוא משתחרר למחרת.
ביום רביעי (22.9.04) בבוקר, אני והמשפחה חיכינו שעלאא יחזור, אבל הוא לא הגיע הביתה עד הערב. אין לו טלפון נייד ולא היינו יכולים להתקשר אליו. לא הייתה לנו ברירה אלא לחכות בבית. בסביבות 21:30, נמאס לי לחכות ויצאתי מהבית. חזרתי בערך אחרי שעתיים. הבן הבכור שלי, עבדאללה, חיכה לי בכניסה ואמר לי שעלאא' מעוכב במחסום אל-קונטיינר ושאחד השוטרים במחסום התקשר אלינו וביקש לדבר איתי. עבדאללה אמר לו שאני לא נמצא והשוטר ענה לו שהוא יתקשר אלי שוב ושהוא חייב למצוא אותי בבית.
בסביבות 23:30 הוא התקשר שוב. עניתי לשיחה ומישהו אמר לי בערבית שהוא שוטר של משמר הגבול ושהוא נמצא במחסום אל-קונטיינר. הוא אמר שעלאא' נמצא במחסום ושאני צריך לבוא לקחת אותו. הוא אמר לי להביא איתי אלף שקל ושאם אני לא אבוא ולא אביא את הכסף, אני אמצא את הבן שלי בבית החולים הדסה עין-כרם. אז שמעתי קללות בעברית. הקול היה שונה מהקול שדיבר איתי בערבית והבנתי שזה שוטר אחר. אני מבין עברית היטב. אחר כך שמעתי את הקול של עלאא'. הוא צעק מכאבים והבנתי שהשוטרים מכים אותו. השוטרים השאירו את הקו פתוח ושמעתי את הצעקות שלו במשך כחמש דקות. אחרי כחמש דקות, השוטר שדיבר איתי בערבית אמר לי להביא אלף שקל כדי לשחרר את עלאא'.
הלכתי מיד למשרד הקישור והגשתי תלונה. המנהל שם התקשר למשרד הקישור הצבאי הישראלי והודיע להם שעלאא' נמצא במחסום אל-קונטיינר ושהשוטרים רוצים אלף שקלים בתמורה לעלאא'. חזרתי הביתה בסביבות 1:00. הפלאפון שלי צלצל שוב. השוטר שדיבר ערבית היה בצד השני של הקו והוא אמר לי שאם אני לא אבוא לקחת את עלאא' ואביא להם את הכסף, הם יהרגו אותו. הוא אמר שלעלאא' היה סכין ושהוא ניסה לדקור שוטר במחסום אל-קונטיינר. כששמעתי את זה נבהלתי. ידעתי שהסיפור עם הסכין הוא שקר שנועד להפחיד אותי וללחוץ עלי להביא להם את הכסף, אבל היה לי ברור ששוטרים של משמר הגבול יכולים להלביש על עלאא' אשמה של ניסיון לדקירת חייל ולהכניס אותו שוב לכלא. זה הדאיג אותי כפליים, אבל לא היה לי מה לעשות.
בסביבות 1:30 אחרי חצות, התקשר אליי מנהל הקישור הפלסטיני, פארוק אמין, ואמר לי שהשוטרים במחסום אל-קונטיינר מכחישים שהבן שלי נמצא אצלם ושהוא עושה מאמצים כדי לעזור לנו. המשכתי לחכות עד שעלאא' חזר בסביבות 4:00 לפנות. הודעתי למנהל הקישור שהוא חזר. למחרת, אני ועלאא' הלכנו בצהריים למשרד הקישור הפלסטיני ופארוק אמין אמר לנו למסור עדות מפורטת על מה שקרה. אז סירבתי, כי חששתי שזה יפגע בעלאא', אבל היום גם אני וגם הבן שלי מוכנים להעיד.
ג'לאל ח'ליל ג'בריל שלאש בן ה- 44, הוא נשוי ואב לחמישה עשר ילדים ומובטל. ג'לאל הוא תושב בית לחם. עדותו נגבתה על-ידי סוהא זיד, בבית העד, ביום 26.9.04