ר'סאן דענא, קבלן חשמל
אני גר בוואדי א-נסארה, ליד חברון. אני עובד כקבלן חשמל בוועד לשיקום חברון. אנחנו עובדים בעיקר בעיר העתיקה. אח שלי, אחמד, בן 16, הוא אחד הפועלים שעובדים אצלי ויש עוד בחור שקוראים לו אדיב.
ביום חמישי, 14.7.05, אדיב ואחמד הלכו בבוקר להתקין פעמון דלת בכניסה לאחד הבתים שהוועד שיפץ לאחרונה. הבית נמצא ברחוב א-סהלה, בין מחסום אל-אווקאף של הצבא ומחסום עבד של משמר הגבול. קצת אחרי 9:00 בבוקר, עבד אל-וודוד אל-ג'עברי, אחד הקבלנים של הוועד שהיה ברחוב א-סהלה, התקשר אלי ואמר לי שהצבא עצר את אדיב ואת אחמד ושהייתה להם בעיה עם מתנחלים. הלכתי לשם עם בן דוד שלי, ג'וואד דענא, בן 38, שהוא קבלן החשמל הראשי של הוועד. פגשנו את עבד אל-וודוד ליד מחסום אל-אווקאף, ששם אדיב ואחמד היו עצורים. פנינו לחיילים שבמחסום. היו שם תשעה חיילים. ראיתי את אחמד ואת אדיב עם ידיים קשורות, כשהם כורעים על הברכיים בשמש. עבד אל-וודוד דיבר עם החיילים בעברית. הוא אמר להם שאחמד ואדיב נשלחו להתקין פעמון לאחד הבתים, והצביע על הבית. אחד החיילים אמר שזה לא נכון ושאחמד ואדיב באו כדי לפתוח דלת סגורה. עניתי לחייל בערבית, ועבד אל-וודוד תרגם, שזה לא נכון. אמרתי שזה לא הגיוני שהם יפרצו דלת עם מברג קטן וקאטר. אלה הכלים שהיו לאדיב ולאחמד. החיילים אמרו לנו לעזוב את המקום.
לפני שעזבנו, עבר במקרה ג'יפ של המשטרה הישראלית. עצרתי אותו וג'וואד ואני סיפרנו לשוטרים מה קרה. שני השוטרים היו נחמדים ואמרו לאחמד ולאדיב לעלות לג'יפ. הם רצו לשמוע מה יש להם להגיד. כשהם עלו, אחד החיילים אמר להם לרדת מהג'יפ. הם ירדו והתחיל ויכוח בין החיילים והשוטרים. עבד אל-וודוד וג'וואד אמרו לי שהשוטרים אמרו לחיילים לחקור את אחמד ואדיב או לשחרר אותם מיד. אחד החיילים סירב ואז הג'יפ עזב את המקום. גם אנחנו עזבנו והשארנו את אחמד ואדיב שם. השוטרים אמרו לנו ללכת לתחנת המשטרה באל-חרם אל-איבראהימי (מערת המכפלה) ולהגיש תלונה. הלכתי לשם, אבל השוטרים של משמר הגבול שמוצבים במחסום עבד לא נתנו לי לעבור ולהגיע לתחנה. בערך ב-14:00 חזרתי למחסום אל-חרם. ליד השוטרים של משמר הגבול שהיו שם, עמד שוטר. ג'וואד ואני אמרנו לשוטר שאנחנו רוצים להגיע לתחנת המשטרה באל-חרם כדי לדווח על ילד שהלך לאיבוד (הילד שליווה את אחמד ואת אדיב). השוטר קרא לשוטרים של משמר הגבול שבמחסום עבד, ואמר להם שיתנו לנו להגיע לתחנת המשטרה. המרחק בין המחסומים הוא כמה מטרים. הייתי בטוח שהשוטרים ממשמר הגבול הסכימו ה וג'וואד ואני התקדמנו למחסום. אבל כשהגענו אליו, השוטרים שוב לא נתנו לנו לעבור. חזרנו שוב למחסום אל-חרם ושוב אמרנו לשוטרים שהילד הלך לאיבוד. בסופו של דבר, השוטרים ממשמר הגבול נתנו לנו לעבור לתחנת המשטרה. הגענו לשם בערך ב-16:00.
בתחנה, סיפרתי לקצין מה קרה והוא אמר שנלך למחסום שבו אחמד ואדיב עצורים וששוטרים ילוו אותנו. הלכנו ברגל וכשהגענו למחסום עבד, השוטרים אמרו לנו לחכות שם והם הלכו למחסום אל-אווקאף. חיכינו במחסום יותר משעתיים עד שניידת משטרה הגיעה מכיוון מחסום עבד. אדיב ואחמד היו בה. הניידת נסעה לתחנת המשטרה בקרית ארבע. השעה הייתה קצת אחרי 18:00. אנחנו חזרנו הביתה.
בסביבות 23:00, התקשרו אלי מתחנת המשטרה בקרית ארבע והודיעו לי שאני צריך להגיע לשם ולשלם ערבות של אלפיים שקלים על אחמד ואדיב. התקשרתי לאבא של אדיב והלכתי איתו לתחנה. שילמתי את הכסף על אחמד ואבא של אדיב שילם על אדיב. נשארנו בתחנה עד 1:00 בלילה, ואז השוטרים שיחררו את אדיב ואחמד בערבות עד המשפט.
אחמד ואדיב אמרו שהמשטרה האשימה אותם בתקיפת איש ביטחון של ההתנחלות, למרות שהמתנחל הוא זה שתקף אותם.
ר'סאן שוכרי דענא, בן 35, נשוי ואב לשישה, הוא קבלן חשמל, תושב וואדי א-נסארה, באוזר H2 שבחברון, העובד בוועד לשיקום חברון. את עדותו גבה מוסא אבו השהש, במשרדי הוועד לשיקום חברון, ב-30.7.05