עאישה
אישתייה
, אם לשישה
אני בת 48 ונשואה לנביל אישתייה. יש לנו שישה בנים, ואנחנו גרים בכפר סאלם, שנמצא מזרחית לשכם. יש לנו חלקת אדמה בשטח של ארבעה דונם בחלק הצפוני של הכפר, במרחק של קילומטר אחד מהבתים של הכפר, ליד הכביש להתנחלות אלון מורה. לאזור קוראים אל-ח'לה. בעלי ירש את החלקה והיו בה 45 עצי זית ובערך עשרה גפנים, כולם בני יותר מחמישים שנה.
ביום ראשון, 11.6.06, בסביבות 18:00, הגיע אלינו קרוב משפחה, ח'דר אישתייה, בן 65. הוא אמר לנו שכל עצי הזית בקרקע שלנו נכרתו. בעלי ואני הלכנו מיד למועצה הכפרית להודיע להם מה קרה.
למחרת, ביום שני ה-12.6.06, הלכתי יחד עם בעלי ועם הבן שלנו מוחמד ועוד חברים מהמועצה לחלקה. היינו בערך 15 אנשים. כשהגענו לחלקה ראינו שם שתי ניידות משטרה ושני ג'יפים צבאיים. הם עמדו על הכביש שמוביל להתנחלות ועובר ליד החלקה שלנו. השוטרים דיברו איתי ועם מוחמד ועם שניים מחברי המועצה.
בזמן שהיינו שם הגיעה מכונית טויוטה לבנה ועצרה על הכביש של המתנחלים. ישבו בה שני אנשים ואחד מהם יצא. הוא לבש בגדים אזרחיים וחבש כיפה קטנה. היו לו זקן ג'ינג'י ועור בהיר והוא היה בגובה בינוני. אנחנו מכירים את המתנחל הזה. הוא תקף אותנו פעם. המתנחל החזיק רובה וצעק עלינו בעברית בזמן שהתקדם לכיוון שלנו. האיש נעצר במרחק של כמה מטרים מאתנו והמשיך לצעוק. שאלתי את בעלי מה הוא רוצה, ובעלי אמר שהוא אומר לנו להסתלק מהקרקע, ושהקרקע שלו ושכל הקרקעות האלה הן רכוש של מדינת ישראל. אחמד ג'בור ענה לו בעברית. לא הבנתי מה הוא אמר. המשטרה לא עשתה כלום. המתנחל המשיך לצעוק ואחרי עשר דקות בערך, אחד השוטרים ביקש ממנו את תעודת הזהות שלו. ראיתי את השוטר רושם את הפרטים של התעודה. אחר כך, המתנחל המשיך לצעוק. השוטר תפס את המתנחל ביד ומשך אותו לטויוטה. המתנחל עזב את המקום לכיוון ההתנחלות.
אחר כך, השוטרים והנציגים של המועצה ספרו את העצים הכרותים. 45 עצים נכרתו אצלנו ועוד 11 עצים בחלקה שממזרח לשלנו, ששייכת לדלאל אחמד אישתייה, בת חמישים. השוטרים לקחו את מוחמד כדי שיגיש תלונה במשטרת אריאל. אחר כך כולם עזבו.
לפני חודשיים בערך אותו מתנחל תקף אותי, את בעלי ואת הבן שלנו מוחמד כשעבדנו בחלקה שלנו. הוא הגיע בסביבות 10:00 בבוקר, כיוון אלינו רובה וצעק בעברית שנסתלק מהקרקע כי היא שייכת לו. בעלי ענה לו בעברית שהקרקע שייכת לנו, שקיבלנו אותה בירושה מאבא שלו ושהיא תמשיך להיות שלנו. המתנחל כיוון את הרובה שלו לסוס שלנו ואמר: "אם לא תלכו עכשיו אני יורה בסוס!". בעלי אמר לי ולמוחמד לעזוב. הלכנו, כי פחדנו שהוא באמת יירה בסוס. הסוס לא שלנו. שכרנו אותו בשביל החריש.
אנחנו מעיזים ללכת אל החלקה רק בימי שבת, כי אז המתנחלים לא מסתובבים.
העצים היו במיטבם. הייתי המומה כשראיתי אותם כרותים וזרוקים על האדמה. בכיתי. זה עץ מבורך, הוא מפרנס אותנו, אנחנו אוכלים מהפרי שלו שמן וזיתים ומוכרים את מה שנותר. הם רצחו אותם.
עאישה מוחמד איבארהים אישתייה, בת 48, נשואה ואם לשישה, היא תושבת הכפר סאלם שבמחוז שכם. את עדותה גבתה סלמה א-דיבעי בסאלם ב-20.6.06.