מתחקיר בצלם עולה כי ב-17.11.12 בשעות הבוקר תקף כלי טייס של הצבא שלושה חמושים ברפיח. שניים מהם נהרגו במקום והשלישי נפצע. זמן קצר לאחר מכן, בעת שתושב בית הסמוך למקום התקיפה ניסה לחלץ את הפצוע, בוצעה תקיפה נוספת שהרגה את החמוש ואת האזרח שניסה לחלצו, עווד א-נחאל, בן 31.
נאהד א-נחאל, חקלאי
אני גר בעיר רפיח בדירה בבניין של המשפחה שלי. בשלוש הדירות האחרות בבניין גרים שלושה אחים שלי עם המשפחות שלהם: עווד (31), איבראהים (34) ואימאם (23). מסביב לבית יש לנו פרדס לימונים ומכלאה של צאן שאנחנו מגדלים ביחד. אני עובד במשק החקלאי של המשפחה.
מאז שהתחילה הפעולה הצבאית אנחנו נשארים כל הזמן בבית ויוצאים רק אם ממש חייבים. רוב הזמן אנחנו מכונסים ביחד באחת הדירות ועוקבים אחרי האירועים. יש אווירה של פחד ואימה ממה שעלול לקרות וכל הזמן שומעים פיצוצים, קרובים או רחוקים. עד עכשיו הרבה מההפצצות היו בשטחים חקלאיים או סתם שטחים פתוחים, אבל אנחנו מפחדים שהפצצה תחטיא את המטרה ותפגע בבתים. המצב משפיע במיוחד על הילדים הקטנים. הם כל הזמן מפחדים ומתקשים להירדם בלילות.
אתמול בבוקר, קצת אחרי השעה 8:00, בזמן שישבנו כל המשפחה ביחד, שמענו פיצוץ חזק ליד הבית שלנו, בפרדס הלימונים. יצאתי מהר החוצה יחד עם האחים שלי עווד ואיברהים, ובן דוד שלי איסמאעיל שהיה אצלנו בביקור. חששנו שהפגז פגע במכלאה של הכבשים ורצינו לוודא שהן בסדר. אף אחד מאיתנו לא חשב שיפציצו שוב את אותו המקום.
אחי עווד היה יותר זריז מאיתנו והקדים אותנו בכמה צעדים. אני הלכתי אחריו ואיבראהים ואיסמאעיל גם. התקדמנו למכלאה וראינו שם שלושה אנשים שנפגעו. שניים מהם כבר היו מתים. השלישי היה פצוע וניסה לרוץ ולהתרחק משם. ראיתי את אחי עווד מנסה לעזור לו. פתאום שמעתי שריקה חזקה וראיתי עוד פצצה נוחתת במרחק של כמה מטרים מאח שלי ומהפצוע. היה פיצוץ ורסיסים פגעו בראש של עווד ובחזה שלו. הוא נהרג במקום. גם הפצוע נהרג.
אחי איבראהים נפצע מרסיסים ברגל ובכתף שלו, וגם איסמאעיל נפגע מרסיס ברגל. אמבולנס פינה אותם ואת הגופות של ההרוגים לבית החולים. הפגיעות של איבראהים ואיסמאעיל לא היו חמורות והם כבר שוחררו מאז מבית החולים.
נאהד חמדי חסן א-נחאל, הוא חקלאי ו תושב רפיח שבדרום רצועת עזה. את עדותו גבה מוסא אבו השהש, ב-18.11.12, באמצעות הטלפון.
על עדויות מבצע "עמוד ענן"
בצלם גובה עדויות מתושבי עזה תוך כדי התנהלות המבצע. בשל הנסיבות, רוב העדויות נגבות טלפונית. בצלם מוודא ככל יכולתו כי המידע הנמסר לו אמין ומדוייק, אולם מטבע הדברים עלולות ליפול טעויות. למרות חשש זה, החליט בצלם לפרסם את המידע, מתוך אמונה שחיוני להביא לידיעת הציבור את המתרחש ברצועה. לאחר המבצע, ישלים בצלם את התחקירים.