ח'ירבת ג'ינבה, מסאפר יטא, דרום הר חברון: אירוע שהתחיל בפלישה של מתנחלים לשדה של תושבים נמשך במתקפה נרחבת של מתנחלים וצבא על הקהילה, אלימות קשה, הרס רכוש ומעצרים

תמונה

ביום שישי, 28.3.25, בסביבות השעה 7:00 בבוקר, נכנסו שני מתנחלים, אחד מהם על טרקטורון לשדה מעובד בבעלות תושבי קהילת ח'ירבת ג'ינבה במסאפר יטא, באזור שעליו הכריז הצבא "שטח אש 918". אחד המתנחלים, שהגיעו מכיוון המאחז "מצפון לחלאווה" שהוקם בתוך "שטח האש", תקף את מאהר מוחמד, שרעה את צאנו באדמתו יחד עם בנו אוסאמה (17) דחף אותו ארצה ופצע אותו באפו. המתנחלים גם יידו אבנים על הצאן והרגו שתי כבשים. תושבים מהקהילה הגיעו למקום כדי לסייע למותקפים ולהדוף את המתנחלים, שדיווחו למשטרה כי הם הותקפו באירוע. מאהר מוחמד פונה לבית החולים הממשלתי בעיירה ייטא.

כשעה לאחר מכן, בסביבות 8:00 בבוקר, הגיעו לקהילה כ-20 מתנחלים רעולי פנים ותקפו תושבים ברובים, אלות ואבנים. המתנחלים הגיעו תחילה למערת המגורים של משפחת עמור, וכששמעו אותם בני המשפחה ויצאו החוצה הם התנפלו באלות על האב עזיז עמור (63) ושני בניו וגרמו פגיעות ראש קשות לאב ולבן אחמד (16), לרבות שבר בגולגולת. אחמד גם נחבל בכל חלקי גופו. כמו כן שברו המתנחלים את ידו השמאלית של הבן קוסאי (17). בשלב זה עזבו המתנחלים את בני המשפחה ועברו לתקוף בתים אחרים בקהילה באבנים.

תמונה

חיילים צפו במתקפה מעמדה צבאית סמוכה ולא התערבו. רק מעט לאחר השעה עשר, כשתושבים ניסו להתגונן ולהדוף את המתנחלים באמצעות יידוי אבנים,  פשט הצבא על הכפר. החיילים, בהם מתנחלים מוכרים, השליכו רימוני הלם על תושבים, עיכבו את כל הגברים והנערים, לרבות כאלה שלא נכחו במקום בתחילת האירוע,עצרו כמה תושבים שחלקם שוחררו באותו לילה. . במהלך האירוע תועדו ארבעה חיילים כשהם מוציאים עדר צאן מדיר ומובילים אותו מהמקום. רוב הצאן אותר לאחר מכן, למעט חמש כבשים שהלכו לאיבוד.

במהלך הפשיטה הצבאית הגיע לקהילה אמבולנס שפינה לבתי החולים בחברון את עזיז עמור ושני בניו. עזיז עמור נותח בראשו.

באותו לילה, בסביבות חצות, שוב פשט כוח גדול של צבא, ובו חיילים המוכרים לתושבים כמתנחלים מהאזור, על בתי הקהילה. החיילים הוציאו תושבים מבתיהם, ערכו בהם חיפושים, הפכו את תכולתם, השחיתו רכוש במכוון והסבו נזקים חמורים גם למרפאה ולבית הספר של הקהילה. במהלך שתי הפשיטות נעצרו 25 תושבים. 18 מהעצורים שוחררו לפנות בוקר והיתר שוחררו חמישה ימים לאחר מכן בערבות כספית בסך 35,000 ש"ח.

קוסאי עמור, בן 17, סיפר בעדות שמסר ב-19.5.25 לתחקירן בצלם, נסר נוואג'עה:

תמונה

אני גר במערה בקהילת ג'ינבה ביחד עם ההורים שלי, אחי אחמד, בן 16, ואחותי הנדה, בת 13. אנחנו לא מחוברים לרשת חשמל, ומשתמשים בלוחות סולאריים. בקהילה יש בית ספר וקליניקה רפואית. יש לנו אדמה בשטח של 20 דונם עם עצי זית וגידולי חיטה ושעורה.

מאז תחילת המלחמה, המתנחלים מטרידים אותנו בלי הפסקה. הם הקימו מאחזים באזורי המרעה שליד הקהילה ורועים כל יום את הצאן שלהם באדמות שלנו, והוא אוכל את הגידולים והענפים של העצים. ביום שישי, 28.3.25, התעוררתי בסביבות 8:00 בבוקר ואחרי זמן קצר יצאתי מהמערה לשירותים, שהם במבנה חיצוני ואז ראיתי בערך 20-15 מתנחלים מגיעים בשלושה רכבים. המתנחלים שנראו צעירים היו רעולי פנים והחזיקו בידיהם אלות ומקלות מעץ ומתכת.

הם עצרו את הרכבים במרחק של בערך 30 מטרים מהמערה שלנו וחלקם רצו לכיוון שלנו. באותו רגע אבא שלי יצא מהמערה ושלושה מתנחלים תקפו אותו באלימות. אחד מהם החזיק מוט ברזל והכה את אבא שלי בראשו עד שהוא התחיל לדמם ונפל. צעקתי עליהם בזמן שאחי אחמד בן ה-16 יצא החוצה. שני מתנחלים תקפו את אחמד באבנים ובמקלות עד שגם הוא נפל ארצה. רצתי מהר לאבא שלי ואח שלי כדי להרחיק מהם את המתנחלים, אבל ארבעה מהם תקפו אותי במקלות. ניסיתי להגן על עצמי בידיים עד שאחד מהם זרק עליי אבן שפגעה לי בראש וגרמה לי ליפול ארצה. אחרי שנפלתי לא הייתי מסוגל לזוז.

אמא שלי ואחותי יצאו מהמערה בצעקות ובכי ואז המתנחלים עזבו את המקום. התאוששתי קצת וניגשתי לאבא שלי. הראש שלו היה מכוסה בהרבה דם וחשבתי בהתחלה שהוא מת. אחי אחמד גם דימם מאזור הראש. עזרתי לאמא שלי להכניס אותם למערה וסגרנו את הדלת כדי למנוע מהמתנחלים לחזור ולתקוף אותנו שוב. הזעקנו אמבולנס ובינתיים ניסינו לעצור את הדימום בראש של אבא שלי.

תמונה

יצאתי מדי פעם מהמערה כדי לנסות לבקש עזרה מתושבים אחרים אבל לא הצלחתי כי ההתקפה של המתנחלים על הכפר נמשכה. במרחק של בערך 200 מטר מהכפר יש עמדה צבאית והיו שם חיילים שצפו במה שקורה. וגם צילמו את המתנחלים תוקפים אותנו.

התקיפה נמשכה בערך שעה. המתנחלים שברו את המצלמה שהייתה מותקנת בכניסה למערה אז לא יכולנו לראות מה קורה בחוץ. אמבולנס הגיע אלינו רק אחרי שהמתנחלים כבר עזבו והצבא הגיע לכפר. פינו את שלושתנו לבית החולים אבו אל-חסן אל-קאסם בעיר יטא והכניסו אותנו למחלקת הטראומה.

את אבא שלי העבירו משם לבית חולים בחברון ונודע לי ששם הכניסו אותו מיד לניתוח בגלל שבר בחלק הקדמי של הגולגולת. את אחי אחמד הכניסו למחלקת טיפול נמרץ ולי עשו צילום רנטגן שבו התגלה שבר בזרוע שמאל וחבלות שונות בגוף. טיפלו בי ושיחררו אותי מבית החולים באותו לילה.

בשעות הלילה, כשהייתי עדיין בבית החולים, התושבים דיווחו לנו שכוחות הצבא פשטו על הקהילה, נכנסו לבתי תושבים והשחיתו את התכולה שלהם. כשחזרנו הביתה ראינו שהם פרצו גם לתוך המערה שלנו, שברו את הדלת והשחיתו רכוש כמו מכשירי חשמל, מזון ותבואה. הם פיזרו בגדים על הרצפה והשחיתו לחלוטין את המטבח והשירותים.

עד היום אני סובל מכאבים בזרועי בעקבות התקיפה.