ד"ר אוסאמה מוחמד זידאן, רופא
אני תושב עבסאן אל-ג'דידה במחוז ח'אן יונס ועובד כרופא במגזר הציבורי, במרכז הרפואי בבני סוהילא".
הבית שלי נמצא בערך 700 מטר מהגבול, באזור שנמצא תחת הפצצה כבדה מאז תחילת התקיפה הישראלית הנוכחית. כבר ביום הראשון לתקיפה בעזה, התחילו תושבי השכונה לעזוב את האזור. גם אני החלטתי לעזוב את הבית, כי פחדתי שהמצב יחריף ושהחיים שלי ושל בני המשפחה שלי יהיו בסכנה.
לקחנו מעט חפצים ועברנו לבית של קרובי משפחה של אישתי, שגרים במרכז עבסאן בבית גדול, רחוק יותר מהגבול. המצב בשכונה שלהם היה אז טוב יותר והיא לא הופצצה. חשבתי שאני יכול לגור אצלם לתקופה, עד שתיגמר התקיפה הישראלית ושאני יכול להמשיך לחיות יחסית כרגיל, עד כמה שניתן.
הרבה תושבים אחרים מהאזור שלנו עזבו את הבתים שלהם וברחו מהאזור. כמו המשפחה שלי, הן מתארחות אצל משפחות אחרות שמתגוררות בעומק השטח, רחוק יותר מהגבול. למרות זאת, כרגע אין באמת מקום בטוח כרגע ברצועה, היא כולה מופגזת על ידי ישראל.
עבסאן נמצאת קרוב לגבול והיא סופגת הרבה מההפצצות. אני חושש שאם ישראל תחליט על תקיפה קרקעית, עבסאן תהיה בחזית האזורים שיותקפו. התושבים באזור חיים בפחד ודאגה מהמצב כרגע וממה שיהיה.
למרות המצב, עדיין ניתן לקיים חיים סבירים בעבסאן ויש עדיין מצרכים בסיסיים. אמנם חלק מהמוכרים התחילו להעלות את המחירים של חלק מהמצרכים הבסיסיים, אבל עדיין אפשר להשיג מצרכי המזון ואין מצב של חוסר במזון. גם מים כרגע יש מספיק, כי יש בבתים מיכלי מים ויש בארות מים שאפשר לשאוב מהן. גם אם תיפסק אספקת המים, לתושבים עדיין יהיה מלאי של מים שניתן יהיה להתקיים ממנו כמה ימים. בימים האחרונים יש הפסקות חשמל ממושכות. למשל אתמול, בעבסאן היה חשמל רק שעתיים או שלוש במשך כל היממה. אני לא יודע אם זה קורה בגלל שההפצצות גרמו לנזקים לרשת החשמל, או שזה הפסקה יזומה של חברת החשמל.
המרכז הרפואי שאני עובד בו פועל בינתיים בצורה טובה יחסית. יש מספיק צוותים וכוח אדם כדי לכסות את הצרכים של האזור. המרכז גם מצויד בציוד רפואי חדש שנתרם לו על-ידי רופאים מצרפת. בעיקר יש מחסור כרגע בחומרים רפואיים ומצרכים חיוניים כמו ציוד חבישה ותרופות מסוימות. זו בעיה שקיימת גם במרכזים רפואיים ובתי חולים אחרים ברצועה וההערכה שלנו היא שאם המערכה תהיה ממושכת, יגמר בשלב מסוים המלאי של המצרכים הבסיסיים שדרושים לתפעול המרכז הרפואי ולטיפול בפצועים.
פנינו למשרד הבריאות בעזה בבקשה לאספקה של מצרכים בסיסיים ואני רק יכול לקוות שלא יהיו אירועים עם מספר רב של נפגעים באזור. עד עכשיו, היום הרביעי לתקיפות, זה לא קרה.
באופן כללי, בקרב התושבים באזור יש אווירה כללית של פחד גדול, במיוחד לנוכח ההצהרות של ישראל לגבי האפשרות של הרחבת התקיפה וכניסה למהלך קרקעי. יש בהלה גדולה בכל פעם שמטוסי קרב עוברים מעל האזור, במיוחד אצל הילדים.
הילדים מפוחדים ומתקשים לישון בלילות. הם לא לומדים מאז היום הראשון של התקיפה כי כל בתי הספר ברצועה סגורים.
ד"ר אוסאמה מוחמד זידאן, בן 49, נשוי ואב לארבעה, הוא רופא במרכז הרפואי בבני סוהילא ותושב עבסאן אל-ג'דידה, במחוז ח'אן יונס שברצועת עזה. את עדותו גבה עאטף אבו א-רוב ב-17.11.2012.