מוחמד אבו רג'ב, בן 45
אני מהנדס במקצועי. אני מתגורר בחברון. בחודש יוני האחרון גילו אצלי סרטן בפרוסטטה ובבלוטות הלימפה. בעקבות זאת עברתי ניתוח בירדן. כעת, לאחר הניתוח, אני אמור לקבל המשך טיפול שכולל קבלת זריקה מסוימת בכל 20 יום. פניתי לפי לוח הזמנים שניתן לי אל בית החולים אל- חוסיין בבית ג'אלא, כדי לקבל שם את הזריקות. עד כה קיבלתי 7 זריקות ואף פעם לא איחרתי בקבלת הזריקה. היום, 18.11.03, נסעתי במונית לבית-לחם יחד עם ידידי מוחמד זוהדי סלהב, שגם הוא תושב חברון. בשעה 10:00 בבוקר, הגעתי למחסום "א-נשאש" בכניסה הדרומית לבית-לחם. במקום היו שני ג'יפים צבאיים והמון חיילים. החיילים לא אפשרו לאף אחד להיכנס אל העיר בית לחם. התקרבתי לאחד החיילים שהיה בלונדיני, רזה, גובהו היה כ-165 ס"מ, ונראה כבן 22. ביקשתי ממנו שיאפשר לי להיכנס לבית לחם. הוא סירב ואמר לי "לך הביתה". הסברתי לו בערבית שאני חולה סרטן ושאני חייב להיכנס לבית לחם כדי לקבל טיפול רפואי. ידידי, מוחמד, דיבר אתו בעברית ואף הציג לו מסמך רפואי שמאשר שאני אכן חולה סרטן. אבל זה לא עניין את החייל. הוא צעק עליי לחזור הביתה.
פניתי ליחידת המיון של הסהר האדום בחברון וביקשתי מהם שיעבירו אותי באמבולנס אל בית החולים. עוד לפני שהגעתי אל הסהר האדום, ניסיתי לעצור כמה מהאמבולנסים הפלסטיניים שנסעו לכיוון בית לחם, אך לשווא. הפקיד במרכז הסהר האדום הבטיח לי שהוא ידאג לענייני וכרגע אני ממתין לאמבולנס שיעביר אותי לבית החולים.
מוחמד מוסא אבו רג'ב, בן 45, נשוי ואב לחמישה הוא מהנדס תושב חברון. את עדותו גבה מוסא אבו השהש, במרכז המיון של הסהר האדום בחברון, ב-18.11.03