פניית בצלם לחברי הקוורטט בנוגע ל"מפת הדרכים"

ב-3 ביוני 2003 פנה בצלם במכתב לחברי הקוורטט, וברך על יוזמתם לסייע בהשגת הסדר סופי ומקיף לסכסוך הישראלי- פלסטיני.

למכתב צורף מסמך של 18 עמודים שהכין בצלם, המספק חומר רקע חיוני להגדרת הדרישות של מפת הדרכים בכל הנוגע לזכויות האדם ולקביעת הצעדים ההכרחיים לעמידה בדרישות אלה.

הניסיון שרכשנו במהלך תהליך אוסלו, מלמד כי תהליך שלום שאינו מבטיח כיבוד של זכויות האדם הוא במהותו בלתי יציב. התהליך החל בתחושה אופטימית ובשיפורים דרמטיים בזכויות האדם בכמה תחומים, בעיקר כתוצאה מיציאתו של צה"ל מהערים הפלסטיניות. עם זאת, הפרות זכויות האדם נמשכו במקביל למשא ומתן בין הצדדים. במבט לאחור, ברור שהימשכותן של הפרות אלה - הבנייה המאסיבית בהתנחלויות, המעצרים הממושכים ללא משפט, ההגבלות החמורות על חופש התנועה של האוכלוסייה הפלסטינית, הריסות הבתים והשימוש השיטתי בעינויים על-ידי ישראל והרשות הפלסטינית גם יחד - היו בין הגורמים לכישלון תהליך אוסלו. הלקח שנלמד הוא ברור: כל יוזמה לפתרון הסכסוך חייבת לכלול כיבוד של זכויות האדם, לא רק כמטרה סופית אלא גם כחלק בלתי-נפרד מהתהליך עצמו.

מפת הדרכים כוללת כמה דרישות שנועדו להבטיח את כיבוד זכויות האדם הבסיסיות של הישראלים והפלסטינים. אולם, סעיפים אלה נוסחו כמחוות דיפלומטיות ולא כחובות משפטיות המוטלות על הצדדים. דוגמא לכך ניתן לראות בעובדה שכמה מהפרות זכויות האדם החמורות ביותר שמבצעת ישראל - התקפות נגד אזרחים, גירוש וענישה קולקטיבית כגון הריסת בתים - מתוארות כפעולות ש"מערערות אמון". זאת תחת הגדרתן כהפרות של חובות משפטיות החלות על ישראל ועל המדינות האחרות החתומות על אמנת ג'נבה הרביעית. לא ניתן לדחות את הפסקתן של הפרות אלה ואין לתלות את הפסקתן בכיבוד סעיפים אחרים של מפת הדרכים.

הרשות הפלסטינית מחוייבת אף היא לעקרונות המשפט הבינלאומי המינהגי, כולל האיסור המוחלט על הרג מכוון, עינויים בחקירות ומעצר שרירותי ממושך. מחובתה של הרשות לאכוף את החוק ולמנוע התקפות נגד אזרחים ישראלים. אולם, על כל הצעדים שתנקוט במסגרת מפת הדרכים לעלות בקנה אחד עם עקרונות של משפט הוגן ועם האיסור המוחלט על עינויים. על הרשות הפלסטינית גם לבטל את עונש המוות.