מצוקת המים

בצלם מפרסם דו"ח חדש: "מי מריבה: מצוקת המים בשטחים"

" לילה אחד כשהייתי רופא תורן, הגיעו לבית החולים יותר משלושים חולים שסבלו מכל מיני מחלות שנגרמו כתוצאה ממים מזוהמים… המצב בבית החולים בלתי נסבל…החולים משתמשים, בזה אחר זה, בבתי שימוש שאין בהם מים. זה דבר שמזמין מחלות" (ד"ר מחמוד בשיר רשאד דוויכ, בית החולים אל-אהלי בחברון)

מאות אלפי פלסטינים בשטחים סובלים ברוב ימות הקיץ ממחסור חמור במים זורמים בבתיהם, הנחוצים למילוי צרכי החיים הבסיסיים ביותר. מחסור זה פוגע אנושות ברווחתם ובבריאותם: עשרות פלסטינים מגיעים לבתי-החולים כתוצאה מהמחסור במים ומהשימוש במי שתייה מזוהמים. בבתי-החולים נפגע הטיפול בחולים, לעיתים עד כדי סכנה חמורה לחייהם, בגלל הקושי לשמור על היגיינה בתנאים של מחסור במים.

בצלם קובע כי:

  • הסיבה המיידית למצוקת המים היא המדיניות המפלה שנוהגת ישראל, באמצעות חברת "מקורות", במסגרתה היא מקצצת בצורה דרסטית את הקצאת המים ליישובים הפלסטינים על מנת לעמוד בצריכה הגוברת בחודשי הקיץ בתוך ישראל ובהתנחלויות.
  • סיבות נוספות למצוקה:
  • חלוקה בלתי הוגנת ומפלה של משאבי המים המשותפים.
  • מצבה הירוד של רשת המים הגורם לאחוזי דליפה גבוהים.
  • גניבת מים מהרשת על ידי תושבים פלסטינים, בעיקר חקלאים.
  •  הפער באספקת המים בין ההתנחלויות לבין הישובים הפלסטינים מקומם עוד יותר, הן בשל הסמיכות הגיאוגרפית, והן בשל אי חוקיותן של ההתנחלויות עצמן.

תושבי השטחים סובלים ממצוקת מים חריפה בחודשי הקיץ כל שנה. בכך מפירה ישראל חובה הומניטרית שנקבעה במשפט הבינלאומי ולפיה על המדינה לספק לאוכלוסייה שבשליטתה תנאי מחיה הולמים ולהבטיח את בריאותם.

 

פריטים מומלצים

נשים הולכות ברחוב ברצועת עזה ללא תאורה, עקב הפסקת חשמל. צילום: מוחמד סאלם, רויטרס, 11 בינואר 2017.

רצועת עזה

ישראל אינה יכולה להתנער מאחריותה למצוקת החשמל ברצועת עזה

בשבועיים האחרונים החמיר עוד יותר משבר החשמל ברצועת עזה המסב מצוקה קשה ליותר ממליון וחצי בני אדם. במהלך תקופה זו, מקבלים תושבי הרצועה חשמל למשך שלוש-ארבע שעות ביממה בלבד. ההחמרה במצב אספקת החשמל נובעת, בין השאר, מכך שרשות החשמל ברצועה מתקשה לקנות סולר בכמויות הנדרשות לה לצורך הפעלת תחנת הכוח. הרקע לכך הוא סכסוך כספי בין הרשות הפלסטינית ברמאללה לבין ממשלת חמאס ברצועת עזה, בנוגע לתשלום מסי הדלק שמטילה ישראל. יתכן כי הפתרון לסכסוך זה קרוב, ואולם המשבר הנוכחי הוא רק ביטוי קיצוני למציאות מתמשכת ברצועת עזה, שבה התושבים לא מקבלים אספקת חשמל סדירה מזה שנים ארוכות והפסקות חשמל ממושכות הן עניין יומיומי. כך, גם אם יוסדר הסכסוך הנוכחי בין הרשות לחמאס, תושבי הרצועה עדיין לא יוכלו ליהנות מזכות בסיסית שנתפסת, בוודאי בעולם הראשון במאה ה-21, כמובנת מאליה: אספקת חשמל סדירה. החשמל ברצועת עזה מגיע משלושה מקורות: מישראל, ממצרים ומתחנת הכוח של עזה. בשנת 2006 הפציצה ישראל את התחנה ומאז היא מסוגלת לספק רק כמחצית מכושר הייצור המלא שלה. תחנת הכוח מתקשה לתפקד גם בשל קשיים כלכליים, ובהם אי הסכמות בין הרשויות ברצועה וברמאללה לגבי מימון הסולר וקושי של הרשויות לגבות תשלום עבור החשמל מתושבי הרצועה, המתקשים לעמוד במחירו. קשיים אלה הוחמרו מאז יולי 2013, אז סגרה מצרים את המנהרות מתחת לגבול שבינה לבין הרצועה ומאז נאלצת תחנת הכוח לקנות דלק מישראל בלבד, במחיר הגבוה פי שלושה ממחיר הדלק המצרי. להעדר האספקה הסדירה של חשמל תוצאות הרסניות: הפסקות החשמל השגרתיות פוגעות בציוד הרפואי ובתי החולים נאלצים להסתמך על גנרטורים ולצמצם את השירותים שהם נותנים – כולל דחיית ניתוחים לא דחופים ושחרור מוקדם של חולים. האספקה הלא סדירה של חשמל מונעת גם הפעלה סדירה של משאבות מים ובארות, דבר הפוגע במוסדות ציבור ובאספקת המים לבתים, שצומצמה באופן משמעותי. לכן, התושבים נאלצים להסתמך על ספקי מים פרטיים, המספקים מים באיכות ירודה יותר. מפעלים לטיהור שפכים מתקשים לתפקד ולכן קיצרו את מחזורי הטיפול, ומי שפכים מוזרמים אל הים כשהם מטוהרים חלקית בלבד. מעבר לכך, הפסקות החשמל פוגעות ביכולתם של תושבי הרצועה לנהל שגרת חיים סבירה, בעולם בו ההסתמכות על אספקת חשמל סדירה היא זכות בסיסית. הפסקות החשמל אינן מאפשרות שימוש שגרתי במכונות כביסה, במקררים, בדודים לחימום מים ועוד ועוד. כל אלה – המהווים חלק בלתי נפרד מחייהם של מיליארדי אנשים בעולם, כולל כאלה הגרים ק"מ ספורים מתושבי רצועת עזה – ניתנים לשימוש רק בשעות הספורות שבהן אספקת החשמל זמינה. ישראל, הממשיכה לשלוט במתרחש ברצועת עזה מבחוץ גם לאחר תכנית ההתנתקות, נושאת בחלק משמעותי מהאחריות למציאות זו: ישראל מונעת את שיקום תחנת החשמל, שאותה הפציצה בשנת 2006. בכך, מונעת ישראל מהתחנה לתפקד במלוא התפוקה האפשרית שלה. ישראל מחייבת את תושבי הרצועה לקנות דלק ממנה בלבד במחיר זהה לזה שמשלמים בתוך גבולות ישראל. בשל הפער העצום בין כלכלתן של הגדה והרצועה לכלכלת ישראל, הרשויות והתושבים מתקשים לעמוד במחיר זה ולקנות את כמויות הסולר הנדרשות להם. ישראל מעכבת או מונעת תיקון של תקלות ברשת החשמל ומטילה הגבלות על הכנסת חלפים לרצועה ועל שיפוץ תשתיות שנפגעו בהפגזות של ישראל ברצועה. ישראל גם מונעת שדרוג של המערכות המיושנות. מתאם הפעולות בשטחים, האלוף יואב מרדכי, מיהר להתנער מכל אחריות למשבר החשמל הנוכחי והטיל את האשמה כולה על שלטון חמאס ברצועה. לדבריו, מנהיגי חמאס משתמשים בכספים שהם גובים עבור החשמל לצורך אינטרסים אישיים שלהם וציוד צבאי והוסיף כי "במנהרות לא מתנתק החשמל". ואולם, העדר אספקה סדירה של חשמל ברצועת עזה הוא בעיקר תוצאה ישירה של מדיניות מוצהרת של ישראל, שהשנה ימלאו עשור למצור אותו הטילה על הרצועה. ברצותה, תשנה ישראל מדיניות זו ותשפר משמעותית את איכות חייהם של התושבים. ברצותה – תמשיך במדיניות אכזרית זו, שלא ניתן להצדיקה.

16 ינואר 2017

חקלאות

פינוי-בינוי-ניצול

הדו"ח שמפרסם בצלם היום מתחקה אחר הדרך שבה ישראל משתלטת על המרחב הכפרי הפלסטיני, שוברת אותו לרסיסים, מנשלת את תושביו מקרקע ומים ומעבירה אותם לידי מתנחלים. מהלך ההשתלטות מתואר באמצעות שלושה כפרים במחוז שכם – עזמוט, דיר אל-חטב וסאלם – והתהליך שעברו מאז הקימה ישראל את ההתנחלות אלון מורה בסמוך אליהם. סיפורם של הכפרים ממחיש מדיניות רחבת היקף שמיישמת ישראל ברחבי הגדה המערבית זה עשרות שנים ושבה ממלאים המתנחלים תפקיד מרכזי.

5 דצמבר 2016

בית הספר של ח'ירבת זנותה שהוחרב בידי מתנחלים. צילום: עמרי ערן ורדי, 16.12.23

דרום הר חברון

גירוש קהילת ח'ירבת זנותה בדרום הר חברון

נכון לחודש אוקטובר 2023 גרו בח'ירבת זנותה 27 משפחות שמנו 250 בני אדם, בהם כ-100 קטינים. מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023, סבלו תושבי הקהילה מהטרדות ומאיומים של מתנחלים חמושים ולעיתים גם חיילים, שדרשו מהם לעזוב את המקום. מתנחלים חמושים שהגיעו לקהילה שוב ושוב איימו לפגוע בתושביה אם לא יעזבו. ב-12.10.23, הגיעו 10 מתנחלים חמושים לקהילה בשתי מכוניות לשלושה בתים בקהילה, הכו חלק מהדיירים בידיהם ובנשקם, איימו עליהם, ניפצו לוחות סולאריים, השחיתו דלת של מכונית ואז עזבו. ב-23.10.23 הגיעו שני מתנחלים לבית משפחת סמאמרה, דחפו את אם המשפחה, הנאא אבו אל-כבאש, רוקנו שני מכלי מים ועזבו. ב-24.10.23, הגיעו מתנחלים לקהילה, תקפו את התושבים באבנים, ניפצו לוחות סולאריים וחלונות של אחד הבתים ורוקנו מכלי מים. ב-25.10.23 עזבו חלק מתושבי הקהילה. ב-27.10.23, הגיעו לקהילה במכונית 4 מתנחלים רעולי פנים, הטרידו תושבים שישבו ליד בתיהם, דרשו מהם להפסיק עליהם לתעד את המתרחש והשליכו לעברם רימון הלם. התושבים נאלצו להיכנס לבתיהם. בעקבות מעשים אלה החליטו גם יתר תושבי הקהילה לעזוב את מקום מגוריהם. עד סוף אוקטובר עזבו כל התושבים. ב-4.12.23, הגיעו לשטח הקהילה פעיל ישראלי ועיתונאים זרים וגילו כי מתנחלים הרסו בה 10 מבני מגורים, מבנה חקלאי ואת בית הספר. רקעתושבי הכפר, שהתפרנסו מרעיית צאן, גרו מזה כמה דורות במערות טבעיות שהוספו להן כניסות אבן – ובשנות השמונים החלו לבנות בתי אבן ומבנים ארעיים. בתחומי הכפר אתר ארכיאולוגי ומסגד עתיק, שסומן ככזה עוד בתקופת המנדט הבריטי. ב-2007 הוציא המנהל האזרחי צווי הריסה למרבית בתי הכפר בטענה שהם נבנו ללא היתר. אלא שלכפר זה לא הוכנה מעולם תוכנית מתאר שמכוחה ניתן יהיה לקבל היתרי בנייה. המנהל הצדיק זאת בטענה שהכפר קטן מדי מכדי שתוכן לו תוכנית כזו – ושהמרחק מהכפר לעיירה הסמוכה, דהריה, גדול מדי. בנובמבר 2007 עתרו תושבי הכפר לבג"ץ באמצעות האגודה לזכויות האזרח נגד צווים שהוציא המנהל האזרחי להריסת 22 מבנים שונים בכפר – ובהם מבני מגורים, דירים לצאן ומחסה לחמורים. בעקבות זאת הוצא צו ביניים שמונע את מימוש הצווים. במאי 2012 הורחב צו הביניים לבקשת האגודה לזכויות האזרח, כך שיכלול גם צווי הריסה נוספים שהוצאו לשישה מבני מגורים, לשלושה בורות מים ולשני דירים בכפר.ב-30.7.12 התקיים דיון בעתירה. השופטים הורו לנציגי המדינה להציג פתרון חלופי לתושבי הכפר ולהודיע בתוך שלושים יום לבית המשפט האם בכוונת המדינה להגיש תוכנית שתסדיר את הבנייה בכפר.נשים בכפר ח'ירבת זנותה בדרום הר חברון. צילום: בצלם, 3.5.12בהודעת המדינה שהוגשה לבסוף בסוף 2013, הציעה המדינה שהעותרים יגישו תכנית להעתקת הכפר לשטח A, בסמוך לעיירה הפלסטינית א-ד'אהרייה. בין 2014 ל-2017, התקיימו מספר דיונים בבית המשפט בהם חזרה המדינה שוב ושוב והבהירה כין אין בכוונתה לאפשר לח'ירבת זנותה להישאר במקומה הנוכחי. בדיון שהתקיים בתחילת 2017 הודיעה המדינה כי היא מוכנה להימנע בשלב זה ממימוש צווי ההריסה שהוצאו למבנים הכלולים בעתירה, שכן היא מגבשת קריטריונים תכנוניים חדשים, שייתכן שישפיעו גם על ח'ירבת זנותה. המדינה ביקשה מבית המשפט למחוק את עתירת התושבים ולמרות התנגדות העותרים, קיבלו השופטים את בקשתה ומחקו את העתירה. השופטים קבעו כי בשלב זה צווי ההריסה הקיימים על מבנים בח'ירבת זנותה לא ימומשו עד שהמדינה תסיים את גיבוש הקריטריונים. בית המשפט אסר על תושבי הכפר לבנות כל מבנה חדש במקום, ודרש מהמדינה להודיע לעותרים 30 יום מראש אם תחליט לממש צו הריסה כלשהו בעתיד. בהיעדר שירותים חינוכיים לילדיהם, נאלצו תושבי זנותה לבנות בית ספר בכפר במימון ארגון סיוע הומניטרי, למרות איסור בית המשפט על בניה חדשה במקום. בניית בית הספר הושלמה ב-25.3.18. ב-9.4.18, הרסו אנשי המנהל האזרחי את בית הספר, בו למדו 33 תלמידים בכיתות א'-ו'. נשים בכפר ח'ירבת זנותה בדרום הר חברון. צילום: בצלם, 3.5.12

20 אוגוסט 2012