דרום הר חברון
נכון לחודש אוקטובר 2023 גרו בח'ירבת זנותה 27 משפחות שמנו 250 בני אדם, בהם כ-100 קטינים. מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023, סבלו תושבי הקהילה מהטרדות ומאיומים של מתנחלים חמושים ולעיתים גם חיילים, שדרשו מהם לעזוב את המקום. מתנחלים חמושים שהגיעו לקהילה שוב ושוב איימו לפגוע בתושביה אם לא יעזבו. ב-12.10.23, הגיעו 10 מתנחלים חמושים לקהילה בשתי מכוניות לשלושה בתים בקהילה, הכו חלק מהדיירים בידיהם ובנשקם, איימו עליהם, ניפצו לוחות סולאריים, השחיתו דלת של מכונית ואז עזבו. ב-23.10.23 הגיעו שני מתנחלים לבית משפחת סמאמרה, דחפו את אם המשפחה, הנאא אבו אל-כבאש, רוקנו שני מכלי מים ועזבו. ב-24.10.23, הגיעו מתנחלים לקהילה, תקפו את התושבים באבנים, ניפצו לוחות סולאריים וחלונות של אחד הבתים ורוקנו מכלי מים. ב-25.10.23 עזבו חלק מתושבי הקהילה. ב-27.10.23, הגיעו לקהילה במכונית 4 מתנחלים רעולי פנים, הטרידו תושבים שישבו ליד בתיהם, דרשו מהם להפסיק עליהם לתעד את המתרחש והשליכו לעברם רימון הלם. התושבים נאלצו להיכנס לבתיהם. בעקבות מעשים אלה החליטו גם יתר תושבי הקהילה לעזוב את מקום מגוריהם. עד סוף אוקטובר עזבו כל התושבים. ב-4.12.23, הגיעו לשטח הקהילה פעיל ישראלי ועיתונאים זרים וגילו כי מתנחלים הרסו בה 10 מבני מגורים, מבנה חקלאי ואת בית הספר. רקעתושבי הכפר, שהתפרנסו מרעיית צאן, גרו מזה כמה דורות במערות טבעיות שהוספו להן כניסות אבן – ובשנות השמונים החלו לבנות בתי אבן ומבנים ארעיים. בתחומי הכפר אתר ארכיאולוגי ומסגד עתיק, שסומן ככזה עוד בתקופת המנדט הבריטי. ב-2007 הוציא המנהל האזרחי צווי הריסה למרבית בתי הכפר בטענה שהם נבנו ללא היתר. אלא שלכפר זה לא הוכנה מעולם תוכנית מתאר שמכוחה ניתן יהיה לקבל היתרי בנייה. המנהל הצדיק זאת בטענה שהכפר קטן מדי מכדי שתוכן לו תוכנית כזו – ושהמרחק מהכפר לעיירה הסמוכה, דהריה, גדול מדי. בנובמבר 2007 עתרו תושבי הכפר לבג"ץ באמצעות האגודה לזכויות האזרח נגד צווים שהוציא המנהל האזרחי להריסת 22 מבנים שונים בכפר – ובהם מבני מגורים, דירים לצאן ומחסה לחמורים. בעקבות זאת הוצא צו ביניים שמונע את מימוש הצווים. במאי 2012 הורחב צו הביניים לבקשת האגודה לזכויות האזרח, כך שיכלול גם צווי הריסה נוספים שהוצאו לשישה מבני מגורים, לשלושה בורות מים ולשני דירים בכפר.ב-30.7.12 התקיים דיון בעתירה. השופטים הורו לנציגי המדינה להציג פתרון חלופי לתושבי הכפר ולהודיע בתוך שלושים יום לבית המשפט האם בכוונת המדינה להגיש תוכנית שתסדיר את הבנייה בכפר.נשים בכפר ח'ירבת זנותה בדרום הר חברון. צילום: בצלם, 3.5.12בהודעת המדינה שהוגשה לבסוף בסוף 2013, הציעה המדינה שהעותרים יגישו תכנית להעתקת הכפר לשטח A, בסמוך לעיירה הפלסטינית א-ד'אהרייה. בין 2014 ל-2017, התקיימו מספר דיונים בבית המשפט בהם חזרה המדינה שוב ושוב והבהירה כין אין בכוונתה לאפשר לח'ירבת זנותה להישאר במקומה הנוכחי. בדיון שהתקיים בתחילת 2017 הודיעה המדינה כי היא מוכנה להימנע בשלב זה ממימוש צווי ההריסה שהוצאו למבנים הכלולים בעתירה, שכן היא מגבשת קריטריונים תכנוניים חדשים, שייתכן שישפיעו גם על ח'ירבת זנותה. המדינה ביקשה מבית המשפט למחוק את עתירת התושבים ולמרות התנגדות העותרים, קיבלו השופטים את בקשתה ומחקו את העתירה. השופטים קבעו כי בשלב זה צווי ההריסה הקיימים על מבנים בח'ירבת זנותה לא ימומשו עד שהמדינה תסיים את גיבוש הקריטריונים. בית המשפט אסר על תושבי הכפר לבנות כל מבנה חדש במקום, ודרש מהמדינה להודיע לעותרים 30 יום מראש אם תחליט לממש צו הריסה כלשהו בעתיד. בהיעדר שירותים חינוכיים לילדיהם, נאלצו תושבי זנותה לבנות בית ספר בכפר במימון ארגון סיוע הומניטרי, למרות איסור בית המשפט על בניה חדשה במקום. בניית בית הספר הושלמה ב-25.3.18. ב-9.4.18, הרסו אנשי המנהל האזרחי את בית הספר, בו למדו 33 תלמידים בכיתות א'-ו'. נשים בכפר ח'ירבת זנותה בדרום הר חברון. צילום: בצלם, 3.5.12
20 אוגוסט 2012
