במהלך שלושה ימים פלשו מתנחלים ממצפה יאיר, שוב ושוב, לחמש קהילות פלסטיניות במסאפר יטא. חמשת המתנחלים הפולשים, המוכרים לתושבים, נכנסו לתוך בתים ומכלאות צאן בקהילות, וטענו שהם מחפשים ראשי צאן שנגנבו. המתנחלים צעקו על התושבים, איימו עליהם, ובשניים מהמקרים אף תקפו תושבים פיזית ושברו שן בפיו של אחד מהם. ביום השלישי טענו המתנחלים כי איתרו את ראשי הצאן שחיפשו במכלאה באחת הקהילות, והמשטרה אפשרה להם לקחת כעשרה כבשים.
ההתנהלות האדנותית של המתנחלים נמשכה למחרת, כאשר אחד המתנחלים הגיע לאזור שיעב אל-בטם וגירש רועה שרעה את צאנו.
17.12.20, בשעות הערב: מתנחלים פולשים לקהילת ח'ירבת ביר אל-עיד:
חמישה מתנחלים הגיעו לקהילה וטענו שהם מחפשים ראשי צאן שנגנבו. המתנחלים הציבו סלעים על הדרך המובילה לבתי הקהילה וחסמו את מעבר התושבים. כשניסה אחד התושבים לעבור עם טרקטור, אחד המתנחלים שלף אקדח ואיים עליו. בלית ברירה, הוא נאלץ לחזור על עקבותיו ולעבור בדרך אחרת.
18.12.20, 1:30 לפנות בוקר: מתנחלים פולשים לקהילת שיעב אל-בטם, מעירים תושבים, בועטים באחד מהם ומאיימים על הנוכחים:
למחרת לפנות בוקר הגיעו חמישה מתנחלים לקהילת שיעב אל-בטם. מתנחל המוכר לתושבים בשם 'יוסף' ואיתו מתנחל נוסף, ניגשו לביתו של עלי ג'ברין, בן 64 ואב ל-11. כשג'ברין שמע אותם ופתח את הדלת, החל 'יוסף' לצעוק עליו, בעט ברגליו ואיים "לעשות לו בעיות" אם לא יגיד לו היכן הכבשים שלו. ג'ברין ניסה להסביר כי אינו יודע איפה הכבשים, אך המתנחל המשיך לצעוק ודחף את ילדיו הצעירים, שהתעוררו מהמהומה והתקרבו לאביהם. בשלב זה, אחיו של ג'ברין, גר לידו דיווח על המקרה למשטרה. המתנחלים נשארו בפתח הבית כעשרים דקות ואז עברו לביתו של האח, איסמאעיל ג'ברין, בן 53 ואב לשישה. המתנחלים צעקו ואיימו גם עליו ועזבו לאחר כעשר דקות.
בעדות שמסר לתחקירן בצלם, מוסא אבו השהש, תיאר עלי ג'ברין את התקיפה והאיומים של המתנחל הידוע בשם 'יוסף':
בסביבות אחת וחצי לפנות בוקר התעוררתי מקולות רמים של אנשים ליד הכניסה לבית. ניגשתי לדלת וראיתי שני אנשים. באותו לילה לא היה לנו חשמל, אבל לאחד מהמתנחלים היה פנס וזיהיתי אותו. הוא רועה צאן באזור וקוראים לו 'יוסף'.
פתאום, בלי שדיברנו בכלל, 'יוסף' בעט חזק מאוד ברגל השמאלית שלי וצעק עליי בערבית: "איפה הכבשים שלי?". שאלתי אותו לאיזה כבשים הוא מתכוון והוא אמר: "אתה גנבת את הכבשים שלי!". שאלתי אם הוא ראה אותי גונב אותן והוא אמר שלא, אבל שהוא רוצה לדעת מי גנב אותן.
באותו רגע התעוררו ארבעת ילדיי, הבכור בן 16, והתקרבו אליי. המתנחל דחף אותם וצעק עליהם להתרחק. למרות שהוא תקף אותי ואת הילדים שלי, ניסיתי להישאר רגוע כדי לא להתעמת איתם, כי אז היו עוצרים אותי. ביקשתי מהבן שלי, אמין, בן 15, לרוץ לבית של אחי איסמעיל ולבקש ממנו להתקשר למשטרת ישראל. המתנחל 'יוסף' אמר שהוא ילך בעצמו לבית של איסמעיל.
איסמאעיל ג'ברין תיאר גם הוא בעדות שמסר לתחקירן בצלם מוסא אבו השהש כיצד הגיעו המתנחלים גם לביתו, נכנסו בכוח ואיימו עליו:
התעוררתי מצרחות בבית של אחי עלי. מישהו צרח שם שהוא משוגע ורוצה לעשות צרות. זיהיתי שזה הקול של מתנחל שרועה צאן באזור, 'יוסף' שמו, כי כולם מכירים אותו כאן. התקשרתי למשטרת ישראל ואמרתי להם מה קורה, והם הבטיחו להגיע מהר.
חיכיתי בערך 20 דקות. לא ידעתי מה המתנחל רוצה מעלי. בסוף ראיתי אותו עוזב את הבית של עלי ומתקדם אל הבית שלי עם עוד מתנחל צעיר. שניהם נכנסו לבית שלי. ניסיתי לעצור אותם, אך הם דחפו אותי ונכנסו בכל זאת.
כל המשפחה שלי התעוררה והילדים נבהלו. באותו לילה לא היה לנו חשמל. אנחנו משתמשים בפאנלים סולאריים כדי לייצר חשמל.
'יוסף' ניגש אליי וצעק שהוא משוגע ובא לעשות צרות, ושהוא רוצה לדעת מי גנב את הכבשים שלו. ניסיתי להרגיע אותו אבל הוא דחף אותי כמה פעמים והמשיך לצעוק עליי. אחרי עשר דקות בערך הם הסתלקו.
18.12.20, 4:30 לפנות בוקר: מתנחלים פולשים לקהילת ח'ירבת אל-מרכז, תוקפים את אחד התושבים, גוררים אותו למכוניתם וחוקרים אותו בתוכה:
שעות ספורות לאחר-מכן, בסביבות השעה 4:30 לפנות בוקר, הגיעו חמישה מתנחלים בשלושה כלי-רכב לבית משפחת חושייה בח'ירבת אל-מרכז. סמירה חושייה, בת 66, התעוררה לתפילת השחר וכששמעה את המתנחלים העירה את בנה עומר חושייה, בן 37 ואב לשלושה. כשפתח חושייה את דלת ביתו, היכה אותו אחד המתנחלים עם אגרופו בפניו ומתנחל שני הכה אותו בזרועו בקת אקדח. שני מתנחלים גררו את עומר מהבית והשליכו אותו על הקרקע. אמו סמירה, בת 66, אשתו נג'אח, בת 28, ושלושת ילדיהם התחילו לבכות וניסו לצאת מהבית כדי לעזור לעומר, אך המתנחלים שנותרו מאחור סגרו את הדלת בכוח וחסמו אותה.
המתנחלים גררו את עומר לאחד מכלי-הרכב ושם חקרו אותו אודות הכבשים שלטענתם נגנבו מהם. לאחר כשעה שיחררו אותו המתנחלים והתרחקו כמה מטרים מהבית, ובני המשפחה הצליחו לצאת החוצה. שפתיו של עלי דיממו ושן שלו נשברה. המתנחלים נשארו באזור וצפו על הקהילה עד שעות הבוקר המאוחרות.
בעדות שמסרה לתחקירן בצלם, מוסא אבו השהש, סיפרה סמירה חושייה, בת 66, נשואה ואם ל-13, על פלישת המתנחלים:
התעוררתי ב-4:30 לפנות בוקר כדי להתכונן לתפילת השחר, ושמעתי ליד הבית שלי קולות ורעש של מנועי מכוניות. בהתחלה חשבתי שאלה מכוניות של פועלים שנוסעים לעבודה או של הצבא. הערתי את הבן שלי עומר ואת אשתו שישנו בחדר הסמוך ואמרתי להם מה שמעתי. עומר אמר לי לא להדליק את האורות וניסה להרגיע אותי.
הסתכלתי דרך החלון וראיתי חמישה אנשים הולכים לדיר הצאן. הם הדליקו את פנסים וגם האורות של המכוניות דלקו. לפי הבגדים הלבנים שלהם הבנתי שאלה מתנחלים. הדלקתי את האור בבית כדי שהם יבינו שיש אנשים בבית. פחדתי שהם יפגעו בצאן שלנו.
כלתה של סמירה, נג'אח חושייה, בת 28, נשואה ואם לשלושה, סיפרה בעדות שמסרה לתחקירן בצלם, מוסא אבו השהש, על פלישת המתנחלים ותקיפת בעלה:
חמותי העירה אותנו ואחרי כמה דקות היא הדליקה את האור. שמעתי אנשים בכניסה לבית ומישהו שואל בערבית: "איפה האדון?". עומר קם מהמיטה והלך לדלת ואני הלכתי אחריו. אלה היו מתנחלים, הבנתי את זה לפי הבגדים שלהם. פחדתי מאוד ועמדתי מאחורי חמותי. כשעומר פתח את הדלת אחד מהם נתן לו אגרוף בפנים והשני הכה אותו עם קת האקדח במרפק ומשך אותו החוצה מהבית, מנע מאיתנו לצאת אחריו וסגר את הדלת. רעדתי וצרחתי ושלושת הילדים שלנו התעוררו והתחילו לבכות. חמותי ניסתה לפתוח את הדלת אבל אחד המתנחלים תפס אותה מהצד השני ולא נתן לה לפתוח. היא צעקה "איפה עומר?". נשארנו כלואים בבית, אני, חמותי ושלושת הילדים במשך שעה בערך.
סמירה חושייה המשיכה ותיארה בעדותה:
אחרי שעה בערך הצלחתי לצאת מהבית שלי. לא ראיתי עומר ופחדתי שעשו לו משהו. שאלתי את אחד המתנחלים שעמד ליד אחד מכלי-הרכב מה הם עשו לבן שלי והוא ענה בערבית שעוד מעט הוא יחזור. נרגעתי קצת. עמדתי מאחורי הבית ופתאום ראיתי את עומר יוצא מאחד מכלי-הרכב. הוא דימם מהשפתיים. חזרתי איתו לבית וראיתי שנשברה לו שן מהאגרוף שהוא חטף בהתחלה. הבנתי מעומר שאחרי שהם הוציאו אותו בכוח מהבית הם גררו אותו למכונית שלהם וחקרו אותו על כבשים שנגנבו ממאחז מצפה יאיר הוא אמר להם שאין לו קשר לזה והוא לא יודע כלום.
18.12.20, 9:30 בבוקר: מתנחלים פולשים לקהילת ח'ירבת אל-פח'ית ומסתובבים במכלאות הצאן:
בסביבות השעה 9:30 בבוקר המשיכו המתנחלים לקהילת ח'ירבת אל-פח'ית שם פלשו למכלאות הצאן והסתובבו בהן כחצי שעה, עד שעזבו בלא כלום.
19.12.20, אחר הצהריים: מתנחלים פולשים לקהילת ח'ירבת א-ספאיי אל-פוקא ומאתרים שם, כביכול את הצאן הגנוב:
למחרת בשעות אחר הצהריים פלשו כ-50 מתנחלים, חלקם חמושים ברובים ואחרים מלווים בכלבי תקיפה, לקהילת ח'ירבת א-ספאיי אל-פוקא. המתנחלים נכנסו למכלאות וחיפשו את הצאן שנגנב מהם, לטענתם. בינם לבין התושבים התפתח ויכוח והוחלפו דחיפות הדדיות. לאחר כשעה הגיעו למקום עשרות חיילים ושוטרי משמר הגבול, ניידת משטרה ונציגים של המנהל האזרחי. המתנחלים טענו בפני השוטרים כי מצאו את הכבשים שלהם באחת ממכלאות הקהילה, והשוטרים התירו להם לקחת את הצאן. לאחר מכן הסתלקו כולם.
לאחר מספר ימים זומן למשטרה התושב שבמכלאתו נמצאו כביכול הכבשים, והוא נחקר ושוחרר לביתו ללא כלום.
20.12.20, 10:30 בבוקר: מתנחלים תקפו רועה צאן באזור שיעב אל-בטם:
למחרת פלישת המתנחלים לח'ירבת א-ספאיי אל-פוקא, רעה עיסא ג'ברין, בן 44 ואב לשבעה, את צאנו כקילומטר מביתו שבקהילת שיעב אל-בטם. בסביבות השעה 10:30 הגיע למקום המתנחל 'יוסף' ממצפה יאיר, והחל לפזר את הכבשים עם מקל ולגרשן. הכבשים נבהלו והתפזרו וכנשעמד ג'ברין מולו, כדי למנוע ממנו לתקוף את הצאן, דחף אותו המתנחל ואז התקשר והזעיק תגבורת. כעבור כעשר דקות הגיעו למקום שני מתנחלים נוספים וגם הם החלו לגרש את צאנו של ג'ברין. ג'ברין התרחק עם הכבשים שלו וחזר הביתה.
בעדות שמסר לתחקירן בצלם, מוסא אבו השהש, סיפר עיסא ג'ברין:
כשהמתנחל 'יוסף' התחיל להכות את הכבשים שלי, עמדתי מולו כדי למנוע ממנו לפגוע בהן. הוא התקרב אליי ודחף אותי ואז התקשר למישהו, כנראה להזעיק תגבורת. הוא המשיך להכות את הצאן ואחרי עשר דקות הגיעו עוד שני מתנחלים. לא רציתי להתעמת אתם ופשוט העדפתי להתרחק ולעזוב. התרחקתי עם הצאן והשארתי שם את שלושת המתנחלים. ראיתי אותם מדברים ומצביעים עליי ופחדתי שהם ילכו אחריי ויתקפו אותי, אז הלכתי מהר עד שהגעתי הביתה.
בדרך כלל אני נשאר במרעה עם הצאן עד אחר הצהריים אבל באותו יום חזרתי הבייתה כבר בשעה 11:00.
כל תושבי מסאפר יטא מכירים את המתנחל הזה 'יוסף' כי לעתים קרובות הוא רועה את הצאן שלו ליד הבתים שלנו ומפריע לתושבים. גם השוטרים הישראלים מכירים אותו.
