ביום ראשון, 9.6.24, בסביבות השעה 12:00, פרצה שריפה בשטחים פתוחים שמצפון-מערב לכפר עוריף ומדרום-מערב להתנחלות יצהר והתפשטה למטעי הזיתים של עוריף. האש כילתה עצים רבים אך מכיוון שמאז 7 באוקטובר התושבים חוששים להגיע לאזור זה הסמוך להתנחלות, אין אומדן מדויק של הנזק. כבאית פלסטינית שהגיעה החלה בכיבוי השריפה אולם היא כובתה לחלוטין רק לאחר שלמקום הגיעו כבאיות ישראליות בסביבות 15:00.
בשלב זה התאספו ליד בית הספר שבפאתיו המזרחיים של הכפר עשרות מתנחלים, רובם רעולי פנים וחמושים באלות, מקלות ורוגטקות, שאובטחו על-ידי חיילים ושוטרי מג"ב בשני כלי רכב. אחד מהמתנחלים לפחות הביא עמו מכלי חומר דליק. חלק מהמתנחלים, חייל ושני שוטרי מג"ב התקדמו אל בתיו הראשונים של הכפר, הניצבים במרחק של כ-100 מטרים מבית הספר. המתנחלים שהתקרבו לבתים החלו לתקוף אותם באבנים והציתו אש בכניסה לביתו של מועתז ספדי. תושבי הכפר יצאו לרחוב ויידו אבנים לעבר המתנחלים בניסיון להדוף אותם ולהגן על הבתים ואז פתח אחד מאנשי הכוחות שליוו אותם בירי חי לעבר התושבים. בשלב זה הגיעו חיילים נוספים בג'יפ צבאי ואחד מהם ירה ירי חי לעבר תושבים שניסו להדוף את המתנחלים באבנים ממרחק של כ-200 מטרים. במהלך 45 הדקות הראשונות של התקיפה נפצעו מהירי החי של אנשי הכוחות שלושה תושבים: אחמד שחאדה (17) שנפצע בזרוע שמאל, עומר שחאדה (20) שנפצע מרסיסים ברגל ימין, ואוסאמה ספדי (18) שעמד במרפסת ביתו, נפצע בירך.
בשלב זה נסוגו חלק מהמתנחלים ואנשי הכוחות לכיוון בית הספר, אך מתנחלים אחרים נשארו במקום והמשיכו לתקוף באבנים את ביתו של אוסמה א-ספדי כשג'יפ מאבטח אותם. המתנחלים ניסו לפרוץ את שער הבית ושרפו מכונית שחנתה לידו. התושבים ניסו להדוף את המתנחלים ולמנוע מהם לפרוץ לבית המשפחה ואז, בסביבות השעה 16:00, ירו הכוחות אש חיה לעבר התושבים ממרחק של כ-150 מטרים ופצעו את עבד א-רחמאן ספדי (14) בכתפו ואת יזן שחאדה (22) בירכו. הפצועים פונו במכוניות פרטיות לכניסה הדרומית של הכפר, שם המתינו להם אמבולנסים שלקחו אותם לבית החולים רפידיא בשכם ולבית החולים "יאסר ערפאת" בסלפית. כמה דקות לאחר מכן הגיעו לכפר שני ג'יפים צבאיים נוספים ולאחר כעשר דקות עזבו המתנחלים והכוחות את המקום.
תחקירנית בצלם סלמא א-דיבעי, גבתה עדויות בתאריך 4.7.24, להלן חלק מהן:
עבד א-רחמאן ספדי, בן 14, שנפצע מירי החיילים, סיפר בעדותו:
ביום ראשון, 9.6.24, בסביבות 15:00, כשהייתי בעבודה הודיעו לי שמתנחלים שתוקפים את הבית של דוד שלי, עיסאם א-ספדי, בחלק המזרחי של הכפר. הלכתי לשם מייד.
כשהגעתי ראיתי עשרות מתנחלים מלווים בחיילים. המתנחלים היו קרובים מאוד לבית של דוד שלי ויידו אבנים על הבית ביד ובקלע. חלק מהם החזיקו מכלי פלסטיק ורק אחר כך הבנו שיש בהם חומרים דליקים. אני וכמה מהשכנים עמדנו בשער הצדדי של הבית כדי למנוע מהם להיכנס. ליד בית הספר התיכון ראיתי ג'יפ צבאי וגם רכב של מג"ב.
בזמן שעמדנו שם שמעתי ירי אש חיה ואז צעקה ממרפסת הבית. עליתי לשם וראיתי שבן הדוד שלי אוסאמה נפגע בירך. הורדנו אותו ולקחנו אותו למכונית אזרחית שפינתה אותו לאמבולנס שחיכה בכניסה האחורית לכפר ואז חזרתי לשער הצדדי לבית של דוד שלי ועמדתי שם שוב עם עוד איזה עשרים תושבים, שחלקם יידו אבנים עבר המתנחלים כדי להרחיק אותם.
המתנחלים ניסו לפרוץ לחצר הבית דרך השער הראשי התקדמתי קצת ברחוב יחד עם עוד תושבים וכשהגעתי לקצה החומה של הבית פגע בי כדור. הרגשתי כאבים בכתף שמאל ודיממתי מהפה והאף. הצעירים תפסו אותי ורצו איתי למכונית אזרחית שלקחה אותי עד מרכז הכפר, שם חיכה לנו אמבולנס של הסהר האדום שפינה אותי לבית החולים רפידיא בשכם. עשו לי צילום והתברר שהכדור נשאר בגוף שלי והוושט נפגעה אבל לא ניתחו אותי כי אמרו שיהיה מסוכן להוציא אותו. הייתי לי גם נפיחות באזור הצוואר. השתחררתי הבית רק אחרי 8 ימים.
בן דודו, יאסר ספדי, בן 22, שנפצע מאבן שיידו מתנחלים, סיפר בעדותו:
ביום ראשון, 9.6.24ֿ, בסביבות 15:00, כשהייתי בעבודה שלי בסופרמרקט עוריף, במרכז הכפר, הודיעו לי שמתנחלים הגיעו לאזור א-ספאפיר במזרח הכפר שבו גר דוד שלי עיסאם ספדי. כשהגעתי לשם בערך עשרים מתנחלים ואולי שני חיילים עמדו ליד הכניסה הראשית לבית. הלכתי מסביב, קפצתי מעל החומה ועליתי לגג של הבית. החיילים כיוונו את הנשק שלהם לעבר התושבים שהגיעו להגן על הבתים.
המתנחלים הציתו מטע זיתים סמוך וניסו להצית את דלת הבית של מועתז ספדי אבל האש לא תפסה כי זו דלת ברזל. באותו זמן החיילים ירו אש חיה. בערך אז, בן דוד שלי אוסאמה הגיע מהעבודה שלו עם עוד קרובי משפחה. הם עלו למרפסת דרך השער האחורי של הבית ובינתיים הגיעו עוד מתנחלים מכיוון ההתנחלות יצהר וכבר היו שם עשרות מתנחלים.
בסביבות 15:30 הגיעו ג׳יפ צבאי וג'יפ של משמר הגבול. בינתיים המתנחלים תקפו באבנים את הבית של עיסאם ופגעו במזגן, בלוחות סולאריים ובחלונות. זרקנו עליהם אבנים בחזרה כדי להתגונן ולהרחיק אותם. פחדנו שהם יצליחו להיכנס לתוך הבית ולהצית אותו. בינתיים שמעתי יריות ובשלב מסוים גם צעקות. הסתכלתי אחורה ואז ראיתי את אוסאמה נופל על הרצפה. הוא דימם וצעק ואז איבד את ההכרה. ניסיתי להרגיע את אמא שלו שבכתה. הוא נפגע בירך והכדור יצא מאחורה. היה לו דימום מאוד חזק. אני ועוד כמה צעירים שעלו למרפסת הורדנו אותו דרך השער האחורי ותוך כדי כך נפגעתי בראש מאבן שזרקו המתנחלים, שהיו במרחק של בערך חמישה מטרים מאיתנו. החיילים היו איתם ולא ניסו למנוע מהם לתקוף אותנו או את הבתים. שמתי את היד על הראש והיא התכסתה בדם. הדם נזל לי גם על הפנים והרגשתי סחרחורת אז התרחקתי משם למקום בטוח יותר. מתנדבים של סהר האדום הגיעו אליי מהצד הדרומי של הכפר ונתנו לי עזרה ראשונה. כשהכול נגמר נסעתי לבית החולים רפידיא ושם עשו לי צילום ונתנו לי משכך כאבים ועוד תרופות וחזרתי הביתה.
סמירה ספדי, בת 44, אמו של אוסאמה ספדי בן ה-18 שנפצע מירי חי כשהגן על בית משפחתו, סיפרה בעדותה:
בסביבות 15:00, הייתי בבית עם בני המשפחה שלי. עיסאם בעלי, בן 47, היה בחצר הבית, וכשיצאתי לקרוא לו לארוחת הצהריים ראיתי בערך עשרים מתנחלים ליד בית הספר, שנמצא במרחק של לא יותר ממאה מטרים מהבית שלנו. נכנסנו הביתה וביקשתי מכל בני המשפחה לצאת מהדלת האחורית וללכת לבית של השכנים כי הרגשתי שמסוכן אצלנו. אני ועיסאם עלינו למרפסת כדי לראות משם מה קורה וראינו את המתנחלים מציתים את דלת הבית של שכן שלנו, מועתז ספדי, אבל ברוך השם זו דלת מברזל והאש לא התפשטה לשאר הבית. בינתיים הגיעו תושבים מהכפר להגן עלינו, בהם הבן שלי אוסאמה, בן 18, שהיה בעבודה שלו. הוא נכנס הביתה דרך השער האחורי.
בסביבות 15:30, המתנחלים הגיעו לצד הצפוני של הבית שלנו ויידו עליו אבנים. הם גם הציתו אש באדמות שליד הבית שיש בהן עצי זית. כל הזמן שמעתי אבנים פוגעות בקירות וזכוכיות מתנפצות. הם שברו חלונות ולוחות סולאריים בבית שלנו. נשארנו במרפסת וניסיתי להישאר רגועה כמה שאפשר, אך פחדתי לחיי אוסאמה שהיה איתנו במרפסת.
היו שם חיילים אבל הם לא ניסו לעצור את ההתקפה של המתנחלים או להרחיק אותם ונתנו להם לעשות מה שהם רוצים. החיילים גם כל הזמן ירו אש חיה. בסביבות 15:40 אחד הכדורים פגע באוסאמה, שהיה במרחק של כמה צעדים ממני. שמעתי אותו צועק ואז הוא נפל על הרצפה. הוא צעק וביקש עזרה. נבהלתי מאוד והתחלתי לצעוק לעזרה ואז הגיעו עוד צעירים שנכנסו מהשער האחורי. הם הרימו אותו, והוציאו אותו מהבית דרך שער אחורי. הם לקחו אותו במכונית פרטית לכניסה הדרומית לכפר ובעלי הלך איתם, ומשם פינו אותו באמבולנס לבית החולים רפידיא בשכם יחד עם בעלי.
אני הייתי בהלם, אבל כל הזמן הייתי בקשר עם בעלי בטלפון.
אחרי שהמתנחלים והחיילים עזבו, בסביבות 16:30, נסעתי לבית החולים רפידיא. אוסאמה עבר ניתוח שארך ארבע שעות ואחר-כך נשאר שבוע בטיפול נמרץ ואז העבירו אותו למחלקה האורתופדית ואחר-כך להמשך טיפול בבית חולים אל-איסתשארי ברמאללה. הרופאים אמרו שהוא יצטרך עוד ניתוחים ושיקום ארוך.
* עדכון: אוסאמה ספדי אושפז למשך כמה ימים בבית החולים אל-איסתישארי ברמאללה ולאחר מכן שוחרר לביתו, אך המשיך להגיע לטיפולים בבית החולים. ב-19.9.24 הוא נסע לירדן להשלמת הטיפול.