ואדי אל-אמיר (חלחול), מחוז חברון: מתנחלים פלשו לכרם במהלך הבציר, השחיתו ענבים וגירשו את בעלי הקרקע

תמונה

ביום רביעי, 20.8.25, בסביבות 6:00 בבוקר, הגיעו חמזה סעדה (בן 50) ובני משפחתו לבצור ענבים באדמתם באזור ואדי אל-אמיר, שבמרחק של כ-300 מטר ממנה הוקמה ההתנחלות כרמי צור. בני המשפחה החלו לבצור את הענבים ולאחר זמן קצר הגיע למקום מתנחל עם עדר צאן, החל לצלם אותם, לקלל אותם ולהורות להם להסתלק בצעקות, ותוך כדי כך התקשר למישהו בטלפון.

כעבור כמה דקות הגיע מתנחל נוסף, והתחיל לפזר ענבים מתוך הארגזים שבני המשפחה הספיקו לאסוף ולדרוך עליהם. למקום הגיע גם שומר התנחלות, ולאחר שהבין שמדובר בבעלי הקרקע שבאו לבצור את הענבים שלהם, אפשר להם לעזוב ולקחת איתם את הארגזים עם הענבים שהספיקו לבצור. בני המשפחה הצליחו להעמיס על הטנדר שלהם רק 20 מ-30 הארגזים לפני ששני המתנחלים השלטו על היתר, השחיתו את הענבים ברגליהם או נתנו לצאן לאכול אותם.

השומר עזב לפני שבני המשפחה הצליחו לנסוע מהמקום, ואז חסם אחד המתנחלים את הדרך בפני הטנדר שלהם עם עדר הצאן, חבט בטנדר וניסה להפיל ממנו ארגזים. רק לאחר ששניים מבני המשפחה ירדו לרגע מהרכב וזרקו כמה אבנים סמוך לעדר הצאן כדי להזיז אותו, זז גם המתנחל מהדרך, האחים נכנסו לרכב בחזרה ובני המשפחה הצליחו לנסוע משם ולחזור לחלחול.

גידול הענבים מספק חלק ניכר מפרנסת המשפחה, ומאז אוקטובר 2023 היא ספגה הפסדים קשים בשל מניעת הגישה לאדמותיה באזור ואדי אל-אמיר וד'הר אל-בו בידי מתנחלים אלימים, ונזקים שהסבו המתנחלים, בעיקר מאז הקמתם של שני מאחזים במרחק של כ-200-100 מהחלקות.

חמזה סעדה, בן 50 ואב לחמישה, סיפר בעדות שמסר ב-14.9.25 לתחקירנית בצלם מנאל אל-ג'עברי:

תמונה

אני גר בעיר חלחול עם ההורים שלי, אשתי וחמשת הילדים שלנו, הצעיר בן שנתיים והבכור בן 18. אני עובד בחקלאות. 

אנחנו בעלים של חלקת אדמה בשטח שלושה דונם באזור ואדי אל-אמיר, ובמרחק של בערך 300 מטרים ממנה הוקמה ההתנחלות כרמי צור. בחלקה יש גפנים ועצי שזיף, דובדבן, שקד ואגס. יש לנו עוד חלקת אדמה של דונם וחצי באזור ד'הר אל-בו, במרחק של כקילומטר מכרמי צור, וגם בה יש גפנים וגם עצי אגס. הענבים הם מקור הפרנסה העיקרי של משפחתי, ואנחנו מחכים לעונה הזו מדי שנה.

ביום רביעי, 20.8.25, בסביבות 6:00 בבוקר, הגענו לאדמה שלנו בוואדי אל-אמיר. יחד איתי באו ההורים שלי, מוחמד וחמידה, בשנות השמונים לחייהם, והאחים שלי חמדִי (בן 55) ומחמוד (בן 58). התחלנו לבצור את הענבים ולמלא ארגזים במהירות, לפני שהמתנחלים יבחינו בנו. אחרי בערך רבע שעה הגיע למקום מתנחל כבן 30 עם כ־15 ראשי צאן. הוא התחיל לצלם אותנו, לקלל אותנו ולצעוק שנעזוב את השטח, ותוך כדי זה עשה שיחת טלפון. 

כעבור בערך חמש דקות הגיע מתנחל נוסף, בשנות העשרים לחייו והתחיל לפזר את הענבים מהארגזים ולדרוך עליהם. ניסינו להעמיס על הרכב את הארגזים שכבר מילאנו, ובינתיים הגיע למקום שומר ההתנחלות, ושאל למה אנחנו שם. ענינו שאנחנו בעלי הקרקע ובאנו לבצור את הענבים, והוא אישר לנו לנסוע משם ולקחת את הענבים שבצרנו. עד אותו רגע הספקנו להעמיס בערך 20 ארגזים מתוך בערך 30 שמילאנו, והמתנחלים השתלטו על העשרה הנותרים, רמסו את הענבים או האכילו בהם את הצאן.

לאחר ששומר ההתנחלות עזב, שני המתנחלים חסמו לנו את הדרך וניסו להפיל את הארגזים שכבר העמסנו על הרכב. ביקשתי מהאחים שלי להסיח את דעתם כדי שאוכל להתקדם אל הכביש. מחמוד וחמדִי יצאו מהרכב וזרקו כמה אבנים סמוך לצאן שהיה על הדרך, ואז הצאן והמתנחל זזו הצידה, והם חזרו לרכב והצלחתי לנסוע כמה עשרות מטרים עד הכביש. בשלב זה חזר שומר ההתנחלות ודיבר עם המתנחלים, ואנחנו נסענו במהירות לעבר חלחול. 

מאז אוקטובר 2023, אנחנו סובלים מהתקפות מתנחלים, שגם חותכים את התומכות של הגפנים ומפילים את הענבים לקרקע כדי שהצאן שלהם יאכל אותם. המצב החמיר מאז שהוקמו שני מאחזים, אחד במרחק של בערך 100 מטרים מהאדמה שלנו בוואדי אל אמיר, והשני במרחק של כ-200 מטרים מהאדמה שלנו בד'הר אל-בו. הפסדתי בתקופה הזאת יותר מ-20 אלף שקלים, ואני לא יודע אם נוכל לשוב השנה לכרמים שלנו, וככל שנתעכב בבציר הענבים ובקטיף האגסים והשזיפים - כך יגדלו ההפסדים שלנו.