אמו של באסם אבו רחמה דורשת מבג"ץ לסיים את הסחבת בחקירת הריגת בנה

תושב בלעין, שסיפורו הונצח בסרט "חמש מצלמות שבורות", נהרג באפריל 2009 אולם עד היום לא הסתיימה חקירת מותו

אמו של תושב הכפר בלעין, שנהרג מפגיעת רימון גז שירה עליו חייל, עתרה לבג"ץ בדרישה שיחייב את הפרקליט הראשי תא"ל דני עפרוני לקבל החלטה בתיק וכן להעמיד לדין את החייל היורה ואת כל מי שיש לו אחריות פיקודית להריגת בנה. בעתירה, שהוגשה יחד עם מועצת הכפר בלעין והארגונים בצלם ויש דין, דורשת סובחייה אבו רחמה, אמו של באסם אבו-רחמה, לקבוע דיון דחוף בעתירה בשל העובדה כי עברו כמעט ארבע שנים מהריגת בנה, שתועדה בסרט המועמד לאוסקר "חמש מצלמות שבורות".

באסם אבו רחמה בן ה-30 נהרג באפריל 2009 מפגיעת רימון גז בעל טווח מוגדל בחזהו במהלך הפגנה נגד גדר ההפרדה בכפרו, בלעין. שלושה סרטוני וידאו שצולמו בהפגנה הוכיחו כי אבו רחמה היה מצידה המזרחי של הגדר, לא נהג באלימות ולא סיכן את החיילים בכל דרך. העותרים צירפו גם חוות דעת שהוכנה על ידי מומחים מלונדון וניו-יורק המנתחים את הסרטונים המתעדים את האירוע וקובעים כי הירי בוצע בכינון ישיר - לנוכח ממצא זה והעובדה שלא נשקפה כל סכנה לחיילים שנכחו במקום, הירי באבו רחמה היה פלילי ולפיכך יש להעמיד לדין את היורה ובהתאם לתוצאות החקירה ייתכן שגם את מפקדיו. הסרטונים מראים גם כי במהלך ההפגנה ירו חיילים נוספים רימוני גז ישירות לעבר המפגינים בנוכחותם של קצינים בכירים, זאת בניגוד מוחלט להוראות הפתיחה באש.

למרות זאת, סירב בתחילה הפצ"ר הקודם, אלוף אביחי מנדלבליט, לפתוח בחקירת מצ"ח, ושינה את דעתו רק בעקבות איום בעתירה לבג"ץ ופרסום של חוות הדעת מומחים שבחנו את הראיות המצולמות והגיעו למסקנה החד משמעית שהירי בוצע בכינון ישיר. חקירת המצ"ח נפתחה ביולי 2010, ומאז נערכו בה מספר השלמות, אולם לא התקבלה החלטה אם להעמיד לדין או לסגור את התיק.

בעתירה, שהוגשה על ידי עורכי הדין אמילי שפר ומיכאל ספרד, אומרים העותרים כי מדובר בהימנעות מקבלת החלטה שהינה בלתי סבירה באורח קיצוני בין היתר לאור החובה הקבועה במשפט הבינלאומי כי חקירת הפרה חמורה של זכויות אדם תהיה אפקטיבית, תתרחש ללא דיחוי וביצועה יושלם במהירות הראויה. מדובר במחדל מסוכן משום שאי קבלת ההחלטה מבהירה לחיילי צה"ל ומג"ב העוסקים בפיזור הפגנות של פלסטינים כי גם אם יירו ויהרגו מפגינים, לא יישאו באחריות פלילית. המסר המועבר בשל כך הוא מסר של זלזול בחיי אזרחים פלסטינים.

העותרים מציינים כי הסחבת בניהול חקירת הריגתו של באסם אבו רחמה היא רק דוגמא אחת, גם אם חמורה במיוחד, לקצב האיטי של ביצוע חקירות וקבלת החלטות ע"י הפרקליטות הצבאית, שגורמת לתיקים להתמשך שנים. אין ספק כי בעיה זו פוגעת פגיעה משמעותית באפקטיביות של חקירות אלו, וכפועל יוצא פגיעה בסיכויים שהאמת תתברר והצדק ייעשה.

לסיכום מציינים העותרים כי באסם אבו רחמה היה צעיר מוכר ואהוב בכפרו. הוא היה איש שלום וחבר אמת לישראלים, בינלאומיים ופלסטינים רבים, ומותו היווה מכה קשה לכל חבריו וקרוביו. אך לא רק בעבור קרוביו של אבו רחמה נדרשת קבלת החלטה בתיק החקירה. צעד זה נדרש עבור משטר המכבד את ערך חיי האדם ואת ערכו של שלטון החוק.