הפצצת בתי משפחותיהם של אנשי ארגונים פלסטיניים חמושים היא הפרה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי

רצועת עזה

בצלם קורא להפסקת אש ברצועת עזה

המלחמה ברצועת עזה נמשכת מזה למעלה משבעים ימים. במהלך המלחמה, מנהלת ישראל התקפה חסרת מעצורים נגד תושבי הרצועה הכוללת הפצצות בהיקף חסר תקדים. עד עתה הטילה ישראל אלפי טונות של פצצות על אלפי מטרות ברחבי הרצועה ודובר צה"ל הבהיר שהדגש הוא "פחות על דיוק ויותר על נזק".התוצאות ניכרות בשטח: חלקים נרחבים ברצועה כבר אינם ראויים למגורי אדם. אלפי בתים קרסו, חלקם על יושביהם, וכבישים, מבני ציבור ותשתיות נהרסו. על פי נתוני משרד הבריאות הפלסטיני עד עתה נהרגו קרוב ל-19,000 בני אדם, כ-70% מהם נשים וילדים, כ-50,000 נפצעו ורבים עדיין קבורים תחת ההריסות.הוראות המשפט ההומניטרי הבינלאומי מחייבות שכל אחת מהמטרות שהופצצו תוגדר כמטרה צבאית התורמת "תרומה אפקטיבית" לפעולות של חמאס ושהריסתה תעניק "יתרון צבאי מובהק" לישראל. נוסף על כך, הן מחייבות שגם אם אלפי המטרות ענו לתנאים האלה, הפגיעה בחיי התושבים וברכושם תהיה מידתית. אלא שאין כל דרך ליישב את ההפצצות הישראליות עם כללים אלה. כל קביעה אחרת היא פרשנות שתהיה לא רק שגויה משפטית, אלא גם בלתי נסבלת מבחינה מוסרית.במהלך הלחימה חמאס משתמש בתושבי הרצועה כמגינים אנושיים, מסתיר נשק בבתיהם, חופר מנהרות מתחת לבתיהם כדי להגן על אנשיו ויורה לעבר מטרות אזרחיות בתוך ישראל מתוך אוכלוסייה אזרחית. בכך הוא פוגע בהם ומסכן את חייהם, תוך שהוא מפר את כללי המשפט ההומניטרי הבינלאומי. ישראל טוענת שבשל כך כל פגיעה שלה בחמאס גוררת בהכרח, ושלא באשמתה, פגיעה באזרחים. אלא שהמשמעות של טענה זו היא שכל פעולה של ישראל, יהיו תוצאותיה מחרידות ככל שיהיו, תיחשב תמיד ללגיטימית. לטענה כזו אין כל בסיס משפטי או מוסרי: מי שהורג הוא מי שאחראי ומעשי חמאס לא משחררים את ישראל ולו במעט מאחריותה שלה לתוצאות מעשיה.במקביל ליישום מדיניות ההפצצות, סגרה ישראל מיד בתחילת המלחמה את כל המעברים לרצועה. למעלה משני מיליון תושביה נותרו ללא דלק וחשמל, ללא מים לשתייה ולרחצה, ללא מזון וללא תרופות. עוד לפני המלחמה, בין השאר כתוצאה מ-17 שנות מצור, שרר ברצועה משבר הומניטרי עמוק: תשתיות החשמל, המים והביוב היו על סף קריסה, מערכת הבריאות התקשתה לתפקד, שיעורי האבטלה הגיעו לכ-45% וכ-80% מתושבי הרצועה היו תלויים בסיוע הומניטרי. בהתחשב בכך, זמן קצר לאחר סגירת המעברים נוצרה ברצועה קטסטרופה הומניטרית בלתי נתפסת – שאינה תוצאה נלווית של המלחמה אלא תוצאה ישירה של המדיניות הישראלית.כיום ישנם כמעט 1.9 מיליון עקורים – כ-85% מתושבי הרצועה – כמחציתם מצטופפים באזור רפיח. רובם שוהים במתקנים של אונר"א, בתנאים קשים מנשוא: המתקנים מאוכלסים בצפיפות ומלאים עד אפס מקום. אין בהם תנאים בסיסיים וישנו מחסור קיצוני במים, במזון, בשמיכות ובמזרונים, בשירותים ובמקלחות. תנאים אלה מגדילים פי כמה את הסיכון להתפרצות מחלות ומגפות, שבחלק מהמקומות כבר התפרצו.בכל רחבי הרצועה קיים מחסור במים וסוכנויות האו"ם מדווחות גם על מחסור קיצוני במזון ועל רעב של ממש בקרב התושבים, בעיקר בצפון הרצועה. רוב בתי החולים ברצועה קרסו ובבתי החולים שנותרו התפקוד חלקי ביותר; התפוסה בהם גדולה פי שניים ואף פי שלושה מהקיבולת שלהם וקיים בהם מחסור בחשמל, במים, בתרופות, בציוד רפואי בסיסי ובאנשי צוות. הסיוע המועט שישראל מאפשרת להכניס לרצועה הוא לא יותר מטיפה בים וגם אותו אין דרך להעביר לנזקקים לו בשל ההפצצות הבלתי פוסקות, ההגבלות שישראל מטילה על תנועת המשאיות, והמוני האנשים הגודשים את הרחובות.ההתקפה הנוכחית של ישראל ברצועה החלה בשבעה באוקטובר, לאחר שמאות פעילי חמאס ותושבים אחרים מהרצועה נכנסו לתוך שטח ישראל כשהם יורים לכל עבר. הם נכנסו ליישובים ולבתי אזרחים, ירו למוות במשפחות שלמות ובמבלים במסיבה, שרפו בתים על יושביהם, אנסו נשים ופגעו בהן מינית, חטפו משפחות וביצעו מעשי זוועה נוספים. למעלה מ-1,200 בני אדם נהרגו באותו היום, אלפים נוספים נפצעו. כ-250 בני אדם – בהם תינוקות, ילדים, נשים וקשישים – נחטפו לרצועת עזה. חלקם שוחררו מאז, אחרים מתו בשבי, אחרים עדיין מוחזקים כבני ערובה ועל פי עדויות החטופים שחזרו הם מוחזקים בתנאים קשים וסובלים ממחסור במזון ובתרופות. אין, ולא יכולה להיות, דרך להצדיק פשעים אלה. את הניסיונות לעשות זאת – באמצעות הטענה של "מלחמה לשחרור לאומי", "דה-קולוניזציה" או כל סיבה אחרת – חובה לדחות ולהוקיע.ישראל מצדיקה את המלחמה שהיא מנהלת כעת ברצועה על בסיס זכותה להגנה עצמית, בעקבות אירועים אלה. אכן, לישראל יש חובה להגן על אזרחיה מפני חמאס – הממשיך לירות רקטות לעבר ישראל ומבטיח לבצע התקפות נוספות כמו זו שביצע בשבעה באוקטובר. אלא שהמשמעות של הזכות להגנה עצמית אינה זכות להפעלת אלימות בלתי מוגבלת ובלתי מובחנת, והיא לא מכשירה התעלמות מהוראות המשפט ההומניטרי הבינלאומי וביצוע פשעי מלחמה. בוודאי שישראל אינה יכולה להסתמך על זכותה זו כדי להצדיק מדיניות המבטלת כל הגנה על אזרחים ומבוססת על התפיסה לפיה אין ברצועה חפים מפשע.מאז החלה המלחמה הראו חמאס וישראל כי אין בכוונתם לכבד את כללי המשפט ההומניטארי הבינלאומי והם מתעלמים מהם באופן מופגן. המשך הלחימה בנסיבות הנוכחיות יביא, בהכרח, לעוד מאות של אזרחים הרוגים מדי יום. הצפיפות הקיצונית גורמת לכך שכמעט כל הפצצה ישראלית מהאוויר או פעולה של חיילים בתוך הרצועה גורמת למותם של רבים. לכך בוודאי תורמת העובדה שחמאס פועל מתוך האוכלוסייה האזרחית ואדיש לסכנה הנשקפת לה. מובן שככל שישראל תמשיך לדחוק את תושבי הרצועה לדרום הרצועה, הסכנה לפגיעה באזרחים תגדל משמעותית, כמו גם הקטסטרופה ההומניטרית.בהתחשב בדברים אלו, אין מנוס מהמסקנה שהמשך הלחימה יגרור עוד ועוד הפרות של זכויות אדם, עוד ועוד ועוד ביצוע של פשעי מלחמה ועל כן נדרש להפסיק אותה לאלתר כדי למנוע את המשך הפגיעה באזרחים.על הקהילה הבינלאומית להתערב ולהגן על האזרחים בשני הצדדים. עד להסדרה ארוכת טווח, עליה לדרוש מישראל להפסיק את הפעולה הצבאית, לאפשר הכנסה של סיוע הומניטרי ושל סחורות בהיקף בלתי מוגבל, לאפשר את שיקום הרצועה ולהתיר לתושבים לשוב למקום מושבם לפני המלחמה. כן עליה לתבוע מחמאס לשחרר את כל החטופים שחטף בשבעה באוקטובר, ללא כל תנאי, ולהפסיק את ירי הרקטות על ישראל. כמו כן, על הקהילה הבינלאומית לוודא שכל האחראים להפרות החמורות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי יישאו באחריות על כך.

18 דצמבר 2023

רצועת עזה

ישראל לא נלחמת בחמאס אלא באזרחים, תוך יישומה של מדיניות הפצצות נפשעת

בשבת, ה-2.12.23, הפציצה ישראל בשכונת שוג'אעיה שבעיר עזה. לטענת דובר צה"ל, מטרת ההפצצה הייתה הריגתו של ויסאם פרחאת, שהוגדר כ"מפקד גדוד שג'עייה של חמאס" ש"הוביל את הגדוד במבצע 'צוק איתן'", השתתף בתכנון פיגועים ו"לקח חלק בתכנון התקיפה האכזרית לשטח ישראל ב-7 באוקטובר ושילח את מחבלי הנח'בה באותו היום לעבר הקיבוץ ומוצב נחל עוז".על פי דיווחים ראשוניים נהרסו בהתקפה עשרות בנייני מגורים ועשרות נהרגו. מאות עדיין קבורים תחת ההריסות. בהתחשב בתוצאות אלה, אי חוקיותה של התקפה זו אינו מוטל בספק: כל התקפה – גם אם היא של מטרה צבאית לגיטימית – חייבת לעמוד בעקרון המידתיות, על פיו יש להימנע מביצוע התקפה אם על פי המידע הקיים הפגיעה הצפויה באזרחים כתוצאה מההתקפה תהיה מופרזת ביחס ליתרון הצבאי שאותו מצפים להשיג. כל פרשנות לפיה התוצאות של התקפה זו יכולות להיחשב למידתיות, מרוקנת מכל תוכן כלל זה.שתי טענות עיקריות משמשות את ישראל כדי להצדיק את הפגיעה הכה נרחבת ונפשעת באזרחים כתוצאה ממדיניות זו, שתיהן מופרכות ומנותקות מהוראות המשפט ההומניטארי הבינלאומי וממטרותיו:הטענה הראשונה היא שישראל עושה כל שביכולתה כדי להימנע מפגיעה באזרחים, אך חמאס מסתתר מאחורי אזרחים ומשתמש בהם כמגן אנושי, ולכן כל פגיעה שלה בחמאס גוררת בהכרח – ושלא באשמתה – פגיעה באזרחים. אלא שמשמעותה של טענה זו היא שעל ישראל לא מוטלת כל הגבלה, ושכל פעולה שלה, יהיו תוצאותיה מחרידות ככל שיהיו, תיחשב ללגיטימית. אמנם, חמאס מפר את הוראות המשפט ההומניטארי הבינלאומי ובעיקר את החובה להבחין בין מטרות אזרחיות למטרות צבאיות בכך שהוא יורה מתוך אוכלוסייה אזרחית לעבר אזרחים ישראלים ואנשיו מטמינים נשק בבתי אזרחים וחופרים מנהרות מתחתיהם. אלא שהתנהלות זו לא משחררת את ישראל מחובתה שלה לפעול על פי הוראות אלה. הפרשנות של ישראל מבטלת לחלוטין את הכלל הקובע שהעובדה שצד אחד הפר את ההוראות לא משחררת את הצד השני מחובתו לקיימן.הטענה השנייה של ישראל היא שהיא הורתה לכל האזרחים במקומות שהיא מפציצה להתפנות מבתיהם לאזורים שהיא סימנה כאזורים "בטוחים". בדבריה אלה מרמזת ישראל שמבחינתה לא נותרו אזרחים במקומות אלה ולכן היא יכולה לפעול שם בלי צורך להיזהר שמא ייפגעו אזרחים. טענה זו מנותקת מהמציאות. ראשית, טענה זו מתעלמת מכך שאזרחים רבים נותרו בבתיהם – חלקם כי הם אינם יכולים להגיע לדרום הרצועה מסיבות שונות, חלקם כי בחרו שלא לעשות זאת. ההנחה שבאזור לא נותרו אזרחים היא, אם כן, שגוייה עובדתית. שנית, גם אם האזרחים עזבו אין זה אומר שניתן להפציץ באופן גורף וללא הגבלה את בתיהם – שהם מטרות אזרחיות, כל עוד לא הוכח אחרת.כבר בתחילת המלחמה הבהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי ישראל תנקום בעוצמה ודובר צה"ל מיהר להבהיר שבמלחמה הזו "הדגש הוא על נזק ולא על דיוק". אמירות אלה נראות בבירור במדיניות ההפצצות שישראל מיישמת ברצועה מאז תחילת המלחמה. מדיניות זו, במסגרתה הוטלו מאות טונות של פצצות על רצועת עזה, גרמה עד עתה להרג מחריד של למעלה מ-15,000 בני אדם, בהם למעלה מ-6,000 תינוקות, ילדים ובני נוער וכ-4,000 נשים. שכונות מגורים שלמות קרסו, בהם מגדלי מגורים, ורחובות הפכו לעיי חורבות. רבים עדיין קבורים תחת ההריסות וגורלם לא ידוע. כ-1.8 מיליון איש נעקרו כבר מבתיהם והם מצטופפים בתנאים בלתי אנושיים, בלי מים, מזון, או תרופות.התובע הכללי של בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג, כארים חאן, שביקר בימים האחרונים בישראל ובגדה המערבית, הבהיר היטב שישראל חייבת לפעול על פי הכללים החלים תמיד על סכסוכים מזויינים. הוא ציין כי לחימה באזורים המאוכלסים בצפיפות, בהם נטען שחמושים מסתתרים באופן בלתי חוקי בתוך אוכלוסייה אזרחית, היא אכן מסובכת ומורכבת במהותה, אבל אין בכך כדי להצדיק התעלמות מהוראותיו של המשפט ההומניטארי הבינלאומי. חאן הדגיש שישראל חייבת לפעול על פי העקרונות המשפטיים הברורים של הבחנה, נקיטת אמצעי זהירות ומידתיות וזאת "כדי שההגנה על החוק תהיה בעלת משמעות עבור אלה הזקוקים לכך". הוא הוסיף שיש לציית לא רק ללשון החוק אלא גם לרוחו: "המשפט ההומניטארי הבינלאומי והסעיפים באמנת רומא נועדו להגן על החלשים ביותר".ישראל, לעומת זאת, מתעקשת להיצמד ללשון החוק בלבד, אותו היא מפרשת באופן המנותק לחלוטין ממטרתו: כך, היא טוענת שהיא מזהירה את האזרחים לפני ההתקפות – אך מתעלמת מכך שאין להם כל אפשרות אמיתית להגן על עצמם; היא טוענת שהיא מתקיפה רק מטרות צבאיות – אך מתעלמת מההפצצה של אלפי בתי אזרחים מאז החלה המלחמה; והיא טוענת שהיא מיישמת את עקרון המידתיות – אך הפרשנות שהיא מעניקה לעיקרון זה רחוקה מכל פרשנות הגיונית וסבירה ומה שהיא מכנה "נזק אגבי" הגיע כבר לאלפי ילדים הרוגים.מאז הסתיימה הפסקת האש, מאיימת ישראל להחריף את הלחימה בדרום הרצועה. לטענתה, המשך הלחימה חיוני כדי שתוכל להגן על אזרחיה. אין מחלוקת על כך שעל ישראל לספק הגנה כזו, בוודאי כל עוד חמאס ממשיך לירות רקטות לעבר ישראל ומנהיגיו מבטיחים שה-7.10.23 "היה רק קדימון". אלא שישראל מתבססת על טענה זו כדי להצדיק את מדיניות ההפצצות הנפשעת שהיא מיישמת ברצועה, הפוגעת בעיקר באוכלוסייה האזרחית.כרגע מצטופפים בדרום הרצועה כבר יותר משני מיליון בני אדם שאין להם שום מקום אחר ללכת אליו. המשך יישומה של מדיניות ההפצצות יביא, כמעט בוודאות, להריגתם של אלפי אזרחים נוספים. בנסיבות אלה, מובן שעל ישראל להפסיק לאלתר את יישומה של מדיניות זו, הגורמת רק לעוד ועוד מוות, לעוד ועוד זוועות ולהעמקתה של הקטסטרופה ההומניטארית ברצועה.

5 דצמבר 2023

רצועת עזה

על הקהילה הבינלאומית לסמן לישראל את הקווים האדומים שהיא חצתה

29 נובמבר 2023