ארגוני זכויות האדם בצלם ויש דין: ישראל לא מעוניינת לחקור פגיעות בפלסטינים
4 ספטמבר 2014
עיי חורבות בבית חאנון. צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 5.8.14
יש דין ובצלם, שני ארגוני זכויות האדם הישראליים המובילים במעקב אחר חקירות של עבירות שביצעו אנשי כוחות הביטחון כלפי פלסטינים, קובעים כי מערכת אכיפת החוק הצבאית כושלת לחלוטין. הארגונים טוענים, לאחר בחינת תוצאות של מאות חקירות, כי מערך החקירות הקיים לא מאפשר חקירה רצינית ואפקטיבית וכי המנגנון סובל מכשלים מבניים חמורים ההופכים אותו לחסר יכולת לקיים חקירות מקצועיות. המנגנון הקיים אינו מסוגל לחקור שאלות של מדיניות או הפרת חוק על ידי דרגים בכירים בצבא ולכן הוא אינו יכול להוביל למיצוי הדין עם האחראים. הנתונים מוכיחים כי הרשויות הישראליות לא מעוניינות לחקור הפרות של זכויות אדם של פלסטינים על ידי כוחות הביטחון. אי-יישום המלצות ועדת טירקל שנה וחצי לאחר פרסומן, מחזק מסקנה זאת.
בצלם החליט לדחות את בקשתו של סא״ל רונן הירש, הפרקליט לעניינים מבצעיים בפרקליטות הצבאית, להעביר לצבא מידע אודות אירועים ״חריגים״ במבצע "צוק איתן", בניגוד למדיניות הארגון לאחר אירועי לחימה קודמים שניהלה ישראל ברצועת עזה. החלטה זו התקבלה בעקבות התוצאות הדלות, בלשון המעטה, של החקירות שניהלה הפרקליטות הצבאית עד כה.
חגי אלעד, מנכ״ל בצלם: ״בצלם סבור שחיוני לחקור את ההנחיות והפקודות שניתנו לכוחות הצבא ע"י הדרג המדיני והצבאי הבכיר, ובמיוחד חשדות בנוגע למדיניות תקיפה לא חוקית שהוכשרה מראש על ידי הפרקליטות הצבאית. לכאורה ברור לכולי עלמא שגוף לא יכול לחקור את עצמו, אבל גם הפעם צפוי הצבא לחקור את התנהלותו שלו במהלך ׳צוק איתן׳, וגם הפעם החקירות תתנהלנה ללא ביקורת חיצונית. להבדיל ממנגנוני הטיוח הקיימים, אם יוקם כעת מנגנון חקירה עצמאי לבחינת החשדות להפרת המשפט ההומניטארי הבינלאומי, שמטרתו תהיה גילוי האמת ונקיטת צעדים נגד האחראים - נברך על כך ונסייע מקצועית לחקירה רצינית כזו כמיטב יכולותינו המקצועיות.״
נתוני יש דין שמפורסמים כעת, המתייחסים לתוצאות חקירות של חשד לעבירות שביצעו חיילים כלפי פלסטינים, מצביעים על ירידה משמעותית בשיעור הגשת כתבי האישום ביחס לשנים קודמות. יש דין קורא לעריכת רפורמה דחופה ומרחיקת לכת במערך החקירות ולחקיקה המתייחסת לביצוע פשעי מלחמה וענישתם ככאלה. צעדים אלה הכרחיים להבטחת חקירות מקצועיות ואפקטיביות ומיצוי הדין עם האחראים.
נטע פטריק, מנכ"לית יש דין: "מערך החקירות של צה"ל כושל. הנתונים צריכים להדליק נורה אדומה בנוגע לחוסר נכונותה של ישראל לקיים חקירות רציניות ומקצועיות. המחקר רב השנים של יש דין מוכיח כי זו מערכת שאינה מסוגלת לקיים חקירות אפקטיביות בימי שגרה, וקל וחומר שאינה יכולה לעשות כן בימי לחימה. אנו שבים ומתריעים מדי שנה אודות מצבו החמור של מערך החקירות אך נראה כי ישראל מסרבת לטפל בכשלים המבניים או לעשות את המינימום ההכרחי כדי לשפרו, חרף ביקורת נוקבת של ועדות ציבוריות וארגונים. המסקנה הבלתי נמנעת היא כי מדינת ישראל איננה מעוניינת לחקור פגיעות בפלסטינים".
נתונים - מנגנון חקירות כושל וחקירות שאינן מובילות למיצוי הדין עם האחראים
נתוני בצלם, המתייחסים למבצעים הצבאיים שניהלה ישראל ברצועת עזה בעבר מלמדים על כישלונו של מנגנון החקירות בחקירת אירועי לחימה:
- לאחר מבצע ׳עופרת יצוקה׳, נבדקו על ידי הצבא כ-400 אירועים שבהם עלה חשד להפרת החוק במהלך המבצע. בעקבות בדיקות אלה נפתחו חקירות מצ"ח ב-52 מקרים לפחות. בשלושה מקרים בלבד הוגש כתב אישום, והעונש החמור ביותר נגזר על חייל שגנב כרטיס אשראי.
- תוצאות החקירות במבצע ׳עמוד ענן׳ לא היו שונות מהותית – הפרקליטות הצבאית מסרה כי נבדקו למעלה מ-80 אירועים. לגבי 65 מהם הפצ"ר לא מצא לנכון לפתוח בחקירה פלילית, נכון לאפריל 2013. לבצלם לא ידוע על חקירות פליליות שנפתחו בעקבות המבצע.
נתוני יש דין, המתייחסים למעקב רב שנתי אחר תוצאות חקירת עבירות של חיילים כלפי פלסטינים בשטחי הגדה המערבית וברצועת עזה, מצביעים על כישלונו של מערך החקירות של צה"ל גם בחקירת אירועים שאינם חלק מאירועי לחימה, ועל ירידה משמעותית בשיעור הגשת כתבי האישום ביחס לשנים קודמות:
- רק 2.2% מתיקי החקירה שנפתחו בעקבות חשד לעבירות פליליות שביצעו חיילי צה"ל כלפי פלסטינים ורכושם בשנים 2010–2013 הביאו להגשת כתבי אישום. בארבע השנים האחרונות ירד שיעור כתבי האישום שהוגשו בחצי, וזאת בתקופה שכוללת את חקירות עופרת יצוקה ועמוד ענן.
- בשנת 2013 נפתחו במצ"ח 199 חקירות בעקבות פגיעות בפלסטינים: 84% מהן נפתחו בעקבות אירועים אלימים (8% מקרי מוות ו-76% אירועי פציעה/אלימות). מתוך סך החקירות רק שש הניבו כתבי אישום נגד החיילים המעורבים.
- בחינת הנתונים מתוך סך ההודעות שנמסרו למצ"ח מדגימה כמה נמוך הסיכוי שתלונת פלסטיני תוביל להעמדה לדין של חיילים - רק 1.4% מסך ההודעות (התלונות) שנמסרו למצ"ח בשנים 2010–2013 הובילו להגשת כתב אישום (הודעה למצ״ח אינה מחייבת פתיחת חקירה).
הכשלים במנגנון החקירות
בצלם מצביע על שלושה כשלים במנגנון הקיים לחקירת אירועים בעלי אופי לחימתי:
- מנגנון החקירות אינו מיועד או מסוגל לחקור את הדרג המדיני או את הדרג הפיקודי הבכיר האחראים להתווית המדיניות ולפקודות;
- הפצ״ר נושא כובע כפול: הוא מעניק יעוץ משפטי טרם הלחימה ובמהלכה לגבי חוקיות הפקודות והוא המחליט בתום הלחימה על העמדה לדין של מי שהפר את החוק. במקרים שבהם ניתנו פקודות בלתי חוקיות בעקבות הייעוץ שנתן, נמצא הפצ"ר בניגוד עניינים מובנה;
- חקירות מצ״ח מתמקדות רק בחייל בשטח, הן נפתחות בשיהוי, התחקיר הצבאי מאפשר לחיילים לתאם גירסאות, במקרים רבים אין לחוקרים גישה לזירת האירוע.
המעקב הרב-שנתי של יש דין אחר מנגנוני החקירה והתביעה הצבאיים, מצביע על כך שמערך החקירות הישראלי סובל מכשלים מבניים חמורים ההופכים אותו לחסר יכולת לקיים חקירות רציניות:
- חוסר המקצועיות והאיכות הירודה של חקירות מצ"ח המתבטאים באי ביצוע של פעולות חקירה בסיסיות, סחבת ועיכובים בחקירה;
- עיכובים בהחלטה על פתיחה בחקירה פלילית: במהלך 2013 נפתחו 75 חקירות בעקבות הודעות שנמסרו ב-2012 – כלומר כמעט 40% מהחקירות נפתחו רק בחלוף חודשים מהתרחשות האירוע;
- עריכת תחקיר מבצעי, שרק בסיומו מתקבלת החלטה האם תפתח חקירה, מהווה סיבה מרכזית לעיכוב בפתיחה בחקירה. מלבד העיכוב עצמו, עניינו של התחקיר המבצעי איננו חקירה פלילית ועריכתו פוגעת בחקירה פוטנציאלית כזו;
- חוסר נגישות המתבטא בהיעדר בסיסי מצ"ח בגדה המערבית: בשנת 2013 נמסרו למצ"ח 239 הודעות שעניינן חשד לעבירות פליליות נגד פלסטינים, מתוכן 6 בלבד נמסרו ישירות על ידי פלסטינים וכל היתר באמצעות גורמים מתווכים;
- היעדר חקיקה האוסרת על ביצוע פשעי מלחמה וענישתם ככאלה בדין הישראלי אינו מאפשר הטלת סנקציות התואמות את חומרתם;
- היעדר עיקרון אחריות מפקדים מהדין הפלילי הישראלי - בישראל אי אפשר להעמיד לדין מפקד או אזרח בשל פשעי מלחמה שביצעו הכפופים לו, אלא אם כן הורה בעצמו על ביצועם; ? במקרים רבים חוקרת הפרקליטות הצבאית פעולות שהפרקליטות הצבאית עצמה היתה שותפה ליצירתן או לאישורן. כפל תפקידים זה מעמיד בספק את עצמאות הגוף החוקר.
מסקנות בצלם ויש דין לנוכח הממצאים
בצלם החליט לדחות את בקשתו של סא״ל רונן הירש, הפרקליט לעניינים מבצעיים בפרקליטות הצבאית, ולהעביר מידע אודות אירועים "חריגים" במבצע "צוק איתן". מנכ״ל בצלם, חגי אלעד, כתב להירש כי בצלם החליט ״שלא להעביר מידע ולא לסייע לפרקליטות הצבאית בכל הנוגע לחקירת מקרים אלו, משום שמנגנון החקירה הצבאית אינו מאפשר מתן דין וחשבון בקרב האחראים להפרות החוק... הבעיה אינה נוגעת רק לפרקליטות הצבאית אלא נעוצה בקשיים מבניים במערכת אכיפת החוק בישראל, שהפרקליטות הצבאית היא חלק ממנה, בכל הנוגע לחקירות של חשדות להפרות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי״.
בתשובתו לסא"ל הירש כותב מנכ״ל בצלם, כי הפגיעה באוכלוסייה האזרחית ב׳צוק איתן׳ היתה עצומה: על פי מידע ראשוני שאסף בצלם, כ-40% מהפלסטינים שנהרגו במבצע הם קטינים, נשים ובני למעלה מ-60. במהלך הלחימה נהרסו אלפי בתים ומאות אלפי אנשים נעקרו מבתיהם. מציאות זו היא תוצאה ישירה של ההנחיות שניתנו לצבא, שלפחות חלקן מעלות חשד שאינן חוקיות: כך בנוגע להנחייה לפגוע בבתיהם של פעילי חמאס וארגונים אחרים כאילו היו מטרות צבאיות לגיטימיות; כך בנוגע להתייחסות לאזורים נרחבים בהם ניתנו לתושבים אזהרות לא אפקטיביות לעזוב את בתיהם כאל אזורים "סטיריליים" שלגיטימי להפציצם; וכך בנוגע למספר הרב של אירועים שבהם נהרגו אזרחים רבים בכל אירוע, יותר מכפי שקרה בכל אירוע לחימה בעזה בעבר, הן מבחינת מספר הנפגעים בכל אירוע והן מבחינת הצטברות האירועים.
בצלם אינו מעוניין למלא תפקיד במנגנון החקירות לכאורה שמיסדו הרשויות. בהתבסס על ניסיון העבר לא נותר לנו אלא לומר בצער כי רשויות אכיפת החוק הישראליות אינן מעוניינות ואינן מסוגלות לחקור את הטענות בנוגע להפרות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי שבוצעו במהלך הלחימה ברצועת עזה. אם יוחלף מנגנון הטיוח הקיים במנגנון חקירה בלתי תלוי נשמח לשתף עמו פעולה.
יש דין קורא לחקיקה מתאימה בדין הישראלי הכוללת איסור ביצוע פשעי מלחמה וסנקציות הנובעות מהחומרה המיוחדת הנודעת לעבירות שנחשבות פשעי מלחמה בקרב משפחת העמים. המלצה ברוח זו אף פתחה את ההמלצות בדו"ח טירקל.
יש דין סבור כי מדינת ישראל אינה מעוניינת לחקור פגיעות בפלסטינים וכי מערכת שמתקשה לחקור בתקופות 'שגרה' – כלומר עבירות שנעברו שלא במצב לוחמתי - תתקשה על אחת כמה וכמה לחקור עבירות שהתרחשו במצב של לחימה. לפיכך, המסקנה היא כי דרושה רפורמה עמוקה במנגנון החקירות כדי להפוך אותו למנגנון עצמאי ואפקטיבי אשר מסוגל להוביל לחקר האמת ולמיצוי הדין עם האחראים.
