קהילות בסכנת גירוש

משאיות העמיסו את החפצים, אוטובוסים הגיעו בשביל התושבים: ישראל ביצעה הריסה נרחבת בקהילת חומסה בפעם השישית בתוך פחות משנה

הבוקר, יום רביעי, 7.7.21, הגיעו כוחות צבא ומנהל אזרחי לקהילת ח׳ירבת חומסה שבבקעת הירדן. על פי מידע ראשוני, הכוחות פירקו את אוהליהם של רבים מתושבי הקהילה, החרימו אותם ואת תכולתם והעמיסו אותם על משאיות. העמסת הציוד נמשכת גם עתה, בשעות הערב. בנוסף הגיעו למקום אוטובוסים כדי לפנות את התושבים, שנשארו ללא קורת גג בחום הקופח. התושבים, אשר סירבו להתפנות מהמקום, חוששים שיגורשו בכוח הזרוע הלילה.

על פי מידע ראשוני, הכוחות הרסו את בתיהן של לפחות תשע משפחות, והותירו כשישים בני אדם ללא קורת גג. חיילים ועובדים של המנהל האזרחי ממשיכים להעמיס את תכולת הבתים של התושבים על משאיות צבאיות בשעות אלה. בצלם מברר עדיין את הפרטים המדויקים של הרכוש שנהרס והוחרם. עם זאת, ברור שיש לדחות על הסף את ניסיונה של ישראל להציג את התעמרותה בתושבי הקהילה, במטרה להעבירם בכפייה ממקום מושבם ולהשתלט על אדמותיהם, כדבר המתרחש בהסכמתם.

הריסת הבתים בקהילה היא חלק ממדיניות ישראלית המיושמת ברחבי הגדה המערבית, ואשר נועדה ליצור תנאי חיים בלתי נסבלים במטרה לגרום לפלסטינים לעזוב את בתיהם, לרכז אותם במובלעות ולהשתלט על אדמותיהם. מדיניות זו היא בגדר ניסיון להעברה בכפייה של התושבים – מעשה שהוא פשע מלחמה על-פי משפט ההומניטארי הבינלאומי. האחריות ליישום מדיניות זו מוטלת בראש ובראשונה על הדרג המדיני שמוביל אותה, על הפיקוד הצבאי הבכיר המבצע אותה ועל שופטי בית המשפט העליון המעניקים לה חותמת של כשרות משפטית. מעשיה אלה של ישראל הם גם אות קלון לקהילה הבינלאומית, אשר פטרה את עצמה מחובתה לדרוש מישראל לשמור על זכויות האדם של הפלסטינים הנתונים לשליטתה והסתפקה עד כה בגינויים חסרי כל השלכות מעשיות.

פריטים מומלצים

תושב ח'ירבת חומסה אל-פוקה עומד בתוך רכוש הקהילה שכוחות ישראליים השליכו ליד עין א-שיבלי. צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס, 7.7.21

קהילות בסכנת גירוש

פשע מלחמה לאור יום ובאישור בג״ץ

ישראל ביצעה אתמול ניסיון להעברה בכפייה של תושבי חומסה, דבר המהווה פשע מלחמה. בניגוד לחמש הפעמים הקודמות שבהן הרסה ישראל את בתי התושבים בקהילה בתוך פחות משנה, אתמול לקחו עובדים של המנהל האזרחי וחיילים את תכולת בתיהם של חלק מהתושבים והעבירו אותה לאזור סמוך לעין אל שיבלי, אליו מנסה ישראל לגרש את התושבים, תוך מצג שווא שהדבר נעשה תוך ״הידברות״ ו״הסכמה״. בכך הבהירה ישראל, אם למישהו עוד היה ספק, את כוונתה לגרשם מביתם לתמיד. בתגובת הצבא שפורסמה בתקשורת הובלטה העובדה שניסיון הגירוש התקיים באישור בג״ץ. אכן, על החקירה שתתנהל בהאג בעניינה של ישראל לבדוק גם את אחריותם של השופטים לביצוע ההעברה בכפייה ולא רק את זו של חברי ממשלת ישראל והדרג הפיקודי הבכיר. אתמול, בסביבות השעה 8:00 בבוקר, הגיעו חיילים ואנשי מנהל האזרחי לח'ירבת חומסה שבצפון בקעת הירדן. הכוחות הכריזו על האזור שטח סגור ומנעו מעיתונאים, מפעילי זכויות אדם ומדיפלומטים להגיע למקום. הכוחות פירקו תשעה אוהלי מגורים וארבעה צריפי מגורים וכן 17 מבנים חקלאיים השייכים לתשע משפחות בקהילה המונות 61 נפשות, בהם 34 קטינים. נוסף על כל אלה, הרסו הכוחות ארבעה מכלי מים, צינורות, גדרות וציוד חקלאי. החיילים העמיסו את חפציהם של התושבים על המשאיות, שהובילו אותן לקהילת עין שיבלי שממערב לח'ירבת חומסה. תושבי הקהילה נמלטו עם צאנם להרים. אוטובוסים, שנועדו להעביר בכפייה את תושבי חומסה לעין אל שיבלי, נותרו ריקים.

9 יולי 2021

הריסת מבנה בפסאייל א-תחתא. צילום: עארף דראר'מה, בצלם, 25.11.20

מדיניות התכנון בגדה

ישראל מבצעת פשע ומתארת את הפלסטינים כעבריינים: בתיהם של 44 פלסטינים מתוכם 22 ילדים נהרסו אתמול בגדה המערבית

במסגרת מאמציה להשתלט על שטחים נוספים בגדה המערבית, אתמול הרסה ישראל את בתיהם של 44 פלסטינים (בהם 22 קטינים) וניתקה קהילות שלמות מתשתיות המים. ההריסות הן ביטוי הקצה של מדיניות ישראלית המבקשת לרוקן אזורים שלמים בגדה המערבית מתושביהם הפלסטינים באמצעות שימוש מתמשך באימונים צבאיים בשטחי מגורים וחקלאות, מניעת גישה לאדמות, איסור על בניית מבנים ועל חיבור לתשתיות בסיסיות והחרמות. כבר עכשיו, בנובמבר 2020 מספר הפלסטינים שישראל הרסה השנה את ביתם בגדה המערבית (כולל מזרח ירושלים) עולה על 900. אזור רמאללה בכפר א-לובן אל-ר'רבייה שבמחוז רמאללה הרס המנהל האזרחי שלד של מבנה בשלבי בנייה (רצפה ועמודים), שנועד למגורי משפחה בת 8 נפשות, מתוכן 6 ילדים, וכן צריף בבעלות תושב אחר ששימש כמוסך. בקעת הירדן בפסאייל א-תחתא שבצפון בקעת הירדן, המנהל האזרחי: החרים 2 שלדים של צריפים שנועדו למגורי משפחה מורחבת המונה 7 נפשות בהן שני ילדים, ונתרמו לה על-ידי ארגוני סיוע הומניטארי, לאחר שהמנהל הרס את צריפי המגורים שלהם בחודשים הקודמים. הרס 2 צריפי מגורים של משפחה בת 10 נפשות בהן 4 ילדים, וכן מטבח ושירותים, דירים, גדר ורשת חשמל. הרס 8 צריפים ששימשו שתי משפחות וכללו: שירותים, אחסון למספוא, אורוות סוסים, לול תרנגולות וטאבונים, והשחיתו מספוא לחיות. בקהילת תל א-סמאדי שמצפון מערב לכפר אל-ג'יפתליק החרים המנהל האזרחי צריף ששימש למגורי זוג וכן מבנה שירותים ומיכל מים שנתרמו לזוג על ידי ארגון סיוע הומניטארי לאחר שהכוחות הרסו את צריף המגורים שלהם, מבנה שירותים ומיכל מים מפלסטיק ב-21.10.20. מסאפר יטא (דרום הר חברון) בח'ירבת א-רכיז הרס המנהל האזרחי 2 מבני מגורים של משפחה המונה שש נפשות, מתוכן שלושה ילדים ומבנה לשימוש חקלאי בבעלות משפחה אחרת בקהילה. בח'ירבת א-סארורה, הרס המנהל מבנה שירותים בבעלות תושב הקהילה. בחירבת ח'לת א-דבע נהרסו 2 מבני מגורים בשלבי בנייה שנועדו למגורי 2 משפחות, המונות יחד 11 נפשות, בהן 7 ילדים, וכן מבנה שהכיל שירותים ומטבח. במר'אייר אל-עביד נהרסו 2 מבנים לשימוש חקלאי ומבנה שירותים בבעלות תושב הקהילה. אנשי המנהל האזרחי חתכו קו מים באורך של כ-2 קילומטרים שסיפק מים לקהילות אל-פח'ית, א-ספאיי, מר'אייר אל-עביד וא-תבאן. עלות הנחתו של קו המים עמדה על קרוב למאה אלף יורו, והוא נתרם על-ידי ארגונים הומניטאריים. המנהל האזרחי כבר השחית את קו המים הראשי המוביל למסאפר יטא בחודש פברואר 2019 והוא שוקם מאז, ובחודש אוקטובר השנה השחית המנהל קו חלוקה פנימי שהוביל מים לקהילות מר'אייר אל-עביד וח'ירבת אל-מג'אז. בחירבת ג'ינבה נהרסו מכל מים וחלק מגדר רשת ונעקרו ארבעה עצי זית. נכון לסוף נובמבר 2020 לפחות 919 פלסטינים איבדו את ביתם, בהם לפחות 460 קטינים. לשם השוואה, ב-2019 כולה איבדו את ביתם 677 פלסטינים, ב-2018 – 397, וב-2017 – 521. בנוסף, במהלך 2020 ישראל הרסה 330 מבנים ומתקנים שלא נועדו למגורים, כולל תשתיות הומניטריות כגון בורות, רשתות מים ותשתיות חשמל, החיוניות לקיום אנושי. חלק מהבתים שנהרסו אתמול היו בשלבי בניה וטרם אוכלסו וההריסות בוצעו, פעם נוספת, לפני מערכת חורפית משמעותית ובמהלך מגפה עולמית. מוקדם יותר החודש, ערב יום הבחירות בארצות הברית, הרסה ישראל כליל את ח'ירבת חומסה שבבקעת הירדן, בפעולת ההרס הגדולה מסוגה מזה כעשור. ישראל מתמידה ביישום מדיניות זו של העברה בכפייה כשהיא מגובה בפסיקות של בתי המשפט בישראל – ובעיקר של בית המשפט העליון – ובתגובה נרפית מצד הקהילה הבינלאומית. הריסת הבתים חושפת רק פן אחד של מדיניות נפשעת זו, שתיפסק רק כאשר במקום גינויים או דרישות לפיצויים תידרש ישראל לתת דין וחשבון על מעשיה. הניסיונות להתמודד עמה בדרכים אחרות כשלו – כישלון שחורבותיו פזורות בכל רחבי הגדה המערבית.

26 נובמבר 2020

קהילת ח'ירבת חומסה לאחר ההריסה, 2.2.21. צילום: עארף דראר'מה, בצלם

קהילות בסכנת גירוש

ישראל ממשיכה במדיניות ההעברה בכפייה של תושבים פלסטינים: הריסה נרחבת נוספת אתמול בחומסה; היום החל אימון צבאי נרחב אשר צפוי להמשיך בין בתיהם ושדותיהם של תושבי מסאפר יטא

השבוע מקיימת ישראל שני צעדים חריגים בהיקפם, כחלק ממאמציה המתמשכים לגרש בכפייה קהילות פלסטיניות ממקום מושבן, במטרה להשתלט על אדמותיהן: בקעת הירדן אתמול, יום שני, 1.2.21, החרימה ישראל את רוב מבני המגורים ודירי הצאן של קהילת חומסה. זאת, לאחר שהקהילה כבר נהרסה בנובמבר, ביום הבחירות בארצות הברית, כאשר תשומת הלב הבינלאומית הייתה נתונה להן. אתמול, פירק המנהל האזרחי והחרים את הרכוש המפורט להלן: 13 אוהלי מגורים השייכים ל-11 משפחות, המונות 74 נפשות בהן 41 קטינים; שתיים מהשפחות הללו עברו באופן זמני לאזור פורוש בית דג'ן לאחר שבתיהן נהרסו בנובמבר; חמישה צריפים, שאחד מהם טרם הוקם, ושמונה אוהלים ששימשו כולם לגידול צאן. תושבי חומסה סיפרו כי בשעות הבוקר, לפני מבצע ההחרמה, הורו להם אנשי המנהל האזרחי לעבור לאזור עין שבלי, ממערב למחסום אל-חמרא. לאחר מכן פירקו הכוחות את האוהלים והציוד של התושבים והעבירו אותם למחסום אל-חמרא, כשהם מודיעים לתושבים כי יוכלו לאסוף אותם אם יתחייבו להעתיק את מקום הקהילה לאתר החדש שייעדו להם. לאחר שהתושבים סירבו להגיע, הוחרם הציוד והועבר למחסני המנהל האזרחי. כדי לכסות על כך שמדובר בהעברה בכפייה, ניסו דוברים מטעם הצבא ליצור את הרושם כאילו התושבים "הסכימו" לעזוב את המקום "מרצונם", לאחר "הידברות". אך כאשר צד אחד – ישראל – אוחז בכל הכוח ויכול לאיים על תושבים פלסטינים חסרי הגנה בצווי הריסה, דחפורים ונשק – לא ניתן לדבר על הסכמה אלא רק על כפייה ועל אלימות של משטר אפרטהייד, שמיישם את עיקרון העליונות היהודית באמצעות הנדסה גיאוגרפית ודמוגרפית של המרחב. דרום הר חברון היום, 2.2.21, החל תרגיל צבאי רחב היקף שאמור להימשך בין יומיים לשלושה, באזורים שישראל הכריזה עליהם כשטחי אש באזור הר חברון. הצבא לא ערך אימונים באזור זה מזה לפחות שבע שנים. גם כאן, כמו במקומות אחרים בגדה, ההכרזה על "שטח אש" נעשתה במטרה לסלק את תושבי האזור מבתיהם ולהשתלט על אדמתם. שלא כמו הצבא, המועצה המקומית דרום הר חברון לא הרגישה צורך להסוות את כוונות הגירוש של פלסטינים בנימוקים ביטחוניים לכאורה. בהודעה ששלחה לתושבים היהודים, בה בירכה על האימונים, היא הבהירה כי זוהי "אחת הדרכים להגברת המשילות, אחיזה במרחב הפתוח והשלטת חוק וסדר". ההחלטה לבצע אימון צבאי במרחב מסאפר יטא, לאחר שנים שבהן לא התקיימו אימונים במקום, היא חלק ממהלך ישראלי מתמשך שתכליתו אחת – העברה בכפייה של תושבים פלסטינים. את הדחף הפתאומי להתאמן בשטחים אלו דווקא כעת, קשה לנתק מהעובדה שממשל אמריקאי חדש החל בימים אלו בכהונתו. האם ממשלת ישראל משגרת בלוני ניסוי כדי לבדוק איך ובאיזו מידה היא תוכל להוסיף ולממש את תוכניותיה תחת הממשל הנוכחי, מבלי לתת דין וחשבון כלשהו על מעשיה? האנשים שהגו את הרעיון לפיו ניתן לגרש תושבים באמצעות "אימונים צבאיים" כבר לא יצמיחו מצפון ולא יעצרו את פעולת הגירוש. אבל הקהילה הבינלאומית כולה, והממשל האמריקאי החדש בפרט, יכולים – וצריכים – להבהיר לישראל שעל מעשים כאלה היא תידרש לשלם מחיר משמעותי.

2 פברואר 2021