עוד קורבן של מדיניות הפתיחה באש: חיילים ירו אש חיה על מכונית פלסטינית שחלפה על פניהם והרגו צעיר בן 25
8 מרץ 2022
ב-22.12.21, בסביבות השעה 21:45, הגיע מוחמד עבאס, בן 25, תושב מחנה הפליטים אל-אמערי שמדרום לעיר אל-בירה, לכיכר שבין העיר למחנה. בכיכר המתינו לו שני חבריו, ד.ח., בן 23, וש.ד., בן 28, בג'יפון מאזדה לבן. כמה דקות לאחר שעבאס נכנס לרכב, עבר בכיכר ג'יפון אחר מסוג טוסון, כשאחריו נסע כלי רכב צבאי. נהג המאזדה החליט לנסוע אחרי כלי-הרכב הצבאי כדי לעקוב אחר המתרחש. לאחר כמה מאות מטרים, הסתובב כלי-הרכב הצבאי וחזר לכיכר ברחוב מקביל, כשהמאזדה בעקבותיו.
בתיעוד וידיאו מכמה מצלמות אבטחה נראה כלי-הרכב הצבאי כשהוא יוצא באיטיות מאחד הרחובות באזור הכיכר ונעצר סמוך לאי תנועה, באופן שחוסם חלק מהכביש. כמה שניות לאחר מכן נראית המאזדה יוצאת מאותו רחוב. ברגע שהיא חולפת על פני כלי-הרכב הצבאי, נפתחות שתי הדלתות בצידו הימני ונורות ממנו כמה יריות, שפגעו בחלקה האחורי של המאזדה. עבאס, שישב במושב האחורי, נפגע בגבו. מותו נקבע לאחר כשעה.
בעקבות האירוע טען דובר צה"ל כי במהלך חיפושים שביצע הצבא בפאתי העיר אל-בירה אחרי חשודים שהתקרבו להתנחלות פסגות, בוצע ירי מרכב חולף לעבר החיילים, שהגיבו בירי ופגעו בעבאס. עם זאת, תחקיר בצלם ותיעוד וידיאו מצביעים בבירור על כך שטענת הצבא תלושה מהמציאות ומנותקת מעובדות המקרה: מכונית המאזדה עמדה באותה נקודה בשעה שקדמה לירי בעבאס, כך שמובן שבמהלך שעה זו נוסעיה לא יכלו לירות לעבר החיילים. לאחר מכן, נסעה המאזדה כל הזמן מאחורי כלי-הרכב הצבאי. לבסוף, כלי-הרכב הצבאי הגיח באיטיות מהרחוב באופן שאינו מתיישב עם הטענה לפיה נפתח לעברו ירי רגע קודם לכן. מתחקיר בצלם עולה בבירור כי הירי היחיד שבוצע באזור הכיכר באותו הזמן היה הירי הקטלני של החיילים לעבר המאזדה, ממנו נהרג מוחמד עבאס.
הירי של החיילים לעבר מכונית שלא סיכנה אותם – לא בעת הירי ולא לפניו – בלב אזור הומה אדם, לא נעשה בחלל ריק והוא ביטוי נוסף למדיניות הפתיחה באש שמיישמת ישראל בגדה המערבית. מדיניות זו מוכיחה שוב ושוב – כמו במקרה הריגתו של עבאס – באיזו קלות יכולים חיילים לירות למוות בפלסטינים וכמה מעט נדרש כדי שהגורמים הרשמיים יתייצבו מיד מאחוריהם ויצדיקו את מעשיהם.
ד.ח. שנהג במכונית המאזדה, סיפר בעדות שמסר ב-28.12.21 לתחקירן בצלם איאד חדאד:
ביום רביעי, 22.12.21, בשעה 20:30, חיכיתי עם חבר שלי, ש.ד., לחבר נוסף, מוחמד עבאס, במכונית שהייתה בבעלות משותפת שלי ושל עבאס. העמדתי את המכונית ליד אי תנועה שליד הכיכר. ש.ד., שהיה עייף, הוריד את משענת המושב שלו ונרדם. אני העברתי את הזמן בשיטוט באינטרנט. אחרי קצת יותר משעה, בסביבות השעה 21:50, מוחמד הצטרף אלינו והתיישב מאחוריי.
אחרי שלוש דקות ראיתי ג'יפ טוסאן לבן מגיע במהירות מכיוון ירושלים. אורות המצוקה שלו הבהבו – כנראה כדי לסמן שהוא ממהר או במצב חירום. הגי'פ עבר את הכיכר ואחריו נסע ג'יפ שחור, פלסטיני, ומאחוריו נסע במהירות רכב של הצבא להסעת חיילים שאנחנו קוראים לו "חנזירה".
החלטתי לנסוע אחריהם מתוך סקרנות, רציתי להבין מה קורה. אחרי 250 מטרים הרכב הצבאי פנה ימינה ואז הסתובב וחזר דרומה, דרך שכונת סטח מרחבא שליד ההתנחלויות כוכב יעקב ופסגות. הם רגילים להגיע משם כדי להיכנס לאזור שלנו. נסעתי אחריו, במרחק של לפחות 40-30 מטרים. בהתחלה היו בינינו שתי מכוניות, אבל אחרי כמה זמן הן פנו והייתי ישר מאחוריו. נסעתי במהירות נורמלית ושמרתי על מרחק קבוע מהרכב הצבאי, שגם נסע במהירות נורמלית.
כשהרכב הצבאי הגיע לצומת שבו הדרך מתפצלת שמאלה לסטח מרחבא או ימינה בחזרה לכיכר שמול הכניסה למחנה אל-אמערי, שלידה היינו קודם, הוא נעצר, כמעט באמצע הצומת. החזית שלו פנתה לכיוון סטח מרחבא. באותו רגע, כשהיינו במרחק של כמה מטרים מהרכב, ראיתי את שתי הדלתות שבצד שליד הנהג נפתחות. פחדתי שהחיילים מתכוונים לעשות משהו, בעיקר בגלל שהמכונית שנהגתי בה היא משטובה עם לוחית רישוי צהובה, אז האצתי. באותו רגע נורו כמה יריות ישר על המכונית שלנו. התכופפתי כדי לא להיפגע. שמעתי את הכדורים פוגעים במכונית מאחורה ומצד שמאל. מוחמד צעק "נפגעתי". הסתכלתי במראה וראיתי את הגוף של מוחמד רפוי. המשכתי לנסוע ומיהרתי לכיוון המרכז הרפואי פלסטין שנמצא במרחק של קילומטר מהכיכר.
ש.ד. שישב לידי היה בהלם ולא ידע מה לעשות. אני דיברתי אל מוחמד כדי להשאיר אותו ער ולהרגיע אותו, אבל הוא כבר לא הגיב. כשהייתי במרחק של מאה מטרים מבית החולים שמעתי אותו אומר את השהאדתיין ואז הגוף שלו נהיה רפוי לגמרי. תוך כמה דקות הגעתי לחדר המיון כשאני נושא את מוחמד בידיים. הוא היה רפוי לגמרי והעיניים שלו היו עצומות. חיכינו בחוץ בזמן שהרופאים ניסו להחיות אותו, אבל אחרי שעה בערך הם הודיעו לנו שהוא מת.
ה.ס., בן 35, שהיה עובד אותה שעה בחנות הסמוכה, למקום הירי, תיאר בעדות שמסר לתחקירן בצלם איאד חדאד ב-28.12.21 את מה שאירע באותו ערב:
בשעה 21:50 ראיתי רכב צבאי שהגיע מכיוון ירושלים עובר מהר ליד החנות בה הייתישלי ונוסע לכיוון קונדיטוריה אייפל. יצאתי ונעמדתי בפתח החנות כדי לראות מה קורה, כי בדרך כלל ילדים מיידים שם אבנים על כלי-רכב צבאיים. היו שם כמה צעירים שניסו לרדוף אחרי הרכב הצבאי אבל האבנים שהם יידו לא הגיעו עד אליו.
חזרתי לחנות. אחרי כמה דקות שמעתי צפירות של כלי-רכב שהתקרבו לחנות. חזרתי לפתח ואז ראיתי את אותו רכב ח'נזירה. כנראה שהוא עשה סיבוב וחזר דרך רחוב אל-חדאיית'ה. הוא נעצר באמצע הצומת כשהחזית שלו פונה מזרחה, לסטח מרחבא. הנתיב הימני נשאר פנוי. ראיתי את הדלת שליד הנהג ואת זו שמאחוריה נפתחות וראיתי חייל דורך את הנשק שלו ומתכוון לירות דרך הדלת האחורית. בהתחלה חשבתי שהוא מתכוון לירות בצעירים שהיו בפינת הרחוב. פחדתי וחזרתי צעד או שניים אחורה, אבל המשכתי להסתכל כדי לדעת מה קורה.
פתאום נורו שלושה-ארבעה כדורים ברצף. אני לא יודע מי משני החיילים ירה, לא ראיתי אף אחד מהם יורד מהרכב. באותו זמן עבר רכב לבן, אני חושב שזה היה ג'יפ מאזדה, שהגיע משכונת אל-חדאיית'ה ונסע מהר לכיוון הכיכר והמחנה. לא ידעתי אם הרכב הזה נפגע או לא כי נכנסתי מהר לתוך החנות. אחרי כמה רגעים הרכב הצבאי נסע משם לכיוון סטח מרחבא.
עדכון: ב-1.6.22 הודיע דובר צה"ל לבצלם כי טרם הוחלט אם תיפתח חקירה לבירור נסיבות האירוע.