חשד: שוטרי מג"ב תקפו נער בן 14 שנעצר על ידם. אבו דיס, 28.8.2012
11 ספטמבר 2012, עודכן ב-9 מאי 2013
עדכון: ב-2.5.13 הודיעה מח"ש לבצלם, כי עם סיום החקירה, הוחלט על סגירת התיק מחוסר ראיות. .
מעדויות שגבה בצלם, עולה כי בשעות הערב של יום שלישי, ה-28.8.2012, נקלע סעיד קיבלאווי, תושב אבו דיס בן 14, לאזור סמוך לביתו שבו יידו ילדים אבנים על שוטרי מג"ב. כאשר ניסה להתרחק מן המקום תפס אותו אחד השוטרים. על פי עדותו של הנער, גרר אותו השוטר על הקרקע והכניס אותו לתוך ג'יפ ואז, בעודו שרוע על רצפת הג'יפ, הכו אותו שוטרים נוספים שהיו בג'יפ. הכאתו נמשכה גם בבסיס מג"ב סמוך אליו נלקח.
לאחר מספר שעות בהן הוחזק בבסיס הועבר קיבלאווי לחקירה במשטרת מעלה אדומים. אביו נכח בחקירה, שעם סיומה שוחרר קיבלאווי בערבות. בצלם פנה למח"ש בדרישה כי תיפתח חקירה לבדיקת המקרה.
תיאור המקרה:
ביום שלישי, ה-28.8.2012, בסביבות השעה 20:00 בערב, נשלח סעיד קיבלאווי, בו 14, על ידי אמו, לרכוש מצרך הדרוש לה בבית המרקחת הסמוך לביתו.
בעדות שמסר לבצלם, סיפר קיבלאווי כי יצא לעבר בית המרקחת ולאחר שלא מצא בו את מבוקשו, המשיך לבית מרקחת אחר בסביבה. הוא מספר:
"בדרך ראיתי ג'יפ של מג"ב עומד בכביש. קצת פחדתי, אבל החלטתי להמשיך לכיוון בית המרקחת. פתאום ראיתי קבוצה של ילדים ונערים רצים לכיוון הג'יפ. הם התחילו לזרוק אבנים על הג'יפ".
קיבלאווי סיפר כי חשש ששוטרי המג"ב עלולים לחשוב שהוא השתתף ביידוי האבנים ולעצור אותו. הוא החל לברוח לכיוון ביתו, אולם בדרך הוא נתקל בג'יפ נוסף של מג"ב. בעדותו סיפר:
"שוטר שהיה בתוך הג'יפ קרא אלי: "בוא לפה, יא מניאק". רעדתי מפחד ולא ידעתי מה לעשות. ניסיתי לברוח אבל נתקלתי באבן ונפלתי. נפצעתי בברך של רגל ימין ולא יכולתי לעמוד על הרגל מרוב כאבים. השוטרים זרקו לידי רימון הלם ואז שניים מהם ניגשו אלי. אחד השוטרים כיוון אלי את הנשק ואז השוטר השני תפס אותי ביד וגרר אותי על הקרקע כמה מטרים. בזמן הגרירה נפלו לי הכפכפים מהרגליים ונשארתי יחף. השוטרים הכניסו אותי לתוך הג'יפ והשכיבו אותי על הרצפה. בתוך הג'יפ הם התחילו להכות אותי עם הידיים והרגליים ועם הרובים שלהם. שכבתי על הרצפה וניסיתי להגן עם הידיים על הראש שלי מהמכות של השוטרים".
לאחר נסיעה קצרה הגיע הג'יפ לבסיס מג"ב באבו דיס. קיבלאווי תיאר בעדותו את שארע בבסיס:
"הג'יפ נעצר ושני שוטרים העמידו אותי. אחד מהם בעט בי ואני נפלתי מהג'יפ לחצר של הבסיס. אחר כך השוטרים הקימו אותי על הרגליים. אחד השוטרים ניגש אלי. הוא חבש קסדה על הראש והתקרב אלי ונגח בי בראש. זה כאב לי והרגשתי סחרחורת. שוטר אחר נתן לי אגרוף בעין. הרגשתי כאילו העין שלי נעקרת מהמקום. צעקתי מכאבים. אמרתי לשוטרים שלא עשיתי שום דבר וביקשתי שישחררו אותי".
בשלב זה אזקו השוטרים את ידיו של קיבלאווי מאחורי גבו וכיסו את עיניו. לאחר מכן הם הושיבו אותו על כיסא במקום כלשהו בבסיס. בעדותו סיפר קיבלאווי כי בעת שהמתין בישיבה על הכיסא, כשידיו אזוקות ועיניו מכוסות, עברו לידו מדי פעם שוטרים שהכו או קיללו אותו.
לאחר המתנה של מספר שעות לקחו השוטרים את קיבלאווי בג'יפ לתחנת משטרה במעלה אדומים.
אביו של סעיד קיבלאווי, עלי, סיפר בעדותו לבצלם כי כאשר הבחין שבנו מתעכב ולא חוזר מבית המרקחת, החל לדאוג. הוא ניגש אל בית המרקחת הראשון שאליו הלך בנו ובעל המקום מסר לו שהוא שלח אותו לבית מרקחת אחר. בדרכו של האב לבית המרקחת השני הוא ראה את העימותים בין הילדים לשוטרי המג"ב. לדבריו אחד הילדים שפגש מסר לו שהשוטרים תפסו את אחד הילדים, והוא הבין שיתכן שמדובר בבנו. האב וגיסו פנו לבסיס מג"ב הסמוך, שם ניסו לברר האם סעיד נעצר. לאחר המתנה של למעלה משעה, מסר אחד השוטרים לעלי קיבלאווי כי בנו נעצר והועבר לעציון. האב, אשר חשש כי ייעצר בעצמו אם יגיע לעציון, התקשר לעורך דין שמסר לו כי בבוקר הוא יגיע לעציון על מנת לברר על הבן. לאחר מכן הוא שב לביתו.
בסביבות השעה 2:00 לפנות בוקר צלצל הטלפון בבית המשפחה. בעדותו סיפר האב:
"על הקו היה שוטר מתחנת המשטרה במעלה אדומים. הוא אמר לי שהבן שלי נמצא אצלם וביקש ממני להגיע לתחנה. התארגנתי במהירות ונסעתי לשם. כשהכניסו אותי לחדר החקירות נחרדתי לראות את סעיד. המראה שלו היה מפחיד. העין הימנית שלו הייתה נפוחה ואדומה וגם הראש שלו היה נפוח. הרמתי את החולצה של סעיד וראיתי סימני מכות על החזה והגב שלו. כשראיתי את הבן שלי במצב הזה כעסתי מאוד. הרגשתי שהחזה שלי בוער מרוב צער על מה שקרה לו. צעקתי על השוטרים אבל הם אמרו לי שמשטרת מעלה אדומים לא קשורה למכות שהבן שלי קיבל ושככה סעיד הגיע אליהם".
סעיד קיבלאווי נחקר בערבית בנוכחות אביו ונשאל על מעורבותו באירוע ועל שמותיהם של שאר המעורבים. הוא הכחיש כי היה מעורב ביידוי האבנים ואמר כי רק לאחרונה עבר עם משפחתו לאזור וכי איננו מכיר את הילדים המתגוררים בו. בהמשך, סיפר לחוקרו כי הוכה על ידי השוטרים שעצרו אותו.
עם תום החקירה דרשו השוטרים מהאב להפקיד ערבות בסך 1,500 ₪ במזומן עבור שחרור בנו. האב מסר כי ברשותו רק 500 ₪ ובתום הדיינות קצרה, הסכימו השוטרים להסתפק בערבות זו.
קיבלאווי שוחרר ממעצרו וקיבל זימון לדיון שיערך בעניינו בבית המשפט הצבאי בעופר בסוף ינואר 2013. עם שחרורו לקח אותו אביו למרפאה באבו דיס, שם אובחן כי הוא סובל מפציעות שטחיות.
מאז האירוע מצבו הנפשי של קיבלאווי קשה. לדברי האב, הוא לא מסכים ללכת לבדו לבית הספר ודורש שילוו אותו בכל יום עד שהוא נכנס לתוך הכיתה. כמו כן, סובל קיבלאווי מאז האירוע מסיוטים, מתקשה לישון ומסרב לצאת לרחוב מחשש שיעצרו אותו.
בצלם פנה למח"ש בדרישה כי תיפתח חקירה לבירור נסיבות המקרה.
