המנהל האזרחי הרס את תשתית החשמל בח'ירבת א-טוואייל שבבקעת הירדן

2 אוקטובר 2014

המנהל האזרחי הרס בבוקר ה-29.9.14 את תשתית החשמל הפנימית של קהילת רועי הצאן ח'ירבת א־טוואייל שבבקעת הירדן. אנשי המנהל ניסרו והפילו עשרות עמודי חשמל, וחתכו את החוטים עצמם.

הקהילה היא אחת מעשרות קהילות של רועי הצאן בבקעת הירדן הנמצאות תחת סכנת גירוש. הקהילה – המונה 113 תושבים קבועים, בהם 62 ילדים, וכמאה תושבים עונתיים נוספים – חיה שם עשרות שנים. רוב המבנים ביישוב הוקמו לפני 1967. הריסת תשתית החשמל היא חלק מהפעולות שנוקט המנהל נגד קהילות רועים פלסטיניות בשטח C במטרה לפנותן ולהשתלט על אדמותיהן.

האירוע תועד בווידיאו על-ידי פעילי ארגון ה- Christian Peacemaker Teams - CPT

מוראד בני פאדל, תושב הכפר,מספר על בוקר ההריסה:
אני גר עם המשפחה שלי בח'ירבת א-טוואייל בבית שקיים עוד מימי השלטון הירדני. בבית יש שני חדרים. יש לנו חמישה ילדים, הגדול בן 14 והקטן בן שלושה חודשים. אני עוסק בגידול צאן ובחקלאות.
ביום שני, 29.9.14, בסביבות השעה 6:00 בבוקר, הייתי בבית. פתאום שמעתי הרבה כלי רכב. יצאתי מהבית וראיתי 3 דחפורים גדולים, מכונית לבנה של המנהל האזרחי והרבה ג'יפים צבאיים. נלחצתי כי כשמגיעים כל-כך הרבה דחפורים וכלי רכב של הצבא הם תמיד משאירים אחריהם הרס וחורבן.
מאז תחילת האינתיפאדה השנייה המנהל האזרחי והצבא מבצעים שוב ושוב פעולות הריסה באזור שלנו בתואנה שהאזור הוא שטח C וצריך לקבל בו היתרי בנייה מישראל. ראיתי דחפור הורס עמוד חשמל כאשר העמוד נפל על הקרקע ראיתי חיילים מנסרים אותו במסור חשמלי. הם חתכו גם את כבלי החשמל. אחר-כך הם עברו לעמוד הבא וכן הלאה עד שהגיעו לעמוד שהבית שלי מחובר אליו. באותו זמן כבר לא היה לי חשמל בבית, כנראה שהחיילים כבר ניתקו את החיבור הראשי של היישוב. הבנתי שהם הורסים את כל רשת החשמל בכפר.
סבלנו הרבה עד שקיבלנו חשמל והחיים הקשים שלנו השתפרו קצת. כבר כמה שנים שיש בכפר רשת חשמל, שהוקמה במימון בלגי. זה איפשר לנו להאיר את הכבישים והבתים, להדליק טלוויזיה, להשתמש במקרר ובמכונת כביסה לצרכים של הילדים והמשפחה. יש לנו גם תרופות לצאן שצריך לאחסן בקירור, כמו תכשירים נגד הרעלה והורמונים להפרייה, שכולם עלולים להתקלקל עכשיו. אני אאלץ להעביר את כל התכשירים האלה לעקרבא ולשמור אותם שם. אנחנו משתמשים בחשמל גם בשביל שאיבת מים מהבאר כדי להשקות את הצאן ולצורך שימוש ביתי. הבנים שלנו גדלו בבית עם חשמל. אני לא יודע איך הם יסתגלו עכשיו לחיים בלי, במיוחד כשיש להם לימודים ושעורי בית להכין כל יום.
במשפחה גדולה כמו המשפחה שלי צריך לעשות כביסה כמעט כל יום. איך אפשר לכבס בלי חשמל? אשתי תצטרך לכבס ביד וזה מתיש מאוד ודורש המון זמן, במיוחד כשיש לנו תינוק בן שלושה חודשים. עכשיו יהיה קשה ומסוכן גם להסתובב פה בלילה, כשאין תאורה בכביש. בשנים האחרונות הסתובבנו פה עד השעה 23:00 בלילה, אבל עכשיו נאלץ להסתגר בבתים אחרי השקיעה.

רשת החשמל בח'ירבת א-טוואייל לפני ההריסה. צילום: CPT, 29.9.14

פריטים מומלצים

תושב ח'ירבת חומסה אל-פוקה עומד בתוך רכוש הקהילה שכוחות ישראליים השליכו ליד עין א-שיבלי. צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס, 7.7.21

קהילות בסכנת גירוש

פשע מלחמה לאור יום ובאישור בג״ץ

ישראל ביצעה אתמול ניסיון להעברה בכפייה של תושבי חומסה, דבר המהווה פשע מלחמה. בניגוד לחמש הפעמים הקודמות שבהן הרסה ישראל את בתי התושבים בקהילה בתוך פחות משנה, אתמול לקחו עובדים של המנהל האזרחי וחיילים את תכולת בתיהם של חלק מהתושבים והעבירו אותה לאזור סמוך לעין אל שיבלי, אליו מנסה ישראל לגרש את התושבים, תוך מצג שווא שהדבר נעשה תוך ״הידברות״ ו״הסכמה״. בכך הבהירה ישראל, אם למישהו עוד היה ספק, את כוונתה לגרשם מביתם לתמיד. בתגובת הצבא שפורסמה בתקשורת הובלטה העובדה שניסיון הגירוש התקיים באישור בג״ץ. אכן, על החקירה שתתנהל בהאג בעניינה של ישראל לבדוק גם את אחריותם של השופטים לביצוע ההעברה בכפייה ולא רק את זו של חברי ממשלת ישראל והדרג הפיקודי הבכיר. אתמול, בסביבות השעה 8:00 בבוקר, הגיעו חיילים ואנשי מנהל האזרחי לח'ירבת חומסה שבצפון בקעת הירדן. הכוחות הכריזו על האזור שטח סגור ומנעו מעיתונאים, מפעילי זכויות אדם ומדיפלומטים להגיע למקום. הכוחות פירקו תשעה אוהלי מגורים וארבעה צריפי מגורים וכן 17 מבנים חקלאיים השייכים לתשע משפחות בקהילה המונות 61 נפשות, בהם 34 קטינים. נוסף על כל אלה, הרסו הכוחות ארבעה מכלי מים, צינורות, גדרות וציוד חקלאי. החיילים העמיסו את חפציהם של התושבים על המשאיות, שהובילו אותן לקהילת עין שיבלי שממערב לח'ירבת חומסה. תושבי הקהילה נמלטו עם צאנם להרים. אוטובוסים, שנועדו להעביר בכפייה את תושבי חומסה לעין אל שיבלי, נותרו ריקים.

9 יולי 2021

בני משפחת דר'ארמה ליד שיירי רכושם לאחר שהמנהל האזרחי הרס את ביתם באל-פארסייה. צילום: עאטף אבו א-רוב, בצלם, 10.8.10.

בקעת הירדן

הכפר אל-פאריסייה: הרס בעילה של בנייה בשטח אש

הכפר אל-פאריסייה שבצפון בקעת הירדן שכן במקומו עוד בטרם כבשה ישראל את הגדה ב-1967, נהרס כליל בידי ישראל בשנת 2010: בקהילה, הכוללת כיום חמישה מתחמים, חיים בכל עונות השנה כ-300 תושבים, וכ-200 נוספים חיים בה רק בעונת החורף. כל התושבים חיים באוהלים ובפחונים ומתפרנסים מרעיית צאן ומחקלאות. מתחמי הקהילות אינם מחוברים לרשתות החשמל או המים וממוצע צריכת המים בהם עומד על 20 ליטר ליום לנפש בלבד – כמות הנמוכה משמעותית מהכמות המינימלית המומלצת על-פי ארגון הבריאות העולמי: 100 ליטר לנפש ליום. בנוסף אין בקהילות מוסדות חינוך וילדיה הולכים מדי יום כחמישה קילומטר ברגל לשני בתי הספר בכפר עין אל-בידא, לבנים ולבנות, שכל אחד מהם כולל יסודי ותיכון. מתחמי הקהילה מוקפים בהתנחלויות ובנקודות התנחלות: מצפון גבעת סלעית ומחולה, ממזרח שדמות מחולה ורותם, ומדרום משכיות. בנוסף על כך, הכריז הצבא על שטח הכפר ושטחים נרחבים מדרום, צפון ומערב לו, "שטח אש". שטחים נוספים באזור הוגדרו כחלק משטחי השיפוט או מהשטחים המוניציפליים של התנחלויות סמוכות. הגדרות אלה משמשות את ישראל כדי לחסום לחלוטין את גישתם של תושבי הכפר לרוב השטחים הסובבים אותו, שבהם הם רועים את צאנם מזה שנים ארוכות.

6 ינואר 2014

חקלאות

כבתוך שלה

כ-60% מאדמות הגדה המערבית מוגדרות כשטח C וישראל שולטת בהן בלעדית. בשטח זה חיים כ-180,000 פלסטינים, ובו עיקר עתודות הקרקע להתיישבות ולפיתוח של כלל הגדה. ברובן מונעת ישראל בנייה ופיתוח פלסטיניים בעילות שונות, כמו היותן "אדמות מדינה" או "שטחי אש". מדיניות התכנון הישראלית מתעלמת מצורכי האוכלוסייה: מסרבת להכיר בכפרים שבשטח זה ולתכננם, מונעת פיתוח וחיבור לתשתיות והורסת בתים. לאלפי תושבים נשקף איום בגירוש מבתיהם בעילת מגורים בשטחי אש או ביישובים "בלתי חוקיים". בנוסף, ישראל השתלטה על רוב מקורות המים והיא מגבילה את גישת הפלסטינים אליהם.

4 יוני 2013