קהילות בסכנת גירוש

ישראל כה בטוחה ביכולתה לגרש קהילות פלסטיניות שכבר אינה טורחת לייצר מראית העין של הליך חוקי

בחודש האחרון הודיעה המדינה לשלוש קהילות פלסטיניות באמצעות השארת צווים על אם הדרך שהיא עומדת לגרשן מבתיהן ומאדמותיהן:

  • בצפון בקעת הירדן, הודיעה המדינה ב-.9.11.17 לתושבי שתי קהילות – אום א-ג'מאל ועין אל-חילווה – כי עליהם לעזוב את בתיהם בתוך שמונה ימים. קהילות אלה מונות 20 משפחות – שמתוכן 5 גרות במקום באופן עונתי – בהן 130 נפשות, 66 מהן בני נוער וילדים מתחת לגיל 18.
  • באזור מעלה אדומים, הודיעה המדינה ב-16.11.17 לתושבי קהילת ג'בל אל-באבא כי עליהם לעזוב את בתיהם בתוך שמונה ימים. קהילה זו מונה כשישים משפחות, בהן 284 נפשות, 151 מהן בני נוער וילדים מתחת לגיל 18.

ישראל פועלת לגירוש קהילות ברחבי הגדה כבר שנים רבות, ובניסיונותיה הקודמים הסתמכה לצורך כך בעיקר על צווים צבאיים העוסקים בתכנון ובנייה. ואולם, ההליכים מכוחם של צווים אלה ממושכים ומחייבים מיפוי מדויק של השטח ושל המבנים, והוצאת צווי הריסה לכל מבנה בנפרד.

והנה, מצאה המדינה מנגנון חדש, שהיא מקווה כי יאפשר לה לדלג על הליכים אלה ולזרז את גירוש התושבים: "צו בדבר מבנים בלתי מורשים (הוראת שעה) (יהודה והשומרון) (מס' 1539) התשס"ד-2003". במקורו, נועד הצו לפינוי מתנחלים מ"מאחזים" שהוקמו ברחבי הגדה, ואולם המדינה לא עשתה בו כמעט שימוש לצורך זה. הצו מאפשר למפקד הצבאי להכריז על שטח ברחבי הגדה כעל "שטח מתוחם" ולהורות על פינוי כל הרכוש שנמצא בו. על בסיס צו זה חתם אלוף פיקוד המרכז, רוני נומה, על צווי הגירוש החדשים של הקהילות הפלסטיניות.

נראה כי המדינה כה בטוחה ביכולתה לגרש כפרים שלמים ללא כל השלכות בדמות ביקורת שיפוטית או בינלאומית, עד שאינה טורחת אפילו לייצר מראית עין של הליכים משפטיים. ואולם ההבדל בין ההליכים השונים הוא טכני בלבד: הליכי התכנון והבנייה מעולם לא עצרו את המדינה, וגם אם הצליחו לעכב את הגירוש, הם מעולם לא הסירו מאלפי בני אדם את איום הגירוש. כך, לאורך שנים ארוכות, אלפי פלסטינים בעשרות קהילות חיים כבר שנים תחת איום ממשי ותמידי, כאשר המדינה מסרבת להסדיר את מעמדם, לאפשר להם להתחבר לתשתיות מים וחשמל, להקים מוסדות חינוך לילדיהם, לסלול כבישים למקומות היישוב שלהם ולנהל שגרת חיים סבירה.

המדינה כבר הודיעה לאחרונה על כוונתה לגרש בחודשים הקרובים שתי קהילות נוספות – סוסיא בדרום הר חברון וח'אן אל-אחמר בסמוך למעלה אדומים. שר הביטחון אביגדור ליברמן הודיע כי בהעדר התנגדות מצד הממשל האמריקאי, קהילות אלה יגורשו עד אפריל 2018. הליכי הגירוש נגדן מצויים שנים ארוכות בבית המשפט העליון, שנמנע מלאסור על גירושם.

יהיו ההליכים מכוחם מנסה המדינה לגרש תושבים פלסטינים מבתיהם אשר יהיו, מדובר באותו פשע: העברה בכפייה של אוכלוסייה מוגנת – הנחשבת לפשע מלחמה. זאת, בין אם האלימות מופעלת באופן ישיר או עקיף, פיזי או אדמיניסטרטיבי. הן כאשר הגירוש נעשה בכוח והן באמצעות יצירת מציאות חיים בלתי אפשרית, הכופה על התושבים לעזוב את בתיהם ואת אדמותיהם – כך או כך, המהות היא אחת. כל המעורבים בביצוע פשע זה – כולל ראש הממשלה, שר הביטחון, השופטים שמאשרים את הגירוש ואלוף הפיקוד החתום על הצווים – נושאים באחריות אישית לביצועו.

פריטים מומלצים

קהילות בסכנת גירוש

ראג׳עין (עוד נשוב): סרט VR תיעודי חדש של בצלם התקבל לפסטיבל ונציה

הסרט "ראג׳עין" (עוד נשוב) שצולם בטכנולוגיית מציאות מדומה (VR) במצלמות 360°, עוקב אחר קהילות רועים פלסטיניות בגדה המערבית המתמודדות עם גירוש בכפייה על ידי ישראל. הסרט התקבל למסגרת Venice Immersive של פסטיבל הסרטים הבינלאומי היוקרתי, שיתקיים בפעם ה-83 בוונציה.מנכ"לית בצלם, יולי נובק: ״הסרט 'עוד נשוב' מפגיש את הצופים פנים אל פנים עם פשע שמתחולל ממש עכשיו לנגד עינינו: מדינת ישראל מגרשת קהילות פלסטיניות מאדמותיהן ומבתיהן כחלק מהפרויקט שלה למחיקת הקיום הקולקטיבי הפלסטיני בגדה המערבית. לא מדובר בפעולות נקודתיות של מתנחלים אלימים, אלא בגישה מערכתית שגורמי החוק, הצבא ומיליציות המתנחלים מוציאים לפועל ביחד."הסרט, שנוצר במשותף על ידי אנשי בצלם - הצלם פאיז אבו רמילה והבמאית קרן מנור, הוא סרט תיעודי אימרסיבי שצולם בשלוש השנים האחרונות בקהילות רועים פלסטיניות בגדה המערבית המתמודדות עם גירוש בכפייה, מתקפות תדירות של מיליציות מתנחלים ואלימות מצד הצבא והרשויות הישראליות.באמצעות שילוב של צילום ב-360° עם תיעודים שצולמו בטלפונים ניידים ובמצלמות יד בידי תושבים פלסטינים ופעילי נוכחות מגינה, הסרט מכניס את הצופים לתוך המציאות היומיומית של הטיהור האתני שישראל מבצעת בגדה המערבית.הסרט עוקב אחר שלושה גיבורים, שנמצאים בשלבים שונים של גירוש עם קהילתם: ג'אבר עלי דבאבסה, שנותר על אדמתו אף על פי שהוא חווה התקפות חוזרות ונשנות ומתמודד עם הריסות ביתו שוב ושוב מטעם הרשויות; עאליה מליחאת, שכבר גורשה יחד עם כל קהילתה; ומשפחת חרייזאת, שנאלצת לפרק את ביתה ולעזוב.הצלם פאיז אבו רמילה: "במהלך העבודה על ׳עוד נשוב׳ ראינו קהילות פלסטיניות שלמות נעלמות לנגד עינינו. חלק מהבתים שצילמנו כבר אינם קיימים. חלק מהאנשים שפתחו בפנינו את בתיהם, בזמן שחיו תחת איום מתמיד, כבר אינם חיים שם״.הבמאית קרן מנור: "הסרט הוא ניסיון לשמר את הזיכרון של החיים ושל המקומות שנמחקו, ולקרב את הצופים ככל האפשר למציאות של טיהור אתני שאיתה מתמודדים הפלסטינים מדי יום."רקעבמשך שנים פועלת ישראל לגירוש בכפייה של קהילות פלסטיניות בגדה המערבית, במטרה למחוק לא רק את נוכחותן על האדמה אלא גם את ההיסטוריה והזיכרון שלהן. מאז מאי 2023 מתעד בצלם מציאות זו באמצעות מצלמות 360°, ומתעד קהילות לפני גירושן, במהלכו ולאחריו. מאז אוקטובר 2023 בלבד גירשו הרשויות הישראליות ומיליציות המתנחלים בכפייה 62 קהילות פלסטיניות שלמות וחלק מתושביהן של 15 קהילות נוספות בגדה המערבית, ועקרו מבתיהם לפחות 4,635 פלסטינים, כמחציתם קטינים. גירושים אלה הם חלק מפרויקט רחב יותר של טיהור אתני, שמטרתו לפרק את מרקם החיים הפלסטיניים בגדה המערבית.שמו הערבי של הסרט, راجعين (ראג'עין - עוד נשוב), נלקח מכתובת גרפיטי שריססה אחת מגיבורות הסרט, עאליה, על ביתה לפני שנאלצה לעזוב אותו. הביטוי מופיע גם בשיר שכתבה, ומשקף את עקרון ה״צומוד״ – העמידה הפלסטינית האיתנה והנחישות להישאר על האדמה למרות הגירוש המתמשך מאז הנכבה של 1948.הסרט, בהפקה משותפת של בצלם ו-NowHere Media, יוקרן בבכורה עולמית במסגרת Venice Immersive בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה־83 של ונציה, שייערך בספטמבר 2026.

15 יולי 2026

מתוך תיעוד הווידיאו

אלימות מתנחלים = אלימות מדינה

טיהור אתני בגדה המערבית: מיליצית מתנחלים תקפה בח'ירבת סוסיא, איש לא נעצר

אתמול בלילה (שלישי), 24 לפברואר, בסביבות השעה 20:00, כעשרים מתנחלים פלשו לח'ירבת סוסיא שבמסאפר יטא, בדרום הר חברון, כשהם מצוידים באלות וחומר דליק. המתנחלים תקפו באבנים את בתי התושבים ורכבים, והציתו שלושה אוהלים, קרוואן, לולים ורכבים במספר מוקדים שונים ברחבי הכפר. בקהילה גרים כ-300 בני אדם, מחצית מהם קטינים. הקהילה סובלת מהתקפות יומיומית בידי מתנחלים וצבא, המגובה על ידי כלל הרשויות הישראליות.בתיעוד נראית גם קבוצת מתנחלים המנסה לפגוע במצלמות עצמן על מנת למנוע את תיעוד התקיפה. איש מהתוקפים לא עוכב.התקיפה אתמול היא חלק מהמתקפה הכוללת של ישראל על הפלסטינים, המופקרים לגורלם מול אלימות פרועה של מיליציות והצבא הישראלי. התקפות אלו הן חלק מפעולות הגירוש של עשרות קהילות פלסטיניות ברחבי הגדה המערבית בשנים האחרונות. אלימות זו מתבצעת יום יום כחלק מהטיהור האתני שמבצעת ישראל בפלסטינים בגדה המערבית, בעוד הקהילה הבינלאומית עומדת מנגד.הטיהור האתני שמבצעת ישראל בגדה הביא עד כה לעקירתם של יותר מ-4000 פלסטינים מבתיהם ב-51 קהילות שגורשו במלואן, ובעוד 14 שגורשו חלקית. עו"ד קמר מישרקי מארגון חקל, שמייצגת את התושבים, הוסיפה: "תושבי הכפר מנהלים עתירה בנושא העדר אכיפת החוק והאלימות כנגדם בימים אלה. במסגרתה המדינה שבה והצהירה והתחייבה לאכוף את החוק בשטח הכפר. בפועל האלימות בשנה האחרונה החריפה ונעשתה קיצונית וכללה פוגרומים ופגיעה קשה בתושבים בתוך בתיהם, בשעה שלא הוגש ולו כתב אישום אחד כנגד פורעי חוק בשטח הכפר. הארוע מאתמול הוא אך חוליה המהוה עליה ברף ההתארגנות הפושעת שמטרתה לגרש את תושבי הכפר מאדמתם".

25 פברואר 2026

תושבים בראס עין אל-עוג'א מעמיסים חלקי מבנים שפורקו על משאית לקראת עזיבה. צילום: אבישי מוהר, בצלם, 8.1.26

אלימות מתנחלים = אלימות מדינה

טיהור אתני בגדה המערבית - ישראל גירשה 26 משפחות מקהילת ראס עין אל-עוג'א שבדרום בקעת הירדן

היום (חמישי), 8 בינואר, לאחר ניסיונות ממושכים, הצליחו קבוצות מתנחלים מאורגנות, הפועלות בשיתוף ובגיבוי הצבא והמשטרה, לגרש 26 משפחות, המונות 124 נפשות ובהן 59 קטינים, מבתיהן בקהילת ראס עין אל-עוג'א.קהילת ראס עין אל-עוג'א, השוכנת במרחק של כעשרה קילומטרים מצפון ליריחו, היא קהילת הרועים הגדולה ביותר שנותרה כיום בגדה המערבית והאחרונה ששרדה בדרום בקעת הירדן, בשעה שאזור זה כבר 'נוקה' מפלסטינים. בקהילה חיות עדיין כ-100 משפחות המונות כ-600 נפשות. מזה תקופה ארוכה שהקהילה סובלת ממעשי אלימות קשים ויומיומיים המבוצעים על ידי נערים ישראלים, חלקם קטינים, ומתנחלים חמושים, המגובים על ידי כוחות צבא ומשטרה. אלימות זו כוללת פלישות יומיומיות לשטח הקהילה עם עדרי גמלים וצאן, תקיפות גופניות של תושביה, גניבת עדרים, לרבות גניבה של כ-1,500 ראשי צאן במרץ 2025, והשחתה וגניבה של רכוש.ביום רביעי, 31.12.25 הוקם מאחז נוסף במרחק של כ-200 מטרים מבתי התושבים, אליו הובאו באישור הרשויות הישראליות עדרי צאן וגמלים לשהות ממושכת. ביום חמישי, 8.1.26, בשעות הבוקר, החלו משפחות פלסטיניות שהמאחז הוקם בקרבת בתיהן לארוז את חפציהן ולפנות את בתיהן, שבהם גרו במשך עשרות שנים. זהו גל העזיבה הראשון בקהילה, שתושביה מתמודדים מאז אוקטובר 2023 עם אלימות הולכת וגוברת.אף על פי שעיתונאים מסקרים את האירועים בגדה, דיפלומטים מבקרים בה וחוזים במו עיניהם במתרחש, וארגוני זכויות אדם מקומיים ובינלאומיים מדווחים על האלימות המשתוללת ללא הפסקה מנהיגי העולם רואים, יודעים, ואינם עושים דבר כדי למנוע את הטיהור האתני בגדה המערבית. הקהילה הבינלאומית, שנכשלה, ועודנה כושלת, בעצירת הג'נוסייד המתמשך ברצועת עזה, ממשיכה לעמוד מנגד גם נוכח הפשעים שמבצע המשטר הישראלי בגדה המערבית, ולהעניק חסינות דה פקטו למדינת ישראל ולאחראיים לביצועם.

8 ינואר 2026